|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

מראית פני הצדק ניצחה

שופט פסל עצמו בגלל "דם רע" בינו לבין עורך הדין

השופט לא היה חייב לפסול את עצמו לפי החוק אך בהיות האתיקה מרחיקת לכת יותר מן החוק, לפי תפיסתו, הוא פסל את עצמו מהפך?
29/01/2010  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
השופט מנחם קליין. המבחן האתי גבר על המבחן המשפטי ה"טהור" [צילום: בוצ'צ'ו]

מסתבר: ל"בית המשפט" אין רגשות
ענבל בר-און
השופטת דורית ביניש קבעה כי היכרות שנסתיימה לפני כ-15 שנה אינה היכרות המקימה חשש למשוא פנים * ובכלל, מי כמונו אובייקטיבים השופטים * אמת או מניפולציה?
לרשימה המלאה

אחת המטרות המרכזיות של כללי האתיקה היא להביא לחיזוק אמון הציבור במערכת השפיטה. מבחן מראית פני הצדק מכוון בדיוק למטרה זו, שכן לב ליבו של המבחן הוא השאלה כיצד נתפס המשך ישיבתו של השופט בדין בעיני הציבור; אם יש בכך בכדי לפגוע במראית פני הצדק". כך קבע (יום ג', 26.01.10) באופן נדיר, שופט בית משפט השלום, מנחם קליין, בבקשת פסלות שהגיש עו"ד יעקב בלטר. באופן נדיר למדי במערכת המשפט שלנו, פסל השופט את עצמו מנימוקים שיפורטו להלן.

המבקש, יעקב בלטר, הגיש לשופט קליין בקשת פסלות וזאת מחמת היסטוריה עכורה בין הצדדים מלפני כעשור, כאשר שניהם היו עורכי דין. עורך הדין יעקב בלטר מתאר תיק רווי מאבקים אשר ניהלו השניים, כל אחד מצידו האחר של המתרס, ואשר במהלכו התייחס השופט מנחם קליין, אשר אז היה עוד עורך דין, לעו"ד יעקב בלטר וללקוחותיו, "בצורה מחפירה", לדבריו של בלטר. מן המסמכים עולה כי זכרונו של עו"ד יעקב בלטר מצולק בנקודה זו ואף יש עדים התומכים בטענתו. מנגד השופט מנחם קליין מציין כי אינו זוכר דבר מן התיק, או במילותיו:

  • "כנראה שאלפי תיקים משפטיים שעברו בשולחני ובאולמי תפסו את תאי המוח האפורים האחרונים שנותרו, ותיקים מזמן היותי עורך דין והמאבקים סביבם אינם שמורים ב"דיסק הקשיח" האנושי שלי... מאידך, המבקש ומצהירים מטעמו מציירים תמונה קשה וכואבת עד מאד".

עד כה היה נהוג בבתי המשפט מבחן דווקני ומצמצם מאד לפסלות שופט, מבחן שבמרביתם של המקרים הוביל להשארות השופט בתיק, חרף תחושתם של מי מהצדדים כי המצב עלול ליצור ניגוד עניינים - כך כאשר הייתה הכרות קרובה בין שופט לבין צד לדיון, כך כאשר שופט העיר הערה בראשית המשפט אשר ממנה עלה כי השופט גיבש את עמדתו וכו'. ההלכה הפסוקה הייתה כי השופט חוסה בצל חזקת המקצועיות, ואך ורק מקרים נדירים בלבד הזועקים לשמיים יובילו לפסלות שופט.

