במערכת וואלה היה בשנים 2017-2015 נוהל קבוע, לפיה יש להעביר לאישור בכירי האתר כל ידיעה הקשורה ל
בנימין נתניהו ומשפחתו. כך מעידה (יום ב', 25.10.21) עמית אשל, שמילאה מספר תפקידים בדסק החדשות באתר בשנים 2018-2014, בתיק 4000.
לעדותה של אשל קדמה התנגדות מצד פרקליטתה של
איריס אלוביץ, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, אשר טענה: "כל העדות של אשל הוא עדויות שמועה וסברה, לא היה לה שום מגע עם
אילן ישועה, היא מלאה שנאה ושטנה". התובעת, עו"ד ניצן וולקן, השיבה: "לנו חשוב להראות איך נראים החיים היום-יומיים במערכת ואיך נראתה ההתערבות בוואלה מלמעלה למטה". השופטים התירו את העדות, תוך שהם מנחים את התביעה להתמקד בפרטים עליהם יודעת אשל מ
מקור ראשון.
אשל אמרה: "היה נוהל שכל אייטם שיש לו זיקה מדינית, צריך היה לעבור את אישורו של אבי אלקלעי [העורך בפועל את וואלה]". לדבריה, היא קיבלה את ההנחיה מראש דסק החדשות דאז, אבנר בורוכוב, לפני שנכנסה לתפקיד בספטמבר 2015. "זה הפתיע אותי. אלקלעי הרבה יותר בכיר ממני, אין לי ממשק ישיר איתו, זו קפיצה של שתי מדרגות.
"אי אפשר באותה תקופה להעלות דברים בצורה ישירה. יש דברים שאי אפשר לסקר אותם בצורה חלקה: דברים שקשורים לבנימין נתניהו ומשפחתו ונושאים מדיניים בעלי זיקה. הופתעתי שזה כל כך מוסדר, אבל זה מגיע אחרי תקופה שיש פילטר בדסק החדשות. יש סוגיות רגישות שצריך לפקח עליהן, שאי אפשר לדווח עליהן בחופשיות, שזה צריך לעבור אנשים שמחוץ למעגל הרגיל של דסק החדשות".
"מישהו מחוץ למערכת לחוץ עליהן"
אשל הוסיפה: "בתחילת 2015 נחשפתי להסרת ידיעה של גלי גינת בנוגע ל
שרה נתניהו. זה היה חריג, לא קיבלנו הסבר, זה נעשה מעל הראש של עובדי החדשות. מאז היה צריך לעשות כל מיני בדיקות: האם אפשר לדווח וכיצד לדווח, כל מיני הודעות דוברות שנוגעות למשפחת נתניהו שצריך להפיק מהן משהו במהירות, כי מישהו מחוץ למערכת לחוץ עליהן. היה צריך לשלוח לאישורו של עורך האתר או ראש מערכת החדשות את הידיעות הללו, והם מאשרים או לא".
השופטים ביקשו לדעת מי בדיוק נתן לה את ההנחיה ומה היה הנוהל. השופט משה בר-עם: "אולי הייתה תחושה סובייקטיבית, אבל האם היה משהו יותר קונקרטי?". אשל: "מבחינתי זה היה נוהל מאוד ברור. אם זה אייטם שקשור לנתניהו ומשפחתו, צריך לבדוק עם האנשים שמעלי אם ניתן לסקר ואיך. זה היה מאוד ברור. אני לא זוכרת איך הנוהל הזה הועבר אלי. אני זוכרת את עצמי מתרעמת על זה, לא מוכנה לעשות דברים מסוימים, חברים שלי מתווכחים.
"היו אלי עשרות פניות בנוגע לנתניהו ומשפחתו. חלק היו דרישות לתיקונים של ידיעות ופרשנויות, חלק היו להעלאת אייטמים - לרוב בנוגע לשרה נתניהו. הבקשות היו בעיקר מצד מי שמעלי, בעיקר בורוכוב. לעיתים נעניתי, לפעמים הצלחתי לדרדר את זה למישהו אחר או למשמרת אחרת". וולקן: "למה לעיתים נענית?". אשל: "כי כבר לא היה כוח. זה ממילא יעלה כנראה, או על-ידי חבר לידי או במשמרת הבאה.
