ועדת החוקה המשיכה השבוע (יום ד', 17.11.21) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א-2021. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב שב ואמר כי סוגיית מסורבות הגט היא אחת מסוגיות הדגל שבכוונתו להוביל וכי הדיונים בחוק מצטרפים לדיוני המעקב שהוא מקיים בתכיפות בנוגע לחוק העיצומים על סרבני גט.

מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לכך בחוק. החוק אשר נחקק כהוראת שעה בשנת 2018 לשלוש שנים, הסמיך את בתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעת הגירושין של מי שאינם אזרחי המדינה ותושביה ואף אינם עונים לתנאי הזיקה הקבועים בסעיף 4א לחוק, במקרים שבהם הנישואין נערכו לפי דין תורה והאישה לא קיבלה גט מנישואין אלה בבית דין מחוץ לישראל.

קריב: "סוגיה חשובה שראוי שהמדינה תיתן לה פתרון. אנחנו בדין ודברים עם לשכת השר האם נכון כבר בעת הזו לעגן את ההוראה כקבע, לאור סוגיות שונות הדורשות ליבון ותקופת הקורונה ששיבשה דברים במהלך שלוש השנים שניתנו כהוראת שעה. אין הסדרה של סיוע משפטי חינם למשל לאנשים המתדיינים. סמכות השיפוט הזו בתחום רגיש חייבת להיות מוסדרת בתקנות והן לא הותקנו. אנחנו בזירה מורכבת ויש תמימות דעים בין קואליציה לאופוזיציה שההסדר הזה על כל מורכבותו נכון. רק לאחרונה הארכנו הוראת שעה בעניין עבודות השירות, בעקבות שיבושי הקורונה. הצעתי להאריך את הוראת השעה, כך שבתי הדין יוכלו לחזור במקביל לטיוב החוק. עמדת השר כעת היא לקדם את החקיקה כמו שהיא".


ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אין הסכמות בין האופוזיציה לקואליציה. עברו שלוש שנים והנתונים ברורים. דנו בסוגיה ובנתונים עד סופם. התועלת ברורה ומבחן התוצאה חשוב וראוי ועובד נכון בפרקטיקה. ההליכים נעשו בהבנות ב-90% במקום בכפייה, ולכן עמדת האופוזיציה היא שיש להפוך את ההוראה לקבע. במהלך החקיקה, אם היינו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום לא היינו מחוקקים זאת כהוראת שעה".

יועמ"ש בתיה"ד הרבניים עו"ד שמעון יעקבי: "אין ספק שחייבים היום לצאת מכאן עם תוצר מוגמר לקריאות שנייה ושלישית. החוק חשוב לעגונות בחו"ל ולא לבתיה"ד הרבניים. אפשר לחשוב על הצעת היו"ר וללא שהתייעצתי עם אף גורם - להאריך את החוק לחמש שנים. במהלכן נעשה את כל המאמצים לשפר גם את מערכת הדיווחים של בתי הדין. לעיניי נגלה שיש בעיה במערכת הדיווחים ועלינו לדווח אמת ובמדויק ואנחנו עושים זאת כמיטב יכולתנו שכרגע לא מספקת. כל היושבים כאן יודעים שעניין של עיקרון אנחנו משתפים פעולה עם כל בקשת מידע, אך המערכות שלנו בנות שנים רבות ולא הצלחנו לקבל תקציבים רבים. אני מקווה שתעשה כדי לשפר את מצבת כוח האדם והתקציבים, אך התקציב שלנו סגור לשנה הזו וגם להבאה, כך שאולי עוד שנה וקצת ניתן יהיה לשנות. נתנו את הנתונים כפי שהיו אצלנו ללא טיוח אך יש בעיה במערכת. תאשרו הארכה לחמש שנים כדי שניתן יהיה לתת מזור לנשים הללו".

