בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ח"כ עידית סילמן בישרה בוועדת הבריאות:
|
|
|
"תינתן תוספת תקציבית משמעותית לתחום הביטחון התזונתי"
|
מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: צריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות ● נציגת משרד הכלכלה: "לעודד לצריכת מוצרים בריאים ע"י יצירת תחרות ורצון לייצר את המוצרים האלה ולא רק על-ידי פיקוח מחירים"
|
היו"ר סילמן. "מועדדת השוואת מחירים פומבית כדרך להורדת המחיר [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
ועדת הבריאות קיימה דיון בנושא עידוד צריכת לחם מלא. בדיון הדיון בישרה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן כי ביום שני הקרוב (13.12.21), תכריז במסגרת השדולה לביטחון תזונתי יחד עם השר מאיר כהן על תוספת תקציבית משמעותית לתחום הביטחון התזונתי בישראל וחידוש המועצה לביטחון תזונתי. פלורה קוך דוידוביץ' ממרכז המחקר של הכנסת סקרה את תחום הפיקוח על המזון בישראל כיום. לדבריה "הפיקוח מתייחס היום בעיקר לשיקולים כלכליים אבל לא רק. משרד הבריאות אינו חבר בוועדות האמונות על הפיקוח ואין לו תפקיד בתהליך העבודה. על-פי מסמך שהועבר לנו המשרד סבור שיש להסיר פיקוח מחירים מתשעה מוצרי מזון הנמצאים כיום בפיקוח, ולהוסיף 14 מוצרי מזון חדשים ובהם פירות וירקות מסוגים שונים, קטניות ודגנים מלאים.
|
|
סוגיית הפיקוח על מחיריהם של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה / סקירה
|
|
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' והוא עוסק במנגנון הפיקוח על המחירים,
המיושם כיום בישראל מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996 ,ומתמקד
בשאלה אם שיקולי בריאות הציבור, ובראשם הנגשת מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה, מובאים
בחשבון בעת קבלת החלטה על החלת פיקוח (או הסרתו) על מחיריהם של מצרכי מזון מסוימים (42 עמ')
09/12/2021
| פלורה קוך דבידוביץ'|
●
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מממ)
|
|
|
לחם מלא בפיקוח / נייר עמדה
|
|
אנו מברכים את וועדת המחירים על הוצאת הלחם הלבן מחוק הפיקוח על המחירים. מדובר בצעד
אמיץ, ראשון ומשמעותי אל עבר חברה הדואגת לטובת הציבור, לבריאותו ורווחתו. אך לצורך השלמת המהלך הצעד ההכרחי הוא הכנסת הלחם המלא לפיקוח במקום. (6 עמ')
09/12/2021
| אורי מאיר צ'יזיק
●
vnrfz kvbvd, vcrhtu,
|
|
|
חשיבות הלחם הבריא (סימון ירוק) מדגן מלא / מצגת
|
|
בעשור האחרון- ריבוי עדויות במחקרים רחבי היקף, התומכות בצריכת קמח מלא על פני הקמח המנופה.
צריכתו מקטינה את הסיכונים לתחלואה:
גידולים סרטניים במערכת העיכול: ב- 22%
מחלות לב וכלי דם ב- 25%
יתר לחץ דם ב- 21%
תמותה אחרי התקפי לב ב- 31%
תחלואה כללית ב -26% (35 עמ')
09/12/2021
●
משרד הבריאות
|
|
|
|
פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות הציגה נתונים על-אודות חשיבות צריכת דגנים מלאים. לדבריה " 10% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בסוכרת, בכל שנה מתווספים עוד 15-30 אלף חולים, כאשר חולה סוכרת עולה למערכת פי 2 מאדם ללא סוכרת, ולכן כדאי גם כלכלית למנוע אותה מלכתחילה. המחלה נפוצה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והבדואית". עוד עולה מהמצגת כי מחקרים רבים מהעשור האחרון מראים שצריכת דגנים מלאים מפחיתה בעשרות אחוזים סיכון לתחלואות שונות- גידולים סרטניים במערכת העיכול: ב-22%, מחלות לב וכלי דם ב-25%, יתר לחץ דם ב-21%, תמותה אחרי התקפי לב ב-31% ותחלואה כללית ב -26% (ראו לעיל את מצגת משרד הבריאות).