"זה נמשך עד סוף 2017. הייתה הקלה באופן מדורג אחרי חשיפת תיק 2000. הבקשות התמעטו, שחררו לנו את החבל". וולקן: "במה זה בא לידי ביטוי?". אשל: "בסיקור החדשותי, באייטמים שלא צריך להעביר לאישור. אפשר היה להעלות דברים יותר בקלות. כל הדברים האלה שהיו קשורים לסוגיות מדיניות - לא היינו יכולים להעלות אותם [בצורה חופשית]. אחרי תיק 2000 הייתה הקלה, גם אם זה לא השתחרר לחלוטין. בסוף 2017 כל סוגיית הסיקור הסתיימה".
אלקלעי הכתיב פסקה מהטלפון שלו
אשל העידה, כי בספטמבר 2015 התבקשה להוסיף את המילים "שיזם נתניהו" לידיעה על חוק בנוגע להחמרת הענישה על מיידי האבנים. "לבסוף אלקלעי ניגש אלי והכתיב לי פסקה מהטלפון שלו, לפיה בסביבת נתניהו מופתעים מכך שאיילת שקד לוקחת את הקרדיט כי זו הייתה יוזמה של נתניהו.
"אלקלעי איננו כתב, אין לו מקורות, יש כתב שחתום על הידיעה וזה לא נעשה על דעתו. זו לא הדרך בה דברים נעשים בוואלה. לא שאלתי אותו כלום; הוא מאוד בכיר, אני לא בעמדה לשאול אותו. האירוע היה חריג לאותה תקופה, כי אבי הגיע אלי בעצמו; בדרך כלל הייתי מקבלת הוראות מראש דסק או מראש מערכת החדשות".
אשל המשיכה וסיפרה: "היה אייטם בנוגע לחתונת הכסף של בני הזוג נתניהו, שהם טיילו בשמורת טבע. הגיעה אלי בקשה מבורוכוב להעלות את זה מהר. הוא הפנה אותי להודעת דוברות או לפוסט בפייסבוק וביקש להכניס כמה תמונות, למרות שהן היו דומות זו לזו. זה לא דבר רגיל. אני לא חשבתי שזה מעניין, אבל כאשר הגיעה הנחתה מאבנר - היה ברור שצריך לעשות את זה ומהר ולהכניס X תמונות של לשכת העיתונות הממשלתית. כל הפנייה הזאת הייתה חריגה".
בסוף 2015 שלחה אשל לאישורו של אלקלעי מאמר של אמיר תיבון, ואלקלעי הוסיף משפט לכותרת: "נתניהו חזר מארה"ב נחוש להילחם בכוחות המחלישים את הממשלה מבפנים". היא העידה: "שלחתי את זה מיד לתיבון וידעתי שהוא יתחמם. אין מצב שמופיע בכותרת מה שאין בטקסט. תיבון לא כתב את זה. הוא דיבר עם אלקלעי והכתבה עלתה בגרסתה המקורית".
וולקן הציגה מייל שקיבלה אשל בדצמבר 2016 ממיכל קליין בנוגע לחקירתה של שרה נתניהו בפרשת המעונות, ובו מחיקות רבות שלה לצד תוספות. לדברי אשל, המחיקות היו של פרטים שמבחינה עיתונאית היו צריכים להיכלל בידיעה, ואף כאלו שגרמו לכך שלא ניתן היה להבין את הידיעה. "ההמתנה לתיקונים לקחה 25 דקות, שזה הרבה מאוד במונחי זמן אינטרנט", הוסיפה. לדברי אשל, היא לא הופתעה כאשר מייל זה הוצג לה בחקירתה, שכן הייתה זו התערבות שגרתית באותה תקופה.