היו"ר ח"כ קריב: "מי שקורא את הפרוטוקולים מדיוני החקיקה מבין את רוח המחוקק מדוע לא רוצים להתחיל לשנות את חוק שיפוט בתיה"ד הרבניים על הדרך. סוכם שתיכנסנה שתי הוראות ברורות לחוק - האחת אוסרת על כריכה וכן שכל נושא שנידון תלוי ועומד בבי"ד אזרחי זר וכל עניין שיש לגביו פסיקה או הסכם שיש בין בני הזוג, לא נוגעים. יש שאלה של חכ"ל סויד האם החוק מאפשר לדון במשמורת ילדים מכוח ס' 9 ועונה יועמ"ש בתיה"ד שלא, שמה שהם עושים לא מאפשר דיון במשמורת ילדים של זוג שאינו אזרח או תושב ישראל. האם זה קורה? הגבר מגיע ונלכד בישראל ויכול למצוא עצמו במאסר. האישה חיה בתודעה שזו אולי ההזדמנות היחידה שלה. אתה יכול להפעיל במצב כזה את ס' 9 הדורש הסכמה? ביה"ד רוצה לקנות סמכות מכוח הסכמה במרכאות בענייני מעמד אישי שאינם הסדרת הגט?"

עו"ד יעקבי השיב: "אני לא מכיר שביה"ד עוסק באותם תיקים ייחודיים, בדיונים שקפצו לס' 9 ועושה דיוני קבלת ראיות. אנחנו צריכים את ס' 9 כדי להביאם להסכמה. ועדיין יש סמכות לכוף את הגט על הבעל. ס'9 נועד בשביל נשות העולם, לא בשבילנו".

לשאלתו של היו"ר ח"כ קריב אודות נתונים על כריכת עניינים ממוניים או דיון בענייני מעמד לא ייחודיים, אמר כי אינו יודע להשיב על השאלה העובדתית "אך הנושאים האחרים שהעלית הם מאוד תיאורטיים ואקדמיים כשאנחנו עוסקים בחיי המעשה. הסיטואציה שתיארת לא קיימת כלל. אנחנו מדברים על סיטואציות מורכבות כשביה"ד מדבר על ליבם. האם התבקשנו לתת את הדיווח על אותם מקרים שהיו"ר מדבר עליהם? לא. לצורך תשובה עלינו לפתוח את התיקים ואין לנו פתרון מחשובי לצערי. אחד הסעיפים המרכזיים שאנחנו עומדים עליהם הוא סוגית מכון מחקר שיוכל לתת מענה לכל הנתונים הנדרשים".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדברים: "קיבלתם 3 שנים של הוראת שעה שתכליתה שתראו מה קורה. הגעתם לכאן ואתם לא יודעים לומר לנו אם השימוש בס'9 תדיר או שהוא חריג, כשהפרוטוקולים מדברים בעד עצמם. יש לי שאלות רבות על החוק אך אני מוכן להאריכו כהוראת שעה גם ללא התשובות כי מדובר בדיני נפשות. האם נוח לך לא לומר לי כשאנחנו בדיון שני שיש חובת דיווח, האם נעשה שימוש בס' 9? האם היו התניות לפס"ד?"

חכ"ל עליזה לביא: "גם ארגונים שהתנגדו ריככו התנגדותם, הבינו שבשלוש השנים האחרונות לא כצעקתה ועצם קיום החוק מקרין על בעלים סרבנים לחשוב פעם שנייה. המשמעות מיולי 21' היא שמדינת ישראל סגרה שעריה בפני עגונות חו"ל. הדיון שהתפתח פה הוא תיאורטי. הוועדה יכולה לבקש אחת לחצי שנה דיווח מלא. אם הדיון היום יידחה, השערים יישארו סגורים והתיקים ממתינים. הרי מי שפונה לביה"ד בישראל, אין לה סעד מביה"ד שחיתן אותה. למי היא תפנה? הקשיים שציינת אינם ייחודיים להליך הזה. מה שקורה הוא שאת כל הכשלים מפילים על החוק הזה. אם תחוקק עוד הוראת שעה, מי יודע מה יקרה פה במהלכה? לא לעולם חוסן בנוגע לשבריריות הממשלה. ראינו מה קרה בשנתיים הקודמות".

