בתחילת 2009 ביקש בנימין נתניהו מניר חפץ להעביר לנוני מוזס מסר, לפיו ביכולתו להגביל את תפוצת מהדורת סוף השבוע המתוכננת של ישראל היום. כך העיד חפץ (יום ב', 29.11.21) בנוגע לתיק 2000. מאוחר יותר, הוסיף חפץ, ניסה נתניהו להעביר דרכו איומים למוזס.

חפץ היה עורך בכיר בקבוצת ידיעות אחרונות לפני מינויו לראש מערך ההסברה הלאומי באמצע 2009. הוא סיפר על הגישה בשנים הקודמות בקבוצת ידיעות אחרונות: "כאשר [אהוד] אולמרט היה ראש הממשלה, היו איבה וחוסר אמון כלפי נתניהו ברמות הכי גבוהות שיש. האיבה היא הדדית. שמעתי את זה מבנימין ושרה נתניהו עשרות פעמים בביטויים הכי קשים שיש.

"ממוזס לא שמעתי את זה באופן אישי; שמעתי ממנו כמה פעמים שהוא לא מאמין לאף מילה של נתניהו. שמעתי את זה מאחרים ובכללם יד ימינו, חיים רוטנברג. עיתונאים בידיעות אחרונות לא אהבו את נתניהו, וזה במילים עדינות. מנחום ברנע ושמעון שיפר ועד איתמר אייכנר, רבים מאוד. הייתי חריג מאוד בנוף של ידיעות אחרונות כמי שהייתה לו סימפטיה לנתניהו ואהדה לדעותיו".

במרפסת של מצודת זאב

ערב בחירות 2009 הזמין נתניהו את חפץ לפגישה, וחפץ עדכן על כך את מוזס כמינהל תקין; מוזס ביקש ממנו למסור לנתניהו שהוא יודע על קיומה. "זה היה בחדרו של נתניהו במצודת זאב. בשלב מסוים הוא ביקש שנצא למרפסת, זזנו כמה מטרים ימינה מהיציאה למרפסת. ואז הוא אמר לי משהו שלא הייתי מודע לו, שהוא יכול לגרום לכך שמהדורת סוף השבוע של ישראל היום תהיה 80 או 90 אלף עותקים, אבל לא יכול לשכנע את שלדון אדלסון שהיא תהיה 50,000 והוא מבקש ממני להעביר את המסר הזה למוזס.

"אמרתי שאעביר את המסר. כשהגעתי לבית ידיעות אחרונות, עדכנתי את מוזס. הוא ביקש ממני לחזור שוב ולא הגיב. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאחזור לנתניהו עם איזשהו מסר, והוא אמר שלא". ההתרשמות של חפץ במערכת הבחירות באותה שנה הייתה, שאחרי שנים של איבה -יש הפוגה ביחסים בין מוזס לנתניהו.

"בשנת 2009 כשעבדתי בלשכה, אמרו לי רון דרמר, שהיה אז היועץ המדיני של נתניהו, וגם ארי הרו, שהיה אז בכיר בלשכה, שיש שיח בין נתניהו למוזס ושאדיר את רגלי ממנו. דיברתי על זה עם נתניהו פעם או פעמיים בארבע עיניים. בוודאות דיברתי על דיני הגבלים עסקיים, שעיסוק שלו בתיאום כמות הגליונות של ישראל היום בסוף השבוע, יש בו סכנה שיכניס אותו לסיטואציה של עבירה על דיני ההגבלים העסקיים".

"הכל נובע ממוזס"

חפץ הוסיף: "לנתניהו ולי היו שעות רבות של התעסקויות בפניות מידיעות אחרונות. לפעמים היו בקשות לתגובות שיוצרות התרגשות רבה בסביבת ראש הממשלה. הדרמות הגדולות הן תמיד בעניינים שקשורים למשפחת נתניהו או אייטמים שמהווים סימן שאלה בתחום טוהר המידות. נתניהו אמר לי עשרות פעמים שהכל נובע ממוזס. ניסיתי לפעמים לשכנע אותו שזה לא כך, הרי אני באתי משם. הוא היה צוחק עלי ואומר שאני לא מבין, שבבניין הזה לא נושמים בלי אישור של מוזס, וזו גם הייתה הדעה במשפחתו.

"ההתייחסות למוזס היא שהוא האויב מספר אחת, גם אם לוקחים בחשבון את אויבי ישראל. לפעמים הייתי יוצא מהחדר כדי לא לשמוע את הדברים האלה. לדעתם המטרה היא לחסל פוליטית את נתניהו. הרבה פעמים השיח של ראש הממשלה ורעייתו הוא על כך שיש מתקפות מכוונות עליו, משום שבידיעות אחרונות רואים אותו כאחראי לתופעה ששמה ישראל היום.

