|   15:07:40
דלג
  יפעת גדות  
עיתונאית עיתונות זהב בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

רגישות מחקרית

תגלית דרמטית בתחום הקטליזה

תגלית דרמטית בתחום הקטליזה צפויה להוביל לייעול תהליכי ייצור במגוון תחומים ולצמצום פליטות גזי חממה את המחקר הובילה ד"ר שרלוט ווגט מהטכניון
09/12/2021  |   יפעת גדות   |   חדשות   |   תגובות
ד"ר שרלוט ווגט [צילום: דוברות הטכניון]

שיתוף פעולה בין חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד שופך אור על סוגיית "אי-הרגישות המבנית" בתהליכי קטליזה. המחקר שהתפרסם ב-Nature Communications נערך בהובלת ד"ר שרלוט ווגט מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון ובשיתוף פרופ' ברט ווקהויזן מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד.

קטליזה היא כלי חיוני במגוון רחב של תעשיות לרבות תעופה, בנייה, זיקוק נפט, מזון ותרופות. כלי זה מייצר שינוי משמעותי במולקולה נתונה באמצעות קטליסט - זָרָז בעברית. הזרז עצמו הוא חלקיק זעיר המעורר תהליך כימי. זרזים מסוימים, לדוגמה, מניעים היווצרות של אמוניה, שהיא חומר חיוני לחקלאות. האמוניה נוצרת מאינטראקציה בין מולקולות של מימן וחנקן - אינטראקציה שאינה מתרחשת ללא זירוז כזה.

ד"ר ווגט חוקרת כבר שנים רבות נושאים הקשורים בקטליזה, והמאמר הנוכחי הוא כבר המאמר החמישי שלה, כמחברת ראשית, המתפרסם בכתבי העת של קבוצת Nature. לדבריה, "מאז ומתמיד הפתיעה אותי העובדה שקטליזה, שהיא אחד מתהליכי הייצור החשובים ביותר, אינה זוכה להתייחסות מספקת מהזווית של מחקר בסיסי. אחת הסיבות לכך היא רמת הסיבוך של תהליכים אלה - אינספור אירועים חשובים המתקיימים בעת ובעונה אחת".

בעבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת אוטרכט בחנה ד"ר ווגט תופעה הקרויה רגישות מבנית. "פירושה של תופעה זו הוא שלא כל האטומים שעל פני השטח של הזרז פעילים באותה מידה בתהליך הקטליטי. לחלקיקים גדולים יותר יש שטח פנים מישורי רב יותר. לחלקיקים קטנים יותר, מנגד, יש יותר אזורים בלתי-מישוריים. תגובות קטליטיות מסוימות אופייניות יותר לאזורים מישוריים ואחרות לאזורים בלתי מישוריים. לעתים חלקיק גדול יותר יהיה יעיל יותר מחלקיק קטן, ולפעמים להפך".

[צילום: דוברות הטכניון]

בתמונה
המחקר התבסס במידה רבה על Operando spectroscopy, טכנולוגיה המאפשרת לאפיין את הזרזים בשעת פעילותם.

אחרי שנים של עיסוק בסוגיית הרגישות המבנית החליטה ד"ר ווגט לחקור את הצד השני של המטבע: אי-רגישות מבנית. "כפי שאמרנו, אנחנו רגילים שהקטנת החלקיק משנה את התגובתיות שלו, וקוראים לזה רגישות מבנית; אבל במקרים רבים, שינוי גודל החלקיק אינו משנה את פעילותו. התופעה הזאת, אי-רגישות מבנית, הפליאה חוקרים רבים במשך עשרות שנים, ועם זאת עדיין לא נמצא לה הסבר מניח את הדעת".

במחקר הנוכחי הראו ד"ר ווגט ועמיתיה כי אי-רגישות מבנית אינה תכונה מהותית; לאמיתו של דבר, החלקיק הננומטרי פשוט מתארגן מחדש כך שהוא חושף רק אתרים מסוימים על פני השטח שלו. יתר על כן, באמצעות טיפול פשוט בחלקיק אפשר להחזיר לו את רגישותו המבנית וכך להפוך אותו לאמצעי יעיל בתהליכי קטליזה. גילויים אלה התבססו על כמה כלים מחקריים מתקדמים ובהם בחינה של החלקיקים במאיצי חלקיקים ותחת קרני X.

