|
|
|
|
נתן טובות הנאה? המיליונר מרטין שלאף
|
|
|
|
|
חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), החוקרת את פרשת סיריל קרן, אמרו היום (א', 25.4.04) בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בתל אביב, כי בין גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ובין איש העסקים האוסטרי מרטין שלאף, מתקיימים קשרים אמיצים ויש חשד משמעותי כי שלאף אף נתן טובות הנאה למשפחת שרון.
"לפי מה שאנו רואים כיום, מרטין שלאף קשור קשר אמיץ לחברות המצויות בשליטתו או בבעלותו, במישרין או בעקיפין, של גלעד שרון", אמר עו"ד פקד רמי תמם מהיאח"ה, במהלך הדיון היום.
באולמה של השופטת דניאלה שריזלי התקיים דיון בבקשת המשטרה לאפשר לה לעיין במסמכים המצויים במשרדיו של עו"ד ד"ר אבי אלתר, המשמש כיועץ מס של כמה חברות, שעל-פי החשד הוקמו כחברות קש וצינור להעברת כספים בין סיריל קרן והמיליונר האוסטרי מרטין שלאף ובין גלעד שרון.
על-פי החשד, החברות הללו קשורות למרטין שלאף, והן עוסקות בהימורים (מחוץ לישראל) באמצעות קזינו, אך הן הוקמו בישראל והופעלו בחלקן מישראל. בחקירה עלה חשד, כי מרטין שלאף הוא אחד האישים שהזרימו כספים למשפחת שרון. המשטרה חושדת שסכום של 3 מיליון דולר הועבר מחשבונות חברות אלה אל גלעד שרון.
ד"ר אלתר מכחיש את טענות המשטרה מכל וכל, וטוען כי אין קשר בין חברות אלה לבין פרשת שרון-סיריל קרן. לטענתו, חוקרי המשטרה מנסים להחיות את הפרשה, וזאת בגלל כשלונם בחקירה.
בעקבות חיקור הדין שביצעו באיים הקאריביים, פנו חוקרי היאח"ה למשרדו של אלתר, וביקשו ממנו לעיין בכמה מסמכים הדרושים לטענתם לחקירה. לאחר מו"מ בינם ובין בא-כוחו של אלתר, עו"ד נבות תל-צור, העביר אלתר לחוקרים את המסמכים שעליהם לא חל, לדבריו, חיסיון עורך דין-לקוח, האוסר עליו למסור אותם.
ד"ר אלתר פנה ביום שישי לבית המשפט, בבקשה למתן צו איסור עיון בארבעת מסמכים אותם תפסה המשטרה שעליהם לא הושגה הסכמה, ובינתיים אלה חתומים בכספת בית המשפט, עד למתן החלטה בנושא. בתום דיון בו נשמעו טיעוני הצדדים, הודיעה השופטת שריזלי כי החלטתה תינתן לאחר שתעיין במסמכים ובבקשות. הצדדים אף הסכימו כי ד"ר אלתר יזומן ללשכתה של השופטת, לדיון במעמד צד אחד.
גלעד שרון אמור היה להעיד היום בבית המשפט, שאמור היה לקיים ביקורת שיפוטית על מילוי צו גילוי המסמכים, ואולם הליך זה נדחה ליום רביעי השבוע. הליך דומה של ביקורת שיפוטית, על הצו שהוצא במסגרת חקירת פרשת האי היווני, קויים בשבוע שעבר [ראו קישור].
החשדות: מימון מערכת הבחירות של אריאל שרון
כזכור, היאח"ה חוקרת את מימון מערכת הבחירות של אריאל שרון בשנת 2001. במהלך החקירה, עלו חשדות לעבירות על חוק המפלגות, חוק מימון המפלגות ועבירות של מתן שוחד ותיווך בשוחד. חשדות אלה היוו הבסיס להוצאת צו החיפוש במשרדו של עו"ד אבי אלתר.