עו"ד רפי רכס, מהייעוץ המשפטי לבתיה"ד: "15 תיקים זהו מספר מועט בגלל הקורונה. ישבתי תיק-תיק כי העבודה מורכבת ועל חשבון דברים אחרים. זו עבודה באמת לא פשוטה ואסור להתעלם מכך. פילחתי לפי מה שהחוק דורש והוא לא דורש לדווח מתי הייתה סמכות מחוק אחר. בתביעת גירושין אם אין הסכמה, התכלית היא שאכפה עליו את הגט, כל עוד זה לפי דין תורה זה רק אם יש עילת גירושין ועילה כזו לא תמיד נמצאת גם במקרים קשים. לדוגמה בעל לא אלים ללא תיקים במשטרה אך הוא בלתי נסבל. האישה פרודה ממנו כבר חצי שנה, במצב כזה אין איך להתיר את האישה. ביה"ד יוכל להמליץ ולא לכפות. האפשרות היחידה היא במקרה כזה לאפשר לנו את הכלים שלפי ס' 9. מדובר על אישה שלוקחת על עצמה הסכמה מלאה. ס' 9 הוא לפי פקודת דבר המלך במועצתו ס' 51 ויש מצבים שהאישה תצטרך להחליט ערכית בהסכמה מלאה. היא תחליט לבד. צווי הרחקה לא נוגעים לס' 9. אם לא תאפשרו את השימוש תשאירו לא מעט נשים עגונות".

עו"ד אורי רגב, מנכ"ל חדו"ש: "לא שמענו הסבר לפער הגדול בשנים 2020-2018. נאמר לי ש-119 תביעות הוגשו בשנתיים וביה"ד קבע סמכות לדון וב-85 מהן הוציא צווי עיכוב יציאה. מישהו חושב שאזרח חוץ שאינו אזרח או תושב ויש לו עסקים, הסכמתו מרצון? הייתי שמח שבכל מצב בו מוגשת תביעת גירושין, הצעד הראשון היה להוציא עיכוב יציאה. בנוסף, רק 43 תביעות היו נשואים לפי הדין במדינות החוץ. עם כל הכבוד לרצון המבורך לסייע לעגונות, בארץ, זוג שהיה נישא לפי ההלכה ולא כחוק ולא רושם נישואיו היה עובר עבירה פלילית".

משה גורט, מנהל לשכת בתיה"ד הרבניים, השיב כי מדובר במסמך נתונים מלפני שנה וחצי שאינו מדויק והנתונים שהוצגו בוועדה בדיון הקודם הם הנכונים.

במהלך הדיון התגלעה מחלוקת בין היו"ר ח"כ קריב לח"כ מקלב. קריב: "אישה שאין לה גט לא יכולה לפתוח פרק נוסף בחייה. זו מציאות שלא קיימת בשום דין אזרחי במדינה דמוקרטית, ולכן כל עוד הגיטין והנישואין בסמכות בתיה"ד הרבניים, הבית הזה צריך להסתכל בשבע עיניים על הכבילה היומיומית של נשים להימשכות הליכים בבתי הדין הרבניים. המציאות הזאת שבה יודעים להמשיך חייהם של גברים כמו שראינו רק לאחרונה עם ידוען כזה או אחר והנשים הן אלה שנותרות עגונות צריכה להיפסק. הוועדה הזו, כל עוד היא בראשותי, לא תתעלם מהנושא של עיכובי גט ובתיה"ד לא ישזרו זרים על ראשם כל עוד יש כבילת נשים ברמה יומיומית. אחת לחודש נעשה דיוני מעקב כשהמטרה שלי היא גם לעזור לכם בעניין הזה".

ח"כ מקלב: "בעוד אתה מנסה לקלל ולהוציא דיבתם של בתיה"ד רעה, רואים בכל דיון בהשוואה לכל דין אחר את יעילותם. אפשר להתרשם מדבריך שמוצגים בנעימות אך יש בהם הרבה ארס ואתה מנסה לעכב הפיכת הוראת השעה להוראת קבע רק כדי לצמצם את סמכותם".