הסוגיות הסביבתיות הן מניע מרכזי בעבודתה של ד"ר ווגט. "בתור ילדה הייתי מודאגת מאוד מגשם חומצי. בסופו של דבר נמצא לכך פתרון מסוים והוא מבוסס על קטליזה. גם עכשיו, בהקשר של שינויי אקלים, קטליזה היא הפתרון, משום ששיפור הקטליזה באמצעות הגדלת האקטיביות של הזרז עשוי להוביל לצמצום פליטות הפחמן. יותר מכך, אנחנו יודעים כיום שגם שיפור מינורי של הקטליזה יכול להוביל לצמצום דרמטי בפליטת הפחמן. לכן לכל פריצת דרך בתחום הקטליזה עשויות להיות השלכות משמעותיות על תהליכים כגון זיקוק נפט ויתר על כן, על צמצום התלות שלנו בדלקים מחצביים כגון נפט".

[צילום: דוברות הטכניון]

בתמונה
אחד האתגרים העיקריים הניצבים בפני האנושות במאה הנוכחית הוא ייצורם של דלקים וחומרים אחרים ממקורות אלטרנטיביים כגון פחמן דו-חמצני ופסולת ביו-מסה.

ד"ר ווגט, בת 30, נולדה בהולנד וגדלה ביוסטון, טקסס. באוניברסיטת אוטרכט בהולנד היא השלימה את כל תאריה בכימיה וכן תואר שני במינהל עסקים. בין לבין היא פתחה עסק בתחום הביגוד והתנדבה בסיוע לילדים במונגוליה. לישראל הגיעה ד"ר ווגט במסגרת הדוקטורט, ובתקופת שהותה במכון ויצמן התאהבה בישראל ובישראלים. "אני לא בטוחה שאתם מבינים מה יש לכם כאן", היא אומרת. "שמש, ים, אוכל מדהים, פתיחות אנושית. כאישה אני מוצאת כאן המון יתרונות, כי יש לנו כאן הרבה יותר הזדמנויות ושוויון הזדמנויות. לתחושתי, כאן, בניגוד להולנד, אין ניגוד כל כך ברור בין קריירה ומשפחה".

גם כמדענית היא אהבה את מה שמצאה כאן - "תרבות של ידע ומחקר שמעודדת גם מחקר לשמו וגם מחקר שנועד לשיפור העולם. אישית אני אוהבת מחקר בסיסי שיש לו אופק טכנולוגי ויישומי, אבל חשוב שיהיו גם מדענים השקועים בתוך המדע הבסיסי, וזה דבר שמאפיין מאוד את ישראל. לכן אני שמחה שיש גופים כמו הקרן הישראלית למדע שמקדמים מדע בסיסי ולא מתנים את המענקים בהבטחה יישומית. זאת סביבה שמאפשרת למדענים 'לשחק' עם רעיונות וניסויים באופן שמאוד מעודד יצירתיות ופריצות דרך".

בשנת 2018 קיבלה ד"ר ווגט את מלגת ות"ת לסטודנטים זרים מצטיינים; בשנת 2019 היא זכתה בפרס "מדענית יוצאת דופן" מטעם האגודה הישראלית לוואקום (IVS) וחברת אינטל, זאת על "הישגים יוצאי דופן בראשית הקריירה" ובמלגת נילס סטנסן; והשנה היא נכללה ב-Forbes 30 Under 30 - רשימת 30 החוקרים המובילים באירופה בתחומי המדע והרפואה - וקיבלה את Clara Immerwahr Award, פרס הניתן למדעניות מבריקות הנמצאות בתחילת הקריירה שלהן כדי שיצליחו בעבודתן ויהוו מודל לחיקוי עבור נערות ונשים צעירות.

לטכניון היא הגיעה במסגרת חיפושיה אחר מקום להשתקע בו כחברת סגל. "מה שראיתי במרכז זיסאפל לננו-אלקטרוניקה בטכניון הדהים אותי. יש כאן תשתיות ממש מעולות, למשל במיקרוסקופייה, וציוד מתקדם שלא היה לי בהולנד; כחוקרת בהולנד נאלצתי לטוס לא מעט לארצות הברית בשביל ניסויים מסוימים, ועכשיו יש לי הכל כאן לידי. בנוסף מתקיים בטכניון שילוב מופלא של חופש וסדר - נותנים לך להתפתח בכיוון שבחרת ו'לשחק' עם רעיונות ואפשרויות, אבל גם מספקים לך תמיכה עצומה שמאפשרת לך לעשות את הדברים האלה בתוך מסגרת מאוד תומכת ומעצימה".