פקד תמם טען היום, כי גלעד שרון אינו יכול לטעון כי ארבעת המסמכים השנויים במחלוקת חוסים תחת חיסיון של עו"ד-לקוח, "באשר מסמך שהלקוח עצמו מחוייב לנושאו [צריך להיות כנראה "למוסרו"; נ.ש.] מכוח צו, אין הוא יכול לבוא ולומר שהוא חוסה בכנפיו של חיסיון עו"ד-לקוח". תמם טען עוד, כי מאחר שבית המשפט העליון כבר קבע כי על גלעד שרון למסור את המסמכים, הרי שאין פרקליטו, עו"ד מיכה פטמן, יכול לטעון לחיסיון, באשר בעל החיסיון הוא גלעד שרון ולא פטמן.
בעדותו, טען עו"ד ד"ר אבי אלתר, כי אין כל קשר בין גלעד שרון ובין החברות אותן מייצג עו"ד נבות תל-צור. החברות בהן מדובר הן: אילת סרביסס אי.אס.סי. בע"מ, .MMA HOLDINGS LTD, יריחו סרביסס קומפני ג'י.אס.סי. בע"מ, .TACIP HOLDINGS LTD, ו-CAP HOLDINGS LTD.
לדברי אלתר, "למרות שידוע לנו שמחפשים קשר בעיתונות, הטיפול במשרד בלקוחות של תל-צור היה בהפקת אישורים מרשויות המס לגבי דרך ההתנהלות שלהם וניהול עסקי קזינו באילת וביריחו, תוך כדי גילוי מלא של הפעולות ברשויות וחוות דעת משפטיות באשר לניהול החוקי בישראל וקבלת אישורים על חוות הדעת האלה". הקשר עם גלעד שרון, הוסיף אלתר, נוצר דרך רואה החשבון שלו. "אין שום קשר שנובע דרך משרדי בין שני הלקוחות האלה. בתחום המיסים יש מספר מועט של מומחים", ולכן תיתכן אפשרות של שני לקוחות אצל אותו מומחה, גם מבלי שיהיה קשר ביניהם.
בא-כוחן של החברות, עו"ד נבות תל-צור, אמר בדיון כי מעבר לחיסיון שחל על המסמכים, הרי שחלק מהמסמכים שתפסה המשטרה חורגים מצו החיפוש שהוציא בית המשפט, תפיסתם נעשתה בחוסר סמכות, אין לעשות בהם שימוש והם אינם רלוונטיים לחקירה.
עוד טען תל-צור, כי מאחר שמדובר בתיק ציבורי בעל חשיפה גדולה, הוא מתנגד לחשיפת המסמכים הלא רלוונטיים, באשר הם חוות דעת שניתנו לחברות בענייני מיסים, והדבר פוגע בפרטיותן. לדבריו, "זהו לב החיסיון המקצועי של עו"ד-לקוח", וגם אם עו"ד אלתר פנה לעו"ד אחר כדי להתייעץ עימו בנושא מסויים, אין בכך כדי להעיד על ויתור על החסינות. הוא הדין לגבי מסמכים שכתב אלתר לפקיד השומה ולרשויות המס, שאת החיסיון עליהם יכול לפרוץ רק שר האוצר.
פרקליטו של גלעד שרון, עו"ד מיכה פטמן, דחה את טענותיו של פקד עו"ד תמם, ואמר כי צו החיפוש שהוציא בית המשפט אינו גובר על החיסיון הקיים מכוח פקודת הראיות, וכי גם בית המשפט אינו מוסמך להסירו, באשר חיסיון עו"ד-לקוח הינו מוחלט. "לשאלת בית המשפט, מדוע לא נטען בזמנו כי קיימים מסמכים שחל עליהם חיסיון, אני עונה בשתי תשובות:... האחת, הביקורת השיפוטית היא הליך שעוד לא נעשה. ו[השניה], גם אם זה לא נטען, זה לא מבטל את החיסיון... היום מבקשים להסיר חיסיון עו"ד-לקוח והיום אנחנו טוענים את הטענה הזאת".
ב"ש 2148/04, 2149/04 משטרת ישראל - יאח"ה נ' עו"ד ד"ר אברהם אלתר ואח'
