ראש הממשלה לשעבר,
בנימין נתניהו, לא היה מעורב בקידום אישורו של משרד התקשורת לרכישת השליטה ב-yes בידי בזק - עסקה העומדת בלב כתב האישום בתיק 4000. כך טוען (יום ד', 27.10.21) סניגורו של
שאול אלוביץ, עו"ד
ז'ק חן, בהמשך חקירתו הנגדית של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר,
אבי ברגר. לדברי חן, כאשר נתניהו חתם על המכתב לקידום המיזוג - אותו הכין הדרג המקצועי במשרד - הוא לא עשה את זה בסטייה ממדיניות או החלטה קיימות.
החקירה עסקה בשאלה מדוע לא הכין סמנכ"ל המשרד דאז, הרן לבאות, את חוות הדעת הכלכלית שנדרשה כדי לקבל החלטה בבקשתן של בזק ו-yes. ברגר טען, כי המשרד היה עמוס במשימות אחרות ולכן הנחה את לבאות להעניק עדיפות לאותם עניינים. עוד אמר כי השר דאז,
גלעד ארדן, החליט שלא לאפשר את המיזוג כל עוד בזק עומדת בהתנגדותה לרפורמת השוק הסיטונאי (מה שמכונה "הכריכה").
בקלסר החפיפה שהכין ברגר במאי 2015 נאמר בנוגע להכנת חוות הדעת של לבאות, כי נכון לנובמבר 2014 "קיימת טיוטה. המשך העבודה נדחה לאור החלפת השר וקיום הבחירות במרץ". חן טען, כי הדבר מלמד על החלטה של ברגר שלא להכין כלל את חוות הדעת. ברגר שב וטען: "זה קיבל סדר עדיפות נמוך בגלל העיסוק של המשרד בכל הרפורמות האחרות. זה סטטוס העבודה עליו דיווחו האנשים שלי. בכל הפגישות שלי עם הרן שאלתי מה עם חוות הדעת, גם בנובמבר וגם בינואר [2015]. לא כל דבר כתוב; זה גליון אקסל שיש בו שלוש שורות. זה נדחה, כי זה לא היה דחוף באותה תקופה".
חן: "האם הייתה החלטה בכתב של ארדן על הכריכה?". ברגר: "ארדן אמר זאת בעל-פה כמה פעמים, התקבלה החלטה בדיון והוא שלח לי מייל על זה. זה לא היה משהו חדש, אלא חלק מהמדיניות של [משה] כחלון. זו הייתה הנחיה ברמה מקדמית, ולא החלטה סופית". ברגר אמר, שהכריכה עלתה כבר במסמך המדיניות של המנכ"ל דאז עדן בר-טל משנת 2012, בעוד לשיטתו של חן - הדבר לא עולה מן המסמך. ברגר: "ארדן הנחה לכרוך את הדברים, בהמשך למדיניות המשרד מזה שנים. בשלב הזה מעבירים את זה לעבודה של המשרד, שמגבש את ההמלצה המקצועית שלו. החלטה סופית - לא הייתה".
"עיכב בתואנות שווא"
השופט משה בר-עם שאל את חן: "מה אתה מנסה להשיג?". חן: "שמנכ"ל משרד התקשורת עיכב בתואנות שווא את ההתייחסות [לבקשת המיזוג]. הנחתי בתחילת היום כמה דברים [עברו של ברגר בפרטנר]. אני גם לא יכול לשלול שאדם בא עם תפיסת עולם, והשאלה היא איך מקדמים אותה.
"בסיטואציה הזאת לא הייתה שום מעורבות של נתניהו, וזה בלב השוחד כאן. נראה מגוון של ערוצים של תחנונים. זה בכיוון הפוך לכיוון התנועה בכתב האישום. פונים לפקידים בכל מיני מקומות, לכולם פרט לראש הממשלה, שלא עושה כלום כדי לחלץ את העגלה התקועה מסיבות שאינן ענייניות. יש רק מכתב התנעה, שהוכן במשרד התקשורת. זה לב-ליבה של הרגולציה שבעטיה הגישו את כתב האישום. הטענה היא שראש הממשלה לא יכול להזיז מהלך בלי הסכמה של פקידים במשרד התקשורת; לא דובים ולא זבובים".
סניגוריתה של
איריס אלוביץ, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הוסיפה: "הטענה היא שעצם התנעת המהלך היא מעוררת חשד. אבל מה אנחנו רואים? שיש החלטה שאיש אינו יודע עליה, שהיא קבורה במגירה השביעית מלמטה. מה כן יש? חמש בקשות במשך שנים, ואז - שומו שמים - מישהו אומר להזיז אותה".
ב-24.3.15 חתם נתניהו על מכתב בנוגע למיזוג בזק-yes, ולפיו על המשרד להתחיל לבדוק את העסקה. המכתב נוסח בידי היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דנה נויפלד, ואושר בידי ברגר – האומר שאין המדובר בשינוי מדיניות כלשהו. חן הציג מייל ששלח עוזרו של ארדן באוגוסט 2014, ואשר אותו פירש ברגר כהנחיה ברורה של ארדן לכרוך את העסקה ברפורמת השוק הסיטונאי. לטענתו, לא ניתן למצוא מדיניות שכזאת באותו מייל. ברגר השיב, כי הכיר היטב את ארדן והבין את כוונותיו, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש.
עימות על תיק החפיפה
חן טען, כי המדינה לא העבירה להגנה את תיק החפיפה בנימוק שהוא כולל בעיקר תקנות וחקיקה. רק לאחר פנייה לבית המשפט העליון, נמסר לה התיק - והתברר ש"יש בו מסמך חשוב מאוד בליבת המחלוקת. אנחנו מאבדים את הביטחון שלנו, אגב אירועי עבר ואגב האירוע הזה, שלכבודכם תינתן אפשרות אמיתית לצייר תמונה ברורה של מה שהתרחש. אנחנו רודפים אחרי רוחות בחושך ובערפל".
התובעת, עו"ד
יהודית תירוש, הגיבה: "[שלמה] פילבר אמר [בחקירתו] שבקלסר הזה היו חוקים ותקנות. החוקרים הם שבחנו את הקלסר הזה, ולא אנחנו. חברי יודע שחומרים מוחזרים. חברי נקט הליכים הקבועים בחוק ובית המשפט נתן לו את זה. לא צריך להפוך את זה לקוּרבנוּת אחת שלמה, כפי שחברי עושה לא פעם. לבוא ולהגיד שבית המשפט נמצא בערפל ואינו יכול לברר את הדברים - זה לא נכון". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה: "אנחנו לא בנקודת זמן שהיה צריך להעלות את זה".