השופט מנחם קליין, בצעד נדיר, חדשני ואמיץ מחליט לאמץ מבחן אחר אשר נלקח מתוך מאמר של ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה: המאמר מציע להבין בין ניגוד העניינים המשפטי, אשר יונק חיותו מכוח דיני הפסלות של השופט, לבין ניגוד העניינים האתי, היונק חיותו מכוח חזקת הנאמנות האתית. לפי המחברת המלומדת, האתיקה המקצועית מטילה על השופט את החובה האתית שלא להיעצר בדיני פסלות השופט. במצב שבו הכלל המשפטי מוביל למסקנה שאין לחייב פסילה, על השופט להמשיך וליישם גם את המבחן לקביעת ניגוד עניינים אתי - המבחן המוצע קובע שניגוד העניינים האתי נוצר במקום שבו יש בהמשך ישיבת השופט בדין פגיעה במראית פני הצדק מנקודת מבט כללית - קולקטיבית, של כלל הציבור, שאת אמונו מבקשת מערכת השפיטה. במילים אחרות, לא כל מה שחוקי כשר, ויש והחלטה של שופט שלא לפסול את עצמו הגם שזו תעמוד במבחני החוק, לא תעמוד במבחני האתיקה, אשר מרחיבי-לכת הם, הרחק מעבר אל הוראות החוק. השופט מנחם קליין מצטט גם את פרופ' אסא כשר, מומחה לאתיקה, ולפיהם יש להבין בין סף לבין רף:

  • "החלק שמהסף עד הרף מייצג התנהגות המפרה את החוק ומובילה לסנקציה משפטית הקבועה בחוק, ואילו החלק שמהרף ומעלה מייצג את האתיקה המקצועית שהיא אידיאל ההתנהגות הראויה שיש לשאוף לה. לפי הבחנה זו, פעולה במתחם הבינוני שבין הסף לרף תהיה התנהגות נכונה לפי החוק, שהרי היא מעל הסף, אך בלתי ראויה מבחינת האתיקה, שהרי היא מתחת לרף."


לאור קביעה זו מגיע השופט קליין למסקנה ולפיה:

  • "קיימים מצבים שלא הוכרו בדיני פסלות השופט כמקיימים אחר התנאי של חשש ממשי למשוא פנים, אך עדיין נוצר בהם ניגוד עניינים אתי. מצבים אלו שייכים לחלק שמהרף ומעלה, בהיותם משקפים את אידאל האתיקה השיפוטית. במצבים אלו אין החוק מחייב פסילת השופט, אך האתיקה המקצועית מטילה חובה על השופט להיות קשוב לאידיאל המקצועי שלו ולפעול לפי חובותיו האתיות".


השופט קליין פוסל את עצמו מלדון בתיק בגלל טענתו של עורך הדין ל"דם רע" בינו לבין השופט. לטענת עורך הדין, לפני עשור בהיות שניהם עורכי דין, הם ניהלו מאבק מר וקשה, בהחלטה תקדימית ונדירה ביחס לנהוג במחוזותנו בדיני פסלות שופטים, ולא בכדי הוא פותח את פסק דינו המאלף בממרה הידועה ולפיה "ולמערכת השיפוטית אין לא חרב ולא ארנק, כל שיש בה הוא אמון הציבור בה".

לא פעם מרבים שופטים לצטט אימרות יפות בפסקי דינם, אך לעיתים לצורך קישוט גרידא, אך דומה כי במקרה זה, לא היה מקום מתאים יותר לצטט את האמרה, שכן שופט שלום שבר מסורת ארוכת שנים של נוקשות, דווקנות, צמצום ומיעוט בהנהגת דיני פסלות השופט, צמצום שהיה לרועץ בעיני הציבור, וקוראי אתר זה, אשר עורכו היה מעורב באחת הפרשות האבסורדיות בנושא (בג"צ 1622/00 יואב יצחק ואח' נ' הנשיא אהרן ברק ו-7 אח', פ"ד נד(2) 54), צריכים לדעת זאת יותר מכל.