במרס 2021 הקימה ד"ר ווגט בטכניון את המעבדה לקטליזה לדלקי העתיד. בנוסף להיותה חברת סגל בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך היא חברה בתוכנית האנרגיה ע"ש גרנד בטכניון. מלבד התשתיות והרוח הטכניונית היא מדגישה את חשיבותו של ההיבט האנושי בעבודתה כאן. "מהרגע שהגעתי לפקולטה נכנסו כל הזמן אנשים שלא הכרתי כדי להגיד שלום, לברך אותי ולומר שישמחו לעזור ולשתף פעולה. את הגישה הישראלית הזאת רואים גם בסטודנטים שלנו - הם לא רק חכמים אלא גם חצופים בקטע טוב. הם יוזמים ומציעים הצעות ולא מחכים שיגידו להם מה לעשות, ויש להם מוטיבציה לשנות את העולם. מעבר לכך, החוקרים והסטודנטים הישראלים חושבים רחוק, במונחים של פריצות דרך."

[למאמר בכתב העת Nature Communications לחצו כאן]

תגובות מסוימות מאופיינות ברגישות מבנית ואילו אחרות, לכאורה, אינן כאלה [צילום: דוברות הטכניון]
תאריך:  09/12/2021   |   עודכן:  09/12/2021
יפעת גדות
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תגלית דרמטית בתחום הקטליזה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עדת הבריאות קיימה (יום ה', 9.12.21) דיון בנושא תקנות מכשירים רפואיים מיוחדים, הקובעות מכסות לרכישה ושימוש במכשירים רפואיים מיוחדים, בהם מכשירי PET CT, MRI, תאי לחץ ועוד. נוסח חדש של התקנות עתיד להגיע בקרוב לאישור הוועדה, זאת לאחר שבדיונים הקודמים נחשפו חוסרים ופערים משמעותיים במכשור רפואי בפריפריה אל מול המרכז.
09/12/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
ועדת החוקה אישרה (יום ה', 9.12.21) את הארכת איסור היציאה ל-50 המדינות האדומות ב-13 ימים עד ל-22.12.
09/12/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר הבריאות, ניצן הורוביץ, קיימו (יום ה', 9.12.21) הערכת מצב בעניין נגיף הקורונה וזן האומיקרון. בדיון הוחלט על הגברת האכיפה בעניין התו הירוק באמצעות ברקוד, בדגש על מתן דוחות מיידי, ללא התראות, למפרים את הכללים. המשרד לביטחון פנים יוביל את ההיערכות למול משטרת ישראל.
09/12/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
האשראי לעסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מיליון שקלים) עלה במחצית הראשונה של 2021 ב-3.6% ביחס לשנת 2020 - גידול של כ-8.5 מיליארד שקלים. זאת לאחר גידול של 2.8%, כ-6.5 מיליארד שקלים, בשנת 2020. הגידול באשראי לעסקים קטנים הוא כשליש מהגידול באשראי לעסקים גדולים (מעל 100 מיליון שקלים) שגדל ב-26.4 ממיליארד שקלים - 9.5% - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ה', 9.12.21) הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשיה.
09/12/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
שר החוץ יאיר לפיד נפגש (יום ה', 9.12.21) עם נשיא מצרים עבד אל-פתח' א-סיסי בארמון אלאתחאדיה בקהיר. את פניו של לפיד בשדה התעופה בקהיר קיבל סגן שר החוץ המצרי, נביל חבשי. במהלך ביקורו ייפגש לפיד גם את מקבילו, שר החוץ סאמח שכרי.
09/12/2021  |  מירב ארד  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
שר בישראל העונה לשם דודי אמסלם מתהולל בטברנה באתונה בירת יוון ושרה העונה לשם מירי רגב מטיילת עם הבת בסרי לנקה
חמאס חותר לשמור על שליטה בפועל [צילום: דובר צה"ל]
פרופ' קובי מיכאל
הרשות הפלשתינית לא תוכל לשלוט ברצועה בשל השחיתות והחולשה שלה, וברור שחמאס איננו אופציה    ישראל תצטרך לשלוט בשטח עד שניתן יהיה להכניס כוח זר בשילוב גורמים מקומיים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il