היו"ר קריב: "אני לא עסוק בלומר שיש צד רע וצד טוב, אני בעד שהבעיה תיפתר. כל הדיון בינינו הוא עד כמה בתיה"ד מגויסים לפתור את אותה בעיה כשמדובר באזרחיות ישראל זה לא עניין של רעים או טובים, זה עניין של תשומת לב ואנחנו ונעזור לקדם את המאמצים בתחום"

עו"ד אברהם זינגר: "השאלה החשובה היא עד כמה הוראת השעה הואילה לנשים. בשבוע שעבר עו"ד רכס ציין שמתוך 14 תיקים בעשרה לא ניתן היה להצליח ללא הוראת השעה. ערכתי ניתוח הכי פשוט. 9 תיקים מתוך ה-14 ניתן לקנות בהם סמכות מתוך סעיף 4א. בחנתי גם את חמשת הנוספים- בכול אלו אין סמכות לפי החוק כי לא התקיימו תנאי הסף. יש גם שניים מתוכם שניתנו בהם צווי מעצר ללא סמכות וללא עילה. בחלקם לא ניתן גט עד עכשיו והדיון נמשך כבר שנה, דבר הנוגד את הוראות החוק בנוגע למשך הזמן הניתן- 30 יום שניתן להאריכם עד 90 יום. אין נתונים מהשנתיים הקודמות. באף אחד מהתיקים לא הייתה סמכות לביה"ד"

ח"כ מקלב: "היה ראוי שתציין שאתה מעגן בעלים מעגנים".

היו"ר ח"כ קריב: "אני מקווה שנגיע להסכמה עם הממשלה להארכת הוראת שעה. זה מתחייב מכך שיש דברים הדורשים בירור. החוק לא ייצא מהוועדה בלי חובת דיווח חקוקה. לא תהיה הסכמה שיש שימוש חריג בכלים משפטיים ללא דיווח לוועדת החוקה. הטלת צו עיכוב יציאה למי שאינו תושב או אזרח זה צעד המשול לסוג מסוים של מאסר ומקובל שנשיאת העליון תקבל דיווח במקרים כאלו. לא ברור למה להתנגד לכך. במקרה כזה חייבת לקום זכות לסיוע משפטי מטעם המדינה.
החוק כרגע לא מגביל בסד זמנים את הדיון בביה"ד הגדול לשאלת הסמכות. יכול להיות שצריך במקרה ועומד צו הגבלה לקבוע הוראה שאם מוגש ערעור הכרעת ביה"ד הגדול תינתן תוך 7 ימים. הייתי שמח שנבהיר פה שס' 9 לא רלוונטי אך יש להגיע להסכמות עם הממשלה".

עו"ד יעקבי: "אנחנו מסכימים לסיוע משפטי אך זה לא תלוי בנו. לגבי הדיווחים - החוק כבהוראת השעה מנוסח בעניין די והותר. לא נכון לקבוע סד סמנים כזה לביה"ד הגדול. זה אינו נצרך אך במקרה שכזה הערעור יידון ע"פי הכתב בלי צורך לזימון הצדדים, היינו שהמערער יגיש כל טענותיו בכתב והצד שכנגד יוגבל בזמן מתן תשובתו בכתב ואז ההחלטה תוכל להינתן בתוך 7 ימים. החשיבות העיקרית בתוספת הזו היא שאם יומן הדיונים עמוס לא יצטרכו לקיים דיון פורמלי".

ח"כ מקלב: "אתה נוקט סחבת כשאין חוק בר-תוקף עו"ד והפניות נערמות. הדברים חשובים ועליהם להסתיים במהירות. הייתי פה בעת החקיקה ואני מכיר את רוח המחוקק. אתה מציג דרישות כדי לצמצם סמכותם של בתיה"ד".

קריב: "יש הסכמות על המתווה אך יש עדיין דברים שנחוץ להגיע בהם להסכמה. אבקש עמדתכם לגבי הפרוצדורה בביה"ד הגבוה, ממשרד המשפטים את עמדתו לגבי הסיוע המשפטי ונשמע גם את עמדת נשיאת העליון. יש לדעתי יכולת להסכים על הוראת שעה לזמן ארוך ומשמעותי כדי לשפר את החוק. לא נעכב את העניין. תגיעו להסכמות תוך יום יומיים ונצביע על החוק בשבוע הבא".