בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כלים העשויים קלקר או נייר מצופה פלסטיק ימוסו בכל מקרה, ללא תלות בעובי. כלים שאינם מכילים פלסטיק לא ימוסו ● השרה זנדברג: המס יוביל לשינוי התנהגות בקרב הצרכנים, וכך נעצור את מגמת הגידול בצריכה הבזבזנית בכלים חד-פעמיים
בדיון שנערך (יום ג', 30.11.21) בוועדת הכספים אושר צו המיסוי על כלים חד-פעמיים בתוספת תיקונים אחדים, בהתאם להצעת נציגי המשרד להגנת הסביבה.
המס מוטל בשיעור של 11 שקלים לק"ג החל ב-1 בנובמבר 2021, בהתאם להחלטת ממשלה 261 בעניין הפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מפלסטיק מיום 1 באוגוסט 2021, והוא נקבע בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 3), התשפ"ב-2021 שפורסם ב-19 באוקטובר 2021.
המיסוי חל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות שעוביים נמוך מהספים שנקבעו בצו: כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה - עד 2 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית - עד 1.2 מ"מ; קשית - עד 1 מ"מ. כלים העשויים קלקר או נייר מצופה פלסטיק ימוסו בכל מקרה, ללא תלות בעובי. כלים שאינם מכילים פלסטיק לא ימוסו.
נציגי המשרד להגנת הסביבה, יובל לסטר, סמנכ"ל תכנון, מדיניות ואסטרטגיה; ואביטל עשת, מנהלת תחום כלכלה, הציגו בוועדה בכנסת שתי הצעות לתיקון צו המיסוי - תיקון שיעור המס לק"ג של מוצרי נייר חד-פעמיים המכילים ציפוי פלסטיק ומנגנון להחרגת כלי פלסטיק דקים המיועדים לשימוש רב-פעמי.
כלים חד-פעמיים מנייר לרוב מצופים בשכבת פלסטיק, הם מייצרים את אותן ההשלכות הסביבתיות השליליות שמייצרים כלים שעשויים לחלוטין מפלסטיק, ולכן נכללים במס. עם זאת, מכיוון שמשקלו של מוצר העשוי נייר מצופה פלסטיק גבוה ממשקל מוצר דומה העשוי כולו פלסטיק, נציגי המשרד הציגו הצעה לתקנון גובה המס בהתאם ליחס משקלי בין שני מוצרים מקבילים. לפי הצעה זו, שיעור המס על ק"ג מוצרי נייר בציפוי פלסטיק יעמוד על 3.30 שקלים.
באשר להחרגת כלי פלסטיק דקים המיועדים לשימוש רב-פעמי, בהתאם לתיקון שהוצג, יבואנים ויצרנים של כלי פלסטיק מעל סף עובי מסוים יוכלו לבקש אישור על כך כי הם מיועדים לשימוש רב-פעמי ולכן לא יהיו חייבים במס. ספי העובי לבקשות כאמור יהיו: כוס, צלחת, צלחת הגשה וקערה - 1 מ"מ; מזלג, סכין, כף וכפית -0.6 מ"מ; קשית -0.5 מ"מ.
המשרד יפרסם נוהל, שלפיו יבואנים ויצרנים של כלים שעוביים עולה ספים אלו יוכלו לפנות למשרד ולקבל אישור על כך שכלי מסוים מיועד לשימוש רב פעמי. בנוהל יפורטו הנתונים והמסמכים שהיבואנים והיצואנים יצטרכו להציג על-מנת לקבל אישור כי הכלי מיועד לשימוש רב-פעמי.
היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל הוא גבוה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה הביתית באירופה. ההוצאה הביתית על כלים חד-פעמיים בישראל נאמדת בכ-1.3 מיליארד שקל בשנה והיא עולה בהתמדה בכל שנה והוכפלה בתוך עשור.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "המס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק מצטרף לשורה של מהלכים שמוביל המשרד להגנת הסביבה על-מנת לצמצם את מפגעי פסולת הפלסטיק החד-פעמי: תמיכה תקציבית ברשויות המקומיות, אכיפת הניקיון בחופים, הסברה וחינוך. המס יוביל לשינוי התנהגות בקרב הצרכנים, וכך נעצור את מגמת הגידול בצריכה הבזבזנית בכלים חד-פעמיים ונצמצם את הלכלוך במרחב הציבורי, את הנזק לשטחים הפתוחים ואת עלויות הטיפול באשפה אשר מועמסות על הרשויות המקומיות"
כך מזהירה הד"ר אלרעי פרייס את חברי ועדת החוץ והביטחון בדיון על איכוני השב"כ, ואומרת: "זה הרגע לפעול" ▪ המשנה ליועמ"ש, עו"ד נזרי: תקנות שעת חירום הן 'הלוואת גישור' עד להליך החקיקה ▪ בזכות איכון השבת הוצאו נוסעי אוטובוס מבידוד
יו"ר הוועדה רם בן-ברק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן: "צריך להציל את תקווה ואת שלושת ילדיה. אני קוראת לשר הבינוי להגיע לוועדה ולשמוע את סיפורן של מסורבות הדיור" ▪ נציגת משרד הבינוי והשיכון: "יש לנו תוכנית סיוע לנפגעות אלימות והיא לא מספיקה אבל היא נותנת מענה מידי" ▪ נציג פורום הדיור הציבורי: "כולם יודעים שחסרות לפחות 50 אלף דירות בדיור הציבורי. לקחת מאישה את הדבר היחיד שיכול להגן עליה זאת אלימות" (עאידה תומא סלימאן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