עובדות המקרה

בפני השופט מנחם קליין הוגשה בקשת פסלות מטעם צד לדיון, וזאת בשל "הכרות שלילית קודמת" עם השופט. המבקש גרס בבקשה מנומקת ומפורטת כי השופט מנחם קלייין שימש בעבר כעורך דינה של חברה בע"מ בתיק משנת 1996, מול לקוחותיו של המבקש, כשסיום המשפט היה בכך שלקוחותיו של המבקש זכו בסכום נכבד ובהוצאות נכבדות, ובדין ודברים בין הצדדים. המבקש גורס כי לאורך המשפט זכו הוא ולקוחותיו ליחס מחפיר מצידו של השופט מנחם קליין. העובדות נתמכו בתצהירים של נילי גדות ושל יצחק טרדונסקי והן יוצרות אצל המבקש חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

קביעות בית המשפט

  • השופט מנחם קליין אינו זוכר את האירועים - חרף היחסים העכורים בין באי-כוח של הצדדים, השופט קליין אינו זוכר "הפסד צורב" במשפט, או הגשת תלונות ללשכת האתיקה. התיק בוער בבית המשפט, ולא ניתן להשיגו.

  • המסגרת הנורמטיבית - סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, קובע כלדקמן: "בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הפסיקה קבעה כי אותו "חשש ממשי למשוא פנים" אינו אלא מבחן הודאות הקרובה, מבחן אשר פורש על-ידי הנשיא אגרנט כ"אפשרות ממשית", להבדיל מ"חשש סביר" (פרשת ידיד), היינו, ש"מן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה".

  • הדרך הראויה לשופט לפעול - בניהול משפט חייב השופט לגלות אובייקטיביות, יושרה, הגינות וכושר מקצועי ואישי. על ליבו להיות נכון ופתוח לשמוע את טענות הצדדים כאשר עמדה סופית בקשר לעניינים שומה כי יגבש רק בסוף המשפט. בניהול משפט על השופט לפעול מתוך גישה של שוויון לצדדים שבפניו. הוא לא יכיר פנים במשפט, לא יהדר פני גדול ולא ישא פני דל. כל שופט היושב לדין צריך להיות מודע לכך שאותה עת הוא עצמו וכל מערכת המשפט עומדת לדין ובהכריעו בסכסוך מגשים השופט את שלטון החוק.

  • המבחן צריך להיות אובייקטיבי ולא סובייקטיבי - ההתרשמות ממשוא פנים על-פי הפסיקה איננה ההתרשמות הסובייקטיבית של בעל הדין, אלא ההערכה האובייקטיבית של בית המשפט. הכלל בדבר "האפשרות הממשית" אינו בנוי על מראית פני הדברים בעיני בעלי הדין אלא על הערכה אובייקטיבית של בית המשפט לגבי יכולתו של השופט לדון בעניין ללא משוא פנים.

  • הכרות או יחסי חברות בין שופט לבין אחד הצדדים לא בהכרח יובילו לפסלות השופט - כך נפסק בבג"צ 1622/00 יואב יצחק ואח' נ' הנשיא אהרן ברק ו-7 אח', פ"ד נד(2) 54; נפסק שם כי "הכרות או יחסי חברות בין שופט לבין פרקליט, להבדיל מיחסי קרבה משפחתית ביניהם, אינם פוסלים שופט מלדון בעניין בו מופיע אותו פרקליט... פרקטיקה זו מבוססת על ההנחה והניסיון, על פיהם אין חשש ממשי שחברות כזו תפגום באי התלות והפייטריות בה ינהג השופט".

  • פרקטיקה של צמצום בדיני פסלות שופט משרתת את אינטרס יעילות הדיון - שכן היא מונעת העברת תיקים משופט לשופט.