"נתניהו אמר לי הרבה פעמים שמוזס חושב שהוא יכול לגרום לאדלסון לצמצם את התפוצה של ישראל היום, אבל מוזס לא מבין שאדלסון הוא עצמאי. אני משוכנע שהוא אמר לי את זה משום שהוא חשב שאני מעביר את המידע הזה למוזס. מעולם לא העברתי מסר כלשהו למוזס בלי שנתניהו ביקש ממני. היו גם מסרים רבים של איומים, למשל: מוזס לא מבין שאדלסון עושה 30 מיליון דולר ביום בבתי הקזינו שלו ושהוא יכול להציף את המדינה במיליון עותקים [של ישראל היום], שהוא לא מבין עם מי הוא מתעסק". בהמשך הסביר חפץ: "זה איום כמעט לחסל את הבסיס הכלכלי של מהדורת סוף השבוע, שהיא כל כך חשובה לידיעות אחרונות".

הקליט שיחה עם מילצ'ן

הוצאת מהדורת סוף השבוע של ישראל היום בנובמבר 2009 הייתה דרמטית מבחינת ידיעות אחרונות, העיד חפץ. חודש לאחר מכן ביקש נתניהו מחפץ "ללכת פיזית למוזס למשרד ולשאול אותו אם יש טעם שנתניהו ירגיע את מערכת היחסים, שהפכה להיות מאוד טעונה ולעומתית. בתיאום מלא עם נתניהו התייעצתי עם שרה מה לומר בפגישה הזאת. היא הייתה מאוד מפורשת ואמרה לומר למוזס שנתניהו יכול להוריד את כמות העותקים של ישראל היום בסוף השבוע. הראיתי לנתניהו את הדף שרשמתי מפיה של שרה, הוא מאוד נבהל, גרס את הדפים ואמר לי לומר רק האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור". לדברי חפץ, הוא אינו זוכר את הפגישה עם מוזס.

חפץ הקליט שיחות שניהל עם ארנון מילצ'ן, שהעביר מסרים בין נתניהו, מוזס ואדלסון. חפץ הסביר, כי חשש מפני תיאום שוק בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים, ומשום ש"היה חם מאוד בזירה שבין נתניהו למוזס וחשש שנתניהו יעלה טענה שסוחטים אותו, כי זה היה השיח בבלפור. כל פעם שהגיע אייטם שלילי, בדרך כלל היו באים קולות רמים מאוד - בדרך כלל מצידה של שרה, אבל בנוכחותו - שמדובר בסחיטה. חששתי שיום אחד נתניהו יטען לסחיטה ותעלה טענה שאני הייתי באמצע". קודם לכן העיד חפץ, כי בשנת 2002 העלה מילצ'ן ביוזמתו של נתניהו את מועמדותו לעורך תחום החדשות בערוץ 10.

אחרי שנתניהו שלח אותו למוזס, המשיך חפץ, הוא התקשר למילצ'ן וסיפר לו על שליחות זו. לדבריו, הוא חשש מאוד בשל אותן טענות חסרות יסוד בלשכה לפיהן הוא "שתול של מוזס". "במצב כזה, כאשר מחשידים אותך יום-יום שאתה שתול של מוזס בלשכה, שליחות כזאת זה דבר מאוד בעייתי. וגם חשבתי שיש בעיה של הגבלים עסקיים.

"להעביר מסרים של איומים"

"היו לנתניהו הרבה בקשות ממני להעביר למוזס מסרים של איומים, שלא כדאי להתעסק עם ראש ממשלה, שלראש ממשלה יש דרכים לפגוע בידיעות אחרונות, שלא כדאי לו להתעסק עם אדלסון כי הוא כל כך עשיר, שאדלסון צמח מכלום בעולם של מאפיה וגנגסטרים בלאס וגאס, אז בשבילו להתעסק עם מוזס זה כלום, לחסל את מוזס. נתניהו אמר לי את זה אין-ספור פעמים.

"כל פעם שהיה פרסום שלילי בקבוצת ידיעות אחרונות, הייתי צריך לשמוע את הטקסט הזה. לא העברתי את המסרים הללו. פחדתי מאוד שיפילו עלי תיק של סחיטה. קיבלתי משכורת ממדינת ישראל ולא הייתי אמור להיות שם. מצד שני, זה ראש ממשלה נערץ, ואחרי שהמסר רוכך - זה היה בסדר. רציתי לטכס עצה עם מילצ'ן איך לצאת בשלום מהאירוע הזה".

מילצ'ן השיב שהוא שוחח עם אדלסון, והלה הבטיח לו לעצור לכמה חודשים את ההוצאה של מהדורת סוף השבוע או את הגדלת התפוצה בסוף השבוע - המשיך חפץ. לדבריו, בני הזוג נתניהו ייחסו את חוק ישראל היום למוזס, "כמו שייחסו לו את אחרון האייטמים בידיעות אחרונות".