ניהול ההשקעות של ישויות שונות מהמגזר הציבורי עשוי להיות בעל השפעה על יציבותן הפיננסית ועל פעילותן השוטפת. משרד המבקר בדק את הנושא בגופים בעלי השקעות בהיקף ניכר: קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ (אשרא), חברת החשמל, נמל חיפה, נמל אשדוד, רשות שדות התעופה, הקרן לשיקום מחצבות, משרד הפנים ו-50 רשויות מקומיות. שווי ההשקעות של גופים אלו עמד ביוני אשתקד עד 4.9 מיליארד שקל - למעלה ממחצית מכלל ההשקעות של הגופים המוסדיים, החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים.

בבדיקה של קנט, קרנית ואשרא עלה, כי קיימת שונות בין הרכבי התיקים. הם משקיעים 79%-69% מנכסיהם באיגרות חוב ואינם משקיעים בקרנות השקעה. החברות והתאגידים משקיעים 98%-69% באג"ח וגם הם לא פועלים באמצעות קרנות השקעה. התשואה הממוצעת של הרשויות המקומיות בשנים 2019-2017 הייתה 2.4% בלבד, לעומת 3.8% בגופים האחרים.

ברשות שדות התעופה ועדת השקעות מתכנסת לפחות פעמיים ברבעון, ובנמל חיפה - לעיתים בכל חודש ולעיתים פעם בכמה חודשים; בנמל חיפה ובקרן לשיקום מחצבות לא היה קוורום נדרש בישיבות ועדת השקעות בחלק מהתקופה שמינואר 2017 ועד יוני 2020; למעט רשות שדות התעופה, תוכן הפרוטוקולים אינו משקף כראוי את הדיונים שנערכו בוועדת ההשקעות ואינו מאפשר להבין את השיקולים שעמדו בבסיס החלטות הוועדה.

חברת החשמל לא מאשרת בדירקטוריון החברה את מדיניות ההשקעה של תיק ההשקעות לפנסיה ובניגוד ליתר הגופים שנבדקו, אינה נעזרת בשירותיו של יועץ פיננסי. חברת החשמל, רשות שדות התעופה והקרן לשיקום מחצבות אינן משתמשות במדדי סיכון לצורך השוואת ביצועי מנהלי התיקים שלהם; בחברת החשמל ובקרן לשיקום מחצבות לא נערך ניתוח סיכונים של תיק ההשקעות.

בנוגע לרשויות המקומיות עלה בביקורת, כי הנתונים הכספיים המדֻווחים למשרד הפנים ובדוחות הכספיים הפומביים אינם משקפים את פעילות תיק ההשקעות של הרשויות, ולא ניתן לזהות את היקף תיק ההשקעות של הרשות, את התשואה שהתקבלה בגינו ומהם אפיקי ההשקעה של התיק. ל-34% מהרשויות שנבדקו לא הייתה ועדת השקעות פעילה ב-31.12.2019. בנוסף, 33%-22% מהרשויות שלהן תיק השקעות לטווח ארוך לא קיימו בשנים 2019-2017 ישיבות של ועדת ההשקעות בתדירות הנדרשת.

משרד המבקר בדק במקביל את ניהול ההשקעות במפעל הפיס, העומדות על 4-3 מיליארד שקל. התברר, כי לפיס אין ועדת השקעות ייעודית וכי ועדת הכספים ממלאת גם תפקיד זה. נוהל דירקטוריון מפעל הפיס קבע, כי רוב חברי ועדת הכספים יהיו בעלי יכולת לקרוא ולהבין דוחות כספיים, אך לא קבע כשירויות פיננסיות וניסיון מקצועי ייעודי לתחום ההשקעות.

את תיק ההשקעות של הפיס מאפיינים מכשירים מסורתיים, והוא לא השתנה כמעט במשך השנים. תשואות התיק מצביעות על כך שבתקופות של קשיים בשווקים הפיננסיים, הוא יצר הפסדים גדולים בהשוואה לתשואות תיקי הבנצ'מרק שנבחנו בביקורת שהיו חיוביות ברוב הגופים. בתקופות של פריחה בשווקים הוא הציג תוצאות נמוכות לעומת התשואות שהושגו בתיקי הבנצ'מרק (רווח של עד 7.73% לעומת תשואות חיוביות של עד 15% בגופי ההשוואה).