  • בישראל קשרים בין שופטים לעורכי דין נפוצים - וזאת משום שמרבית השופטים באו או מן הפרקטיקה - בה הכירו עורכי דין רבים, או מן האקדמיה – כאשר בספסל הלימודים הכירו את עורכי הדין דהיום. זאת להבדיל מן השיטה הקונטיננטלית בה מפרידים בין מסלולים הכשרת השופט לבין מסלולי הכשרת העו"ד ועל כן שם מסלולי שופטים ועורכי דין לרוב לא יפגשו. אולם כאמור, ההלכה הפסוקה קובעת כי "בשונה מנגיעה אישית ישירה של השופט בנושא הדיון, ובשונה מקירבה משפחתית או חברתית למי מבעלי הדין, הכרותו המקצועית של השופט על פרקליט המופיע לפניו אינה אמורה ליצור פסלות מובנית, היות והשופטים מוחזקית כיודעים ואמונים להבחין בין עשייתם על כס המשפט לבין חייהם הפרטיים, או "חייהם הקודמים" כפרקליטים.

  • המבחן בדבר מראית פני הצדק - השופט מנחם קליין מציין כי בחלוף עשר שנים מהמקרה ושבע שנים מהמינוי לתפקיד השיפוטי "כנראה שאלפי תיקים משפטיים שעברו בשולחני ובאולמי תפסו את תאי המוח האפורים האחרונים שנותרו, ותיקים מזמן היותי עורך דין והמאבקים סביבם אינם שמורים ב"דיסק הקשיח" האנושי שלי.. מאידך, המבקש ומצהירים מטעמו מציירים תמונה קשה וכואבת עד מאד".

  • המבחן לקביעה בדבר התקיימותו של ניגוד עניינים אשר הוצע על-ידי לימור זר גוטמן - ד"ר לימור זר גוטמן, במאמרה המאלף ניגוד עניינים אצל שופטים: בין דיון פסלות שופט לאתיקה", אשר פורסם במסגרת "ניגוד עניינים במרחב הציבורי", מאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהוצאת נבו, מציע להבחין בין ניגוד העניינים המשפטי, אשר יונק חיותו מכוח דיני הפסלות של השופט, לבין ניגוד העניינים האתי, אשר יונק חיותו מכוח חזקת הנאמנות האתית. לפי המחברת המלומדת, האתיקה המקצועית מטילה על השופט את החובה האתית שלא להיעצר בדיני פסלות השופט. במצב שבו הכלל המשפטי מוביל למסקנה שאין לחייב פסילה, על השופט להמשיך וליישם גם את המבחן לקביעת ניגוד עניינים אתי - המבחן המוצע קובע שניגוד העניינים האתי נוצר במקום שבו יש בהמשך ישיבת השופט בדין פגיעה במראית פני הצדק מנקודת מבט כללית – קולקטיבית, של כלל הציבור, שאת אמונו מבקשת מערכת השפיטה

  • מדוע מבחן 'מראית פני הצדק' עדיף על מבחן הפסלות שנהג עד כה בפסיקה? - השופט מנחם קליין, בעקבות אסא כשר, מציין כי יש להבחין בין סף לרף, "החלק שמהסף עד הרף מייצג התנהגות המפרה את החוק ומובילה לסנקציה משפטית הקבועה בחוק, ואילו החלק שמהרף ומעלה מייצג את האתיקה המקצועית שהיא אידיאל ההתנהגות הראויה שיש לשאוף לה. לפי הבחנה זו, פעולה במתחם הבינוני שבין הסף לרף תהיה התנהגות נכונה לפי החוק, שהרי היא מעל הסף, אך בלתי ראויה מבחינת האתיקה, שהרי היא מתחת לרף. משכך קיימים מצבים שלא הוכרו בדיני פסלות השופט כמקיימים אחר התנאי של חשש ממשי למשוא פנים, אך עדיין נוצר בהם ניגוד עניינים אתי. מצבים אלו שייכים לחלק שמהרף ומעלה, בהיותם משקפים את אידאל האתיקה השיפוטית. במצבים אלו אין החוק מחייב פסילת השופט, אך האתיקה המקצועית מטילה חובה על השופט להיות קשוב לאידיאל המקצועי שלו ולפעול לפי חובותיו האתיות".

