מיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, לא יוכל לצאת מן הארץ למשך שבוע לצורך פגישות עסקיות. כך קובע (יום ג', 19.10.21) שופט בית המשפט העליון,
ג'ורג' קרא, אשר קיבל את ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
גנור, לשעבר סוכן קונצרן טיסנקרופ בישראל, מואשם בעבירות שוחד,
הלבנת הון ועבירות מס - לאחר שחזר בו מהסכם עד המדינה עליו חתם. גנור טען, כי בשנתיים וחצי האחרונות, בהן אסור היה לו לצאת מישראל, עסקיו בגרמניה נוהלו בצורה כושלת בידי שותפו ועליהם להיפגש כדי לפרק את השותפות. השופט שמואל מלמד התיר לו לצאת מן הארץ לצרכים עסקיים, בתנאי שיפקיד 10 מיליון שקל, יחתום על ערבות של 10 מיליון שקל, הסמכה לחילוט כל רכושו שנתפס בידי המדינה אם לא ישוב (47 מיליון שקל) ויביא חמישה ערבים במיליון שקל נוספים.
המדינה ערערה על ההיתר, בעוד גנור ערער על התנאים שהוטלו עליו - וכאמור, קרא קיבל את ערעור המדינה. לדברי קרא, "קיים יסוד סביר לחשש להימלטות מאימת הדין, ואף המשיב עצמו אינו חולק על כך. בבסיס הדברים עומדות שורת הנסיבות הבאה: נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, ואם יורשע בו המשיב הוא צפוי לעונש מאסר ממושך; המשיב אוחז באזרחות זרה - אזרחות גרמנית, ואין מחלוקת כי גרמניה אינה נוהגת להסגיר את אזרחיה; מרכז חייו העסקי של המשיב מצוי מחוץ לגבולות ישראל; והוא בעל יכולת כלכלית משמעותית וברשותו רכוש רב מחוץ לישראל".
הגשת כתב האישום מגבירה את החשש להימלטותו של גנור, ממשיך קרא, וחזרתו מהסכם עד המדינה מקשה לתת בו אמון. המשפט אומנם צפוי להימשך זמן רב ואולי אף מספר שנים, אך קשה להאמין - במיוחד בעידן הקורונה - שגנור אינו יכול לקיים את הפגישות באמצעים דיגיטליים. יש תועלת בפגישה פנים אל פנים, אך בהינתן נסיבותיו של גנור "יש צורך בנימוק ממשי וכבד משקל כדי להיווכח בהכרח קיומן בדרך זו, ובה בלבד, לשם ביסוס טענתו של המשיב לפגיעה בזכות הקניין בניהול ענייניו העסקיים".
לבסוף אומר קרא, כי קיים שוני משמעותי בין גנור לבין יתר הנאשמים בפרשת הצוללות, שלא נאסר עליהם לצאת מן הארץ: הוא היחיד המואשם בכל האישומים, יש לו זיקה לגרמניה, הון רב ומרכז עסקי מחוץ לגבולות ישראל. את המדינה ייצגו עוה"ד שרית משגב ו
טל תבור, ואת גנור - עוה"ד
אבי חימי ומשה וויס.
