|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הדיון על רפורמת הכשרות [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
רפורמת הכשרות - להצבעה בשלישי הבא
|
|
|
|
פעילות הרבנויות המקומיות תופסק אם הרבנות לא תשתף פעולה
|
|
המשנה ליועהמ"ש, קמיניץ: "גם כשרות שתאושר ע"י שלושה רבנים ולא ע"י הרבנות הראשית תהיה רשאית להתמודד במכרזים ממשלתיים" ● עו"ד קמיניץ דחה את הטענה שהאפשרות שרבני ערים יוכלו לתת כשרות בכל מקום עוד בתקופת המעבר תפגע בתחרות ● ח"כ מעוז חשף: מטרת התוספת הקטנה בכתב יד - "לחץ על השר ועל הרבנות"
|
|
|
יו"ר הוועדה יוליה מלינובסקי [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
|
|
|
מערך הכשרות יתייקר לכל הפחות ב-22 מ"ש
|
|
עידן יוסף
|
|
משרד האוצר הגיש לוועדה תחזית חיסכון בעקבות הרפורמה על בסיס נתוני עבר: 72% מחזיקים בכפל כשרויות * מסמך של המועצה הדתית בי-ם שהוכן לדיון סותרת את התחזית: רק 13% מחזיקים בכפל כשרות * חבר מועצת הרבנות: למה לא הולכים לפיילוט בעיר אחת
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
בתום דיון בן 8 שעות בוועדת שירותי הדת היהודיים על רפורמת הכשרות, הודיעה (יום ה', 21.10.21) יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי: "לאחר שעברנו על כל התיקונים הנדרשים, הנוסח הסופי יפורסם ביום ראשון. ביום שלישי הבא נערוך את הדיון האחרון שיעסוק בהסתייגויות של חברי הכנסת ואז נצביע על החוק. הרפורמה שתייעל ותסדיר את מערך הכשרות תעבור".
בדיון נחשף כי גם במקרה שבו השר לשירותי דת, והרבנות הראשית, מסיבה כל שהיא לא יתקנו תקנות ותבחינים בנושא הכשרות, הרפורמה תצא לדרך. הדבר נחשף באמצעות סעיף שהוסף על-ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה בכתב יד במהלך הדיונים, שלפיו יבואנים יוכלו לדווח על יבוא באמצעות דואר אלקטרוני ולא באמצעות המערכת המקוונת.
את משמעות הסעיף חשף ח"כ אבי מעוז, לאחר שפנה בשאלה ליו"ר. בתגובה לשאלה ענתה מלינובסקי "כל הכבוד לך. בא לי לנשק אותך, על זה היה לנו בדיוק דיון של שעה וחצי", עוד הודתה כי מדובר בסעיף אשר מטרתו ללחוץ את הרבנות לשתף פעולה עם הרפורמה. מעוז: "זה אומר שאם הרבנות הראשית לא תקבע תקן כשרות, אז לא יהיה תקן כשרות ומה שיקבע זה התקן של צהר". ח"כ אורי מקלב הוסיף: "אתם רוצים חוק שגם אם השר לא יתקן תקנות הרפורמה תצא לדרך", יועמ"ש הוועדה ויו"ר הוועדה ענו כי אכן כך פני הדברים.
ההערכה היא כי מדובר בתיקון לחוק אשר הגיע מכיוון שר האוצר ליברמן, וזאת כדי לוודא שרפורמת הכשרות תצא גם ללא שיתוף פעולה, מכל סיבה, של השר לשרותי דת והרבנות הראשית.
מתוך הסעיפים העיקריים שבהם נידונו, עלה הסעיף שיאפשר בתקופת המעבר - עד שתחול הרפורמה וכל תאגיד יוכל להצטרף - שרבני ערים יוכלו כבר לתת כשרות גם בערים אחרות. לטענת חברי כנסת, סעיף זה ייפגע בתחרות - שכן רב עיר שיש לו אחיזה בתאגיד כשרות קיים יוכל בשנה זו לבסס את האחיזה שלו בכל הארץ ובעת התחלת הרפורמה הוא כבר יהיה ביתרון על כל התאגידים האחרים.
נציג רשות התחרות, משה לאו, אמר בדיון שלדעתם אין במקרה כזה לקונה ופגיעה בשוק התחרות. ח"כ מעוז: "כאשר יש קשר של רב נותן-כשרות לארגון רבנים מסוים, שעכשיו מתארגן כגוף נותן כשרות בשנת המעבר, ואותו רב שהוא קשור לאותו גוף כנשיאו או כל קשר אחר, מתחיל לתת הכשרים ברחבי הארץ, ואותו גוף שעסוק בלבנות את עצמו ילך אחרי אותו רב לאותם עסקים - זו פגיעה מהותית בתחרות. איך אפשר לומר שלא?"
|
|
|
|
|
|
|
|
סעיף נוסף, שנדרש לעיונו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עסק בכך שלאחר שתעבור הרפורמה יהיו תאגידי כשרות שיוכלו לפעול שלא על תקני הרבנות הראשית אלא בתקן כשרות שיתנו שלושה רבנים - האם תאגידים אלו יוכלו גם להתמודד בוועדת מכרזים על-מנת לספק מזון למשרדים ממשלתיים, לבתי ספר, לרשויות מקומיות וכדו'.