  • חוק ואתיקה? אתיקה עדיף! - שופט הנאמן לאתיקה המקצועית שלו לא יסתפק במצב שבו הוא אינו יושב בדין לאור דיני פסלות השופט, אלא יפעל לפי חובותיו האתיות במקרה שבו נוצר ניגוד עניינם אתי, מבחינת מבחן מראית פני הצדק.

  • שיקולי מדיניות שיפוטית - אחת המטרות המרכזיות של כללי האתיקה היא להביא לחיזוק אמון הציבור במערכת השפיטה. מבחן מראית פני הצדק מכוון בדיוק למטרה זו, שכן לב ליבו של המבחן הוא השאלה כיצד נתפס המשך ישיבתו של השופט בדין בעיני הציבור; אם יש בכך בכדי לפגוע במראית פני הצדק. יש לזכור כי האמון המוסדי של הציבור במערכת השפיטה מורכב משתי נקודות מבט: הראשונה - נקודת המבט האישית פרטנית של הצדדים שהביאו את עניינים לפני בית המשפט. השניה - נקודת המבט הכללית-קולקטיבית של הציבור כולו. סוגיית ניגוד עניינים אצל שופטים ממחישה היטב את שתי נקודות המבט האלה. הראשונה, נקודת המבט האישית פרטנית של הצדדים לסכסוך המבקשים כי בעניינם יכריע שופט ניטרלי. השניה - נקודת המבט הכללית קולקטיבית של הציבור כולו המבקש לבחון אם נשמרת האובייקטיביות השיפוטית בבתי המשפט.

תוצאת ההליך

השופט מנחם קליין פסל עצמו מלדון בעניינו של המבקש. הדיון יועבר למותב אחר.

פרטי ההליך

- בבית משפט השלום בתל אביב יפו
- בפני השופט מנחם קליין

תא"מ 11222-07 בנק דיסקונט סעיף יפו ראשי ואח' נ' בלטר יעקב ואח' (ניתן: 26.01.10)
תאריך:  29/01/2010   |   עודכן:  30/01/2010
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
שופט פסל עצמו בגלל "דם רע" בינו לבין עורך הדין
תגובות  [ 15 ] מוצגות   [ 15 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
המפוזר מכפר עזר
30/01/10 09:44
2
יצחק ס
30/01/10 10:35
3
עידןסובול
30/01/10 10:54
 
עידןסובול
31/01/10 10:41
4
בן ניספים בשואה
30/01/10 11:17
5
מימו
30/01/10 15:34
6
נגה עינת תעשיות
30/01/10 18:12
7
קורא יקר
30/01/10 18:43
 
שאול א.
30/01/10 22:43
8
חיים מגפר
30/01/10 19:41
9
דודו ביתן
31/01/10 02:50
10
עירי
31/01/10 06:18
11
חזאי
31/01/10 10:24
 
