ח"כ פינטו מאיימת על גלי ישראל: התנצלות או 50 אלף שקל

חילופי דברים קשים בין ח"כ מירי רגב (ליכוד) לח"כ רם בן-ברק (יש עתיד) לאחר שבן-ברק קרא לעברה במהלך נאומה: "אל תיקחי בעלות על המשפחות השכולות". רגב הגיבה: "אתה תשתוק, אתה בכלל שונא ישראל".

האירוע התרחש במהלך דיון על הצעת החוק של רגב, שנדחתה בקריאה טרומית - חוק התרבות והאמנות (תיקון - הפחתה או שלילה של תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה), התשפ"א-2021, שבה הוצע להפחית או לשלול תמיכה הניתנת מתקציב משרד התרבות והספורט, לגופי תרבות אשר ביצעו פעילות הנוגדת את עקרונות המדינה.

בתשובת שר התרבות חילי טרופר שנמסרה לכנסת נאמר: "ח"כ רגב עשתה הרבה מאמצים להעביר את החוק הזה בכל מיני דרכים כאשר הייתה שרה בממשלה ונכשלה. ולא במקרה, מכיוון שהמדינה כן מודעת שיש מצבים שאפשר להוריד את התמיכה, הסמכות קיימת. המדינה תחליט מתי היא רוצה לתמוך ומתי לא, רק ששיקול הדעת לא נמצא במשרד התקנות אלא במשרד האוצר, בהתאם ליעוץ משפטי".

תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת העברות ושיבוץ מורות ומורים ערביים במערכת החינוך  ▪  גורם בקואליציה תדרך נגד יו"ר הקואליציה: "עידית סילמן עושה כל טעות אפשרית בניהול קואליציה מורכבת"
(לחיצת יד בין דרעי לטיבי [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת])

חברי הכנסת מסיעת הציונות הדתית הגיעו לשער שכם, לסיור שנועד לדבריהם לבחון מקרוב את ההיערכות המשטרתית והביטחונית. יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', אמר כי "הריבונות בירושלים לא יכולה להיות שבויה בידיו של מנסור עבאס. הגענו לפה כי מדי ערב יהודים עוברים תקיפות והתנכלויות בעיר הבירה. ההתרפסות של בנט מול עבאס והתנועה האיסלאמית מובילה לאובדן המשילות על אזורים נרחבים בכל רחבי הארץ.

"הפורעים מבינים שהממשלה מוגבלת ביכולתה לפעול נגדם והם מנצלים זאת לקבוע עובדות בשטח. זה קורה בכל הערים, בנגב, בערים המעורבות ועכשיו גם בניסיון להפקיע את זכותנו על העיר ירושלים ולחלק דה פקטו את ירושלים. אנחנו כאן כדי להגיד לפורעים והטרוריסטים הערבים לא יקרה".

הצביע נגד הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני למרות שקוזז עם חברת כנסת מהאופוזיציה  ▪  הצעת החוק נדחתה ברוב קטן  ▪  ח"כ להב הרצנו: "תוציאו את כולם, הם מבזים את הכנסת"

מליאת הכנסת הצעת חוק היישום של ח"כ בצלאל סמוטריץ'. הוצע בה לחדד את הגדרת פעילות הרשות הפלשתינית האסורה בישראל ולהבהיר כי היא כוללת גם פעולות שונות כגון אכיפה, הגבלות על מכירת מקרקעין והפצת תכני לימוד בבתי ספר, וכן לקבוע כי פתיחה או הפעלה של נציגות הרשות הפלשתינית בישראל ללא היתר, או ביצוע אסיפה או פעילות האסורים לפי החוק יהוו עבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר. כן הוצע להוסיף חובות דיווח לכנסת על אכיפת החוק.

ועדת השרים ביקשה לדחות את הצעת החוק בארבעה חודשים. סמוטריץ' אמר כי מדובר בניסיון למסמס את הצעת החוק והסכים לדחיית ההצבעה בחודש לצורך הידברות והגעה להסכמות על קידומו. שר המשפטים סער סירב. סמוטריץ': "שמירת הריבונות בירושלים אמורה להיות בקונצנזוס. אכיפת ההסכמים והחוק אמורים להיות בקונצנזוס. ההצבעה נגד התיקון לחוק היא פגיעה קשה בירושלים הריבונות. נראה שאין גבול שהממשלה הזאת לא חוצה".