המשנה ליועהמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, השיב בדיון לטענות כי החוק מעצמו קובע שבמכרזים של גופים ממלכתיים, לגופי כשרות של שלושה רבנים תהיה אותה זכות כמו לגופי כשרות שפועלים על-פי תקן רבנות. כמו-כן טען כי המציאות שרבני ערים יוכלו מיד עם העברת החוק (ללא תקופת מעבר) להעניק כשרות בכל הארץ, אינה פוגעת בתחרות.
ח"כ יעקב אשר שאל: "איך אתם מחייבים מוסד לקנות מזון בכשרות ירודה? הרבנות תפסול את המזון וועדת המכרזים תחייב את המוסד לקנות את זה בגלל מחיר, זה פשוט מסיון!".
ח"כ מעוז: "אנחנו המחוקקים שאלנו שאלות והצבענו על לקונות, ואומרים לנו שכשתהיה בעיה במקום מסוים, בית ספר עם בעיה או רב שמפר תחרות או מועצה דתית שנותנת כשרות במקום רחוק, נתמודד. כלומר, המשנה ליועמ"ש אומר לא נורא שיש פרצות, ואז נטפל בזה. אני כמחוקק לא מקבל את זה".
עו"ד עמיחי פילבר לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, העיר בדיון כי על-פי החוק החדש, מועצות דתיות מוסמכות לא יגבו אגרות בסכום קבוע, אלא יגבו מבית העסק מחיר לפי העלויות של הכשרות. "המשמעות היא שבמרכז, בערים שיש הרבה עסקים, המחיר יהיה זול ובפריפריה, בעיקר במועצות אזוריות, המחירים יעלו במאות אחוזים. זה יוצר חוסר שוויון בין עסקים דומים רק בגלל שהן פועלות באזור מסוים".
|
|
"זו לא רפורמה של כהנא אלא של ליברמן"
|
|
|
|
|
|
סעיף נוסף שגרר ויכוח בוועדה נגע לכך שהמחוקק קובע כי בכל הנוגע לעניין כללי התנהלות שנוגעים לשעות נוכחות משגיח, יוכל שר הדתות לקבוע בעניין רק בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה של הכנסת.
ח"כ יעקב מרגי: "מי שקובע שעות השגחה אלו הרבנים, וגם את התקנים הם שקובעים. מילא היה מדובר כאן במשהו שקשור להתנהלות כלכלית של המועצות הדתיות - זה קיים בעוד תחומים. אבל איפה מצאנו בעוד חוק, ששר האוצר הוא זה שיקבע בכאלו כללי התנהלות של שעת משגיח. מה הוא קשור ומה הוא מבין?".
ח"כ אורי מקלב: "הפכתם את שר הדתות לסמרטוט של שר האוצר. זו דרישה פוליטית ולא מקצועית. זו לא רפורמה של השר לשירותי הדת אלא של האוצר, זו רפורמה של ישראל ביתנו ששר הדתות מתחיל להאמין בה. אתם רואים הכל רק דרך הכסף, אין לכם ערכים אחרים מלבד צמצום הגירעונות, אתם בהחלטה זו מכריחים את הציבור לעבור על דתו, אתם מעבירים אותנו על דתנו ואמונתנו, אך אני מודיע לכם פה, הציבור יצום ולא יאכל נבלות וטריפות".
עוד עלה בדיון כי אם לאחר מעבר החוק לא תקבע מועצת הרבנות הראשית תקן כשרות כפי שהרפורמה תחייב, גופי המועצות הדתיות לא יוכלו לתת כשרות אלא על-פי תקני כשרות של הממונה. ח"כ משה טור-פז: "הוספנו לחוק את האפשרות להחמיר בתקן הכשרות כך שמי שיחפוץ ברמה הלכתית גבוהה יותר יוכל לעשות זאת. הסרנו את מגבלת גודל הרשות בה פועלת המועצה הדתית שתוכל לתת הכשר גם לרשות אחרת ובכך אפשרנו תחרות הוגנת בכל רחבי הארץ".
|
|
| תאריך:
|
22/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
22/10/2021
|
|
עידן יוסף
|
|
|
|
רפורמת הכשרות: רב מועצה מקומית יוכל לתת כשרות בכל הארץ גם ללא ניסיון בתחום
|
|
|
ועדת שירותי הדת היהודיים ממשיכה לדון בסעיפי רפורמת הכשרות. בדיון הקודם קבלו חברי הכנסת על כך שהחוק מאפשר לכל רב מקומי לתת כשרות בכל הארץ גם אם במסגרת תפקידו לא עסק עד כה כלל בכשרות וללא תלות בתחומים בהם יש לו ניסיון. לדוגמה, רב מועצה מקומית שבה פועלים מספר בתי אוכל קטנים יוסמך מעתה לתת כשרות לכל המפעלים והמשחטות בארץ.