אחד העם1
5/02/10 20:37
12
גליה
6/02/10 18:32
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"קשה לחשוב על מקרה אכזרי וקשה יותר ממקרה זה שהובא בפנינו. מקרה זה מתבלט בחומרתו, גם על-רקע מקרים אחרים שאליהם נחשף בית המשפט.
26/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"השיקול של צנעת הפרט חשוב במיוחד בפרסום עדויות בעבירות מין, שהרי "צנעה ובושה אלו יכול תבאנה מתלוננת שלא להתלונן על אותן עבירות שמא יהא עליה לחשוף בפומבי את המעשים. היעדר תלונה על מעשים שנעשו תפגע, למותר לומר, בעניינו של הכלל... הדברים עשויים להיות נכונים גם לאחר שהעדות נתנה במשפט, שכן בכל נקודת זמן במשפט יש להתחשב בכך שהפרסום עלול להרתיע מתלוננות אחרות במקרים אחרים. שיקול זה הוא חלק מן ההגנה שמעניקה שיטת המשפט לנפגעות עבירות מין". כך קבעה (יום ג', 26.01.10) שופטת בית משפט העליון, מרים נאור, בערעור שהגיש עיתון 'ידיעות אחרונות' על החלטת בית המשפט המחוזי, הדן בעניין משה קצב, שלא להתיר את פרסום עדויות המתלוננות.
26/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"התגוביות, על התוכן ועל השפה העילגת המאפיינת אותן, מלמדות על פגיעה אפשרית פחותה מאוד במבקש, ולהבנתי - הקורא הסביר איננו עשוי לראותן ברצינות רבה. אגב כך אומר, כי במקרה המסוים, התגוביות מדברות על עבודתו הקלוקלת כביכול של המבקש כעיתונאי, העומד להיות מפוטר מעבודתו ולשוב לרוסיה (?!), והריהן נסתרות מיניה וביה ולו משום כך, שהמבקש ממשיך ועובד בעבודתו באותו עיתון ממש, עד עצם היום הזה. נוסף על כך יש לראות את העובדה, כי לצד התגוביות המלעיזות פורסמו שלל תגוביות, המשבחות את המבקש ואת עבודתו העיתונאית, עובדה הממעיטה עוד יותר את האפשרות לפגיעה בשמו הטוב של המבקש כתוצאה מפרסום שלוש התגוביות הפוגעות. כשכל אלה מובאים בחשבון, ועל-רקע החשיבות של האנונימיות לגלישה ברשת, אינני רואה מקום לחשיפת זהותם של המגיבים". כך קבע (יום ג', 19.01.10) שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם, בבקשה שהגיש העיתונאי ישראל מושקוביץ לבית המשפט, להורות לספקית האינטרנט ואללה! תקשורת לחשוף את כתובת ה IP של גולש אשר השמיץ אותו. למותר לציין כי הגולש השמיצו בשפה עילגת, אך ציין "עובדות" שבדה מליבו, ולפיהן מושקוביץ עומד בפני פיטורין מן העיתון "ועומד לחזור לרוסיה".
25/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"תופעת סרבנות הגט הינה תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה". כך קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מנחם הכהן (יום ה', 21.01.10), בתביעת פיצויים יחודית אשר הגיש גבר מסורב גט כנגד אשתו, אשר מסרבת ליתן לו גט מזה למעלה משנתיים.
22/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"הבחירה בחוק ההסתננות מעלה קושי ויוצרת אי נוחות לנוכח המגמה הסוציאלית של החוק, פיזור הנזק וצדק חלוקתי. ראוי כי העדפת העבירה החמורה יותר בנסיבות של סעיף 7(4) לחוק הפלת"ד תעלה בקנה אחד עם מדיניות הענישה של מדינת ישראל. מנקודת מוצא שהוראות סעיף 7(4) מצביעות על מדיניות של ענישה והרתעה הרי שיש מקום שזו תדמה מבחינת החומרה עם הליכים פליליים שננקטו בפועל על אותה מסכת עובדתית. לנוכח העובדה כי הנהג הואשם על-פי חוק הכניסה לישראל, סביר להניח כי הנוסעים לא היו מואשמים בעבירת ההסתננות". כך קבעה (יום ד', 20.1.10), שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, מיכל וולפסון, בתביעה שהגישו פלשתינים תושבי השטחים לחברת הביטוח קרנית, לפצותם בגין תאונת דרכים שאירעה להם, בעת שנכנסו שלא כדין לישראל.
20/01/2010  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
עמנואל בן-סבו
עמנואל בן-סבו
עם שלם עוטה מסכה כדי להסתיר את היגון והצער, להסתיר את החרפה והבושה, להסתיר את הכאב והגעגוע, להסתיר את החוסר הנורא, את השבר שהיה כחרס הנשבר
מיכאל מירו
מיכאל מירו
ישראל נכנסה לעזה בלי תוכנית מסודרת. הרצועה הפכה לאיי חורבות, אזרחים עזתים נהרגו ובאמת לא משנה אם מדובר בשלושים אלף או בפחות
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il