במכתב ששלחו חברי הכנסת סופר ומואטי ליו"ר הכנסת נכתב: "ענייניהם האישיים של חברי הכנסת והשרים חייבים להישאר בחזקתם בלבד אלא אם כן בחרו לחשוף אותם"  ▪  גורמים בלשכתו של מיקי לוי: חברי הכנסת צריכים להפנים שהמליאה מצולמת, חשופה ופתוחה לציבור באופן מלא

הכנסת הפילה את הצעת החוק להפרטת גלי צה"ל של ח"כ ד"ר שלמה קרעי. סגן שר הביטחון אלון שוסטר אמר כי עמדת הממשלה להתנגד. הוא הסביר כי שר הביטחון גנץ קבע שני עקרונות - להוציא את גלי צה"ל מגדרי מערכת הביטחון ושאסור להגיע למצב שבו חיילים עוסקים בתכנים פוליטיים ("צבא העם מורכב מחיילים שצריכים להגן עלינו בתוך הנגמ"ש ולא ראוי שיעסקו בפוליטיקה"). הוא הביע תקווה שמ"מ מפקד התחנה החדשה תיישם עיקרון זה.

שוסטר הוסיף כי הוקמה ועדה בין-משרדית למשרדי הביטחון, המשפטים והתקשורת ולצה"ל המקיימת עבודת מטה בקביעת ההליכים הנדרשים לשמור על שוק התקשורת ומצד שני להפריד בין צה"ל וחייליו לתוכן פוליטי. לדבריו, יש לאפשר לגופי הממשלה להשלים את עבודת המטה.

ח"כ קרעי (ליכוד) הציע להפריט את תחנת הרדיו גלי צה"ל במכרז שתקיים הרשות השנייה, ולהעביר את זכות השימוש בתדר הרדיו של התחנה לזוכה במכרז, דרך רישיון להפעלת תחנת רדיו ארצית. בעל הרישיון יהיה זכאי לשדר פרסומות, הודעות שרות ותשדירי חסות, ולא יוקצה לתחנה מימון ציבורי. לדבריו, "במדינה דמוקרטית אין מקום לתחנה צבאית. לא מספיק לשמאל כל ערוצי התעמולה שמאתרגים אותם, לא מספיק להם שאשת שר המשפטים מגישה בכירה בתאגיד שממומן על ידינו ותוקפת משם את האופוזיציה, הם גם החליטו לא לסגור את גל"צ רק כדי להשתלט עליה ולטהר אותה מ'התנחלות' אנשי הימין - אמיר אבגי ויעקב ברדוגו.

מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול אזרחות בגין מעשה אלימות בזמן מצב מיוחד בעורף), התשפ"א-2021 - של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר. 28 תמכו מול 43 שהתנגדו.

מוצע בה כי לבית המשפט, בבקשת שר הפנים, תהיה הסמכות לבטל את אזרחותו הישראלית של אזרח שנטל חלק בהתפרעות אלימה, על-רקע לאומי-אתני, בעת מצב מיוחד בעורף. מטרת ההצעה היא להרתיע כל אזרח ישראלי מלהשתתף בהתפרעות אלימה, בשעה בה מותקפת האוכלוסייה האזרחית.

בתשובת שרת הפנים איילת שקד לכנסת נמסר: "מהלך של ביטול אזרחות נעשה במקרים חמורים ביותר אשר יש בהם הפניית עורף למדינה. התיקון המוצע מרחיב זאת באופן משמעותי ביותר למצב שכולל קשת רחבה של מעשים בנסיבות משתנות, וחורג באופן משמעותי מההליך הקיים כבר היום בשל הפרת אמונים למדינת ישראל".

ח"כ זוהר: "ביטחון ישראל כבר לא על הפרק, מה שעל הפרק זה שרידות הממשלה. אני שואל את עצמי מה יותר חשוב? אזרחי ישראל וביטחונם או התפקידים לחברי הקואליציה? בדפי ההיסטוריה ירשם שבשנים שאתם הייתם בהנהגה, ביטחון ישראל ועתיד המדינה היה להפקר. בחוק הזה אפשר למנוע את הפרעות הבאות".