הבוקר הופתעו חברי הכנסת לגלות כי לא זו בלבד שהסעיף לא הוגבל, אלא אף הורחב, והמגבלה היחידה שנכללה ולפיה מדובר במועצה דתית עם 20,000 תושבים בלבד בוטלה, כך שגם רבני מועצות מקומיות קטנות במיוחד שאין בהם כמעט עסקים יזכו לסמכות ארצית בלתי מוגבלת.
|
|
+ישום חוק מס הגודש נדחה בשנה
|
|
08:48 22/10/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
במסגרת דיון ועדת הכספים שהסתיים לאחר השעה 1 בלילה, הוכנסו מספר שינויים לטובת הציבור, בראשם דחיית כניסת המתווה לתוקף למרס 2025 על-מנת לוודא שיועמד מלוא המענה הנדרש מצד התחבורה הציבורית ▪ המוניות המיוחדות ישלמו 50% ומוניות נגישות יקבלו פטור וכך גם תושבי אזור הגודש שיכנסו ויצאו מאותו אזור בתוך חצי שעה ▪ תושבים שיגיעו למרכז לשם טיפול רפואי יהיו זכאים להחזר מלא מקופות החולים
|
|
|
הדמיית פקק תנועה [צילום: יח"צ נתיבי ישראל]
|
|
|
|
|
|
פעילות הרבנויות המקומיות תופסק אם הרבנות לא תשתף פעולה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ממשלה מחורבנט
|
22/10/21 12:40
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ה', 21.10.21) לקריאה שנייה ושלישית את פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים, שנועד להקל באסדרה על ייבוא מוצרי צריכה לארץ, ובין היתר יאפשר מסלול יבוא על בסיס עמידה בדרישות האיחוד האירופי. עוד אושר הפרק המתאים גם את האסדרה של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לתקינה האירופית, כאשר החיסכון הכולל לצרכנים צפוי לעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה צפויה להתחיל להיכנס לתוקף כבר בעוד כחצי שנה, ובכך סיימה הוועדה את אישור כל פרקי הרפורמה, שלפי ההערכות צפויה לחסוך למשק כ-5-6 מיליארד שקל בשנה.
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ה', 21.10.21) את פרק התמרוקים מתוך רפורמת הייבוא בהצעת חוק ההסדרים. אישור פרק התמרוקים יאפשר יבוא במסלול מקל וייבוא מקביל של 15 סוגי תמרוקים שונים. הרפורמה תיכנס לתוקף בעוד כשנה, וצפויה לחסוך כ-650 מיליון שקל בשנה למשק.
|
|
|
|
|
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו תקף (יום ה', 21.10.21) את ממשלת בנט בוועידת השלטון המקומי: "לקחו מנדטים מכאן להעבירו לצד השני והם מרגישים שמשהו לא בסדר עם ראש ממשלה עם 6 מנדטים שבפעם הבאה יגרד את אחוז החסימה. אנחנו נחזור מהר ונתקן. זה יכול להיות עוד שבועיים או עוד 3 שנים וחצי".
|
|
|
|
|
בפתח דיוני על חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים (חוק הקאפ) שנידון במסגרת חוק ההסדרים, אמרה (יום ה', 21.10.21) יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן: "מנגנון הקאפ שקם כמנגנון זמני עד הסדרה ראויה באי שם בשנות ה-90 הפך לגזירת גורל מתמשכת עשורים אח"כ, שחוזר בכל תקציב מדינה. על שיטת הגירעון העקום כולנו משלמים בסוף. הגיע הזמן לשנות. לכן ועדת הבריאות מכריזה בזאת שתקים ועדת משנה לנושא הקאפ שתתנהל בראשותי ותדון בחלופות לחוק הקאפ. נביא את הנושא הזה על סדר היום במטרה לעבור ממנגנון מסורבל לתוכנית אסטרטגית סדורה שתיתן ודאות לקופות, לבתי החולים והכי חשוב-לאזרחי מדינת ישראל".
|
|
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ה', 21.10.21 לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות מידע פיננסי מתוך חוק ההסדרים. ההצעה נועדה להגביר תחרות בשוק הפיננסי, שמגלגל כ-60 מיליארד שקל בשנה. במהלך הדיונים לאישור ההצעה אף הסבירו נציגי האוצר, כי משק בית ממוצע מוציא כ-9,600 שקלים בשנה על עמלות וריביות, והצעת החוק הזו נועדה לאפשר ללקוחות לבצע השוואת מחירים טובה יותר ולהוזיל עלויות בקלות ובמהירות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
דן מרגלית
הרמטכ"ל וראש השב"כ 'שקיבלו בארבע עיניים את ההחלטה האסונית לצמצם בהצבת הכוחות ב-7 באוקטובר, וכן ראש אמ"ן ומפקד דרום קיבלו אחריות וצריכים להתפטר, אבל ריבונו של עולם לא דקה אחת לפני ש...
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