מתוכם, 89 דונם ייועדו לטובת הסדרת מתחם הרשב"י ▪ ועדת הפנים לא הצביעה על כך שהמתחם המיועד למלון, יוסט לכיוון מושב מירון, לטובת פיתוח שטחים פתוחים - לנוכח התנגדות יועמ"ש הוועדה ▪ ח"כ מלכיאלי מזהיר מפני גילוי קברים בשטח (שמורת הר מירון [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
הממשלה כבר שנתיים לא מוצאת דרך להעביר תקציב של 30 מיליון שקל שאושר וקיים ▪ בפריפריה התור בחלק מהמקצועות עומד על כשנה המתנה ואף יותר. חלק מהיחידות הפסיקו לקלוט ילדים חדשים לרשימות ההמתנה ▪ מחסור משמעותי בכוח אדם במקצועות הבריאות, שרק ילך ויחריף באופן משמעותי בעשור הקרוב (חונכות ילדים [צילום אילוסטרציה: פלאש 90])
עלות הנפגעים בתאונות דרכים עולים למדינה כל שנה כ-17 מיליארד ש"ח ▪ ח"כ יעקב אשר: "צריכים ד"ר פרייס בנושא התאונות שישמיע את קולו ברבים. צריך גוף עם אנשי מקצוע" ▪ ח"כ ביטון: "שבעה סמנכ"לים יש במשרד התחבורה, אולם איש לא אחראי על התחום"
הדיון בוועדת הכלכלה [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]
כך חשפה המשטרה בדיוני ועדת הסמים בכנסת. עד כה: 74 אישפוזים, 4 נפטרים ▪ יו"ר הוועדה רם שפע: רבים מהנפגעים הם אוכלוסייה חלשה, שיש להתאמץ להעניק להם תמיכה וסיוע
ד"ר אלרעי פרייס: עד כה רק שני בני אדם מאומתים שהתגלו כנשאי זן האומיקרון בישראל ▪ הוסיפה: "היום יהיו נתונים ראשוניים לגבי יעילות החיסון" ▪ עד כה הועברו לשב"כ 13 שמות בלבד, עליהם התקבלו בחקירה אפידמיולוגית 136 מגעים שנחקרים ומבודדים (ד"ר אלרעי-פרייס. "למנוע התפשטות נרחבת בקהילה" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, טוען ח"כ משה ארבל כי קיצור פרק הזמן להערות הציבור בתקנה שנועדה בין היתר לאפשר הרחבת התחבורה בשבת מנוגד להנחיית היועמ"ש ▪ לדבריו מאחר שאין מדובר בעניין ציבורי אלא בנושא במחלוקת ציבורית, על הליך החקיקה להתקיים בחקיקה ראשית (ח"כ משה ארבל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת])
נציגי המשטרה הודיעו (יום ג', 30.11.21) בוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בכנסת, כי נלכד מפיץ סם הנייס גאי שעורבב בו רעל עכברים, אך טרם נחשפה המעבדה בה הוא יוצר. יו"ר הוועדה רם שפע הזהיר מהעלייה הנרשמת במספר האישפוזים למשתמשי נייס גאי, ואף מקרי מוות נוספים. "רבים מהנפגעים הם אוכלוסייה חלשה, שיש להתאמץ להעניק להם תמיכה וסיוע".
מנתוני מפקדת אלון של פיקוד העורף עולה כי מספר החשודים כנשאי זן אומיקרון בישראל עלה ל-34. עד כה יש שני מקרים של מאומתים עם הווריאנט החדש שידועים בישראל. הממשלה אישרה במשאל טלפוני) את טיוטת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לסיוע במאמץ הלאומי לאיתור מאומתים בזן "אומיקרון".
ח"כ משה ארבל (שס) פנה (יום ג', 30.11.21) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה להסביר, מדוע הוחלט על קיצור משך זמן ההפצה של תיקון לתקנות התעבורה שלדבריו יאפשר הרחבה של התחבורה הציבורית בשבת.
"שונית האלמוגים באילת, הכי צפונית בעולם ובעלת העמידות הגבוהה בעולם לא תאוים בשום תוספת סיכון". כך הודיעה (יום ב', 29.11.21) השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה על השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א-מד רד. לדבריה, "85% מכלכלת העיר נסמכים על הים והחופים. דמיינו את שונית האלמוגים מכוסה נפט שחור. דליפות קרו, כי תקלות קורות. לכן המשרד, כרגולטור שאמון על ערכי הסביבה לא יאפשר זאת. האם מול מדיניות קטגורית וסיכון כל כך משמעותי יש שיקולים מדיניים, אנרגטיים או כלכליים שיכולים להאפיל על השיקול הסביבתי? אין שיקול כלכלי שישווה לסיכון האדיר הזה".
ישראל שומרת מצוין על כל מסתנן מלבנון, בשעה שכמה קילומטרים משם עוברים אלפי פלשתינים ללא שום פיקוח. כך אמרה יו"ר הוועדה לביטחון פנים, מירב בן ארי, בדיון משותף (יום ב', 29.11.21) עם ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ רם בן ברק, על הפרצות בקו התפר, כניסת שב"חים ועל הפקרת ביטחון משתמשי כביש 55. הדיון על כביש 55 התקיים ביוזמת ח"כ מיקי זוהר וח"כ אורי מקלב.