בתום דיון דחוף שלא מן המניין, הודיעה סיעת יהדות התורה על התנגדותה הנחרצת לחוק הגיוס שהונח הבוקר על שולחן הכנסת. "מדובר בחוק רע הקובע יעדים תוך איומים בסנקציות נגד לומדי התורה, בניגוד מוחלט למה שנקבע בישראל לאורך השנים.
אין ולא תהיה אפשרות להגביל את לומדי התורה, וכל מי שירצה לעסוק בתורה יש לאפשר לו זאת ללא מכסות והגבלות. בני הישיבות שתורתם אומנתם הם חברת העילית של עולם התורה השומרים ומגנים על עם ישראל לאורך כל הדורות", הודעת הסיעה.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין), התשפ"א-2021 של חברת הכנסת מיכל רוזין, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ עאידה תומא סלימאן. 33 תמכו ללא מתנגדים והצעת החוק תועבר לוועדת חוקה להמשך הכנתה.

מוצע בה להחיל את תקופת ההתיישנות המלאה בתובענות אזרחיות בגין עבירות מין שבוצעו בקטינים, גם על תובענות המוגשות כלפי נתבעים שאינם הפוגע, בשל אי-מניעת הפגיעה המינית.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - הארכת התיישנות של תובענה בגין עבירת מין), התשפ"א-2021 - של חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. 22 חברי כנסת תמכו ללא מתנגדים וההצעה תועבר לוועדת חוקה להמשך הכנתה.

מוצע בה לשנות את ההסדר הקיים בדבר הארכת תקופת התיישנות בתביעות בשל תקיפה מינית והתעללות, כך שהתקופה לא תקוצר במקרה והנפגע הינו קטין, אף אם הוגש כתב אישום נגד מבצע התקיפה ואף אם ניתן פסק דין חלוט בהליך הפלילי באותו עניין.

הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה האקדמיה ללשון העברית תהיה המוסד שיקבע את נכונות איות שמותיהם של מקומות ציבוריים  ▪  הדבר נועד לצורך שמירה על אחידות השפה ותקינותה  ▪  ינוהל מאגר שמות המקומות הציבוריים שיפורסם גם באינטרנט

סגן השר הציג לוועדה את תוכנית החירום "מסלול בטוח": תוכנית ל-6 חודשים שנועדה לפעול עוד לפני שיגיעו התקציבים הגדולים. סגלוביץ: "לא יהיו מעצרים מנהליים. לא יהיה איסור מפגש עו"ד לקוח. יהיה חיבור כלל מערכות שלטון המדינה לטובת אזרחי המדינה"
(יואב סגלוביץ בוועדה לביטחון פנים [צילום: דוברות הכנסת])

הגדלת הדיסריגארד לעניין קצבת נכות תעלה לשכר של כ-5,300 שקלים בחודש, בעלות של כ-4 מיליארד שקלים  ▪  אלכס פרידמן יוזם מאבק הנכים: "הקשישים אכן לא זוכים למענה מספק, אבל אנחנו צריכים לראות את הבשורות שהן היסטוריות"

(אפרת רייטן מרום יו"ר הוועדה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])

בהתייחסו למינוי היועמ"ש אמר: משרת היועמ"ש חשובה לשיטת המשטר שלנו, שינויים צריך לקיים בדרך קונסטרוקטיבית דרך שיש לה דיאלוג ציבור"  ▪  על פיצול התפקיד ואמר: "בסופו של דבר הדברים יתבצעו בתהליך מסודר ורציני וגם יגיעו לכאן"
([צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])

הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה (יום ג', 19.10.21) דיון נוסף בסדרת דיוניה על תקציב הביטחון. בפתח הדיון אמר שר הביטחון גנץ: "אנחנו משפרים את מוכנות העורף למצבי חרום. רק הבוקר חווינו במידה מסוימת רעידת אדמה, ואני יכול לבשר שבחודשים הקרובים בעבודה מאומצת של רח"ל, המכון הגאולוגי ופיקוד העורף, נחבר את מערכת ההתראה הלאומית גם להקשרי רעידת אדמה, באופן שיהיה אפשר להתריע לאזרחים גם באמצעות מערכות ההתרעה שקיימות היום בפיקוד העורף באמצעות הצופרים ומכשירים סלולריים".