|
|
|
ח"כ אלון טל: "היום נמצאים בפיקוח מוצרים שאינם בריאים כמו מרגרינה, שמנת 38% ועוד. אם נצליח להכניס לפיקוח את הלחם המלא זה יהיה צעד ענק ואני מקווה שנוכל לקדם את זה, אבל זו פסיעה ראשונה בדרך להביא את המזון הבריא לפיקוח".
|
|
|
סגן השר אביר קארה: חשוב לעודד צריכה של לחם מלא אבל מחירים מפוקחים מייצרים קרטלים ומונופולים. צריך להסיר את הכל מפיקוח. יוקר המחיה בישראל הוא לא גזירת גורל אלא תוצר של מדיניות, כי המדינה מנסה להתערב בשוק בצורות כאלה ואחרות וזו הסיבה שאין היום בישראל מאפיות קטנות, הרגולציה חיסלה אותם. דורשים אישורים ודברים לא הגיוניים. צריך להוריד רגולציה, לפתוח את השוק לתחרות, להוריד מכסים על הייבוא ולאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק, כך המחירים ירדו והאזרחים יוכלו בריא יותר. אם תכניסו עוד מוצרים לפיקוח תפגעו במכוון, באיכות וביעילות" אביגיל ונקרט ממשרד האוצר, חברה בוועדת המחירים, חיזקה את דברי קארה: "ברירת המחדל מבחינתנו היא לא להכניס מוצרים לפיקוח, זה מעודד קרטליזיציה ועיוותים שונים בשוק ומרכז יצרנים לתמחר במחיר המרבי. המחירים בארץ גבוהים יותר מחו"ל לא רק אבל גם בגלל פיקוח המחירים. החמאה והחלב הן אכן דוגמה לבעיות שנוצרו בשוק". עוד הסבירה כי ועדת המחירים המקצועית ממליצה לשרים על צעדים והם אלה שמחליטים מה מהם לקבל וליישם.
|
|
|
רימונה חן, משרד הכלכלה: "החשיבה היא לעודד את הציבור והמודעות שלו לצריכת המוצרים הבריאים על-ידי יצירת תחרות ורצון לייצר את המוצרים האלה ולא רק על-ידי פיקוח מחירים. יש לנו למשל סלי מחירים שמפורסמים בכל רבעון באתר, ננסה להגביר את הפרסום והתדירות ולתת יותר דגש למוצרים הבריאים". יו"ר הוועדה ח"כ סילמן אמרה בתגובה לדברים: "השוואות מחירים פומבית היא דרך מצוינת לעודד הורדת מחיר למוצרים האלה ואני מעודדת את זה". ד"ר אורי מאיר צ'זיק, המרכז להנהגת הבריאות: "אחד המהלכים החשובים ביותר לעידוד צריכת לחם מלא הוא הצעד הרגולטורי. אנחנו לא יכולים להגיד שלחם לבן מזיק ולא ליצור מאידך מהלך רגולטורי שמעודד צריכה של לחם מלא ומפחית צריכה של סוכר מעובד. כל הצעדים שנעשו עד היום לעידוד צריכת לחם מלא לא מספיקים, צריך צעדים נוספים. אין דרך טובה יותר לעשות זאת במבנה השוק הקיים".
|
|
|
אלעד מלכא, האינטרס שלנו- הלובי שלך בכנסת: "מבירור שערכנו במאפיות וטחנות קמח עולה שלטחון קמח מלא לוקח פי 10-14 יותר זמן מקמח לבן ולכן לדבריהם זה מייקר משמעותית את הקמח המלא. לפי דוח ועדת המחירים רק 8% מהמכר בישראל זה לחם מפוקח, ועל סמך הנתון הזה לא בטוח שהפיקוח מנגיש את המוצרים לציבור בפועל. קרטל המאפיות שנחשף לפני מספר שנים נשען למעשה על היצמדות על המחיר המפוקח ולא לרדת ממנו". בתגובה לדברים השיבה נציגת משרד האוצר כי נתון זה אינו כולל את צריכת הלחם המפוקח על-ידי הגופים המוסדיים. ח"כ סילמן את נתוני השב"ס לפיהם רק בשנה האחרונה צרך הארגון בשנה האחרונה - לחם אחיד 630,000 כיכרות של לחם אחיד מפוקח, 520,000 כיכרות של לחם אחיד פרוס מפוקח. לדבריה "יש כאן צריכה עצומה של הגופים המוסדיים שיכולה להוריד מחיר בקלות". עוד ביקשה סילמן מוועדת המחירים לברר ולדווח לוועדה את נתוני צריכת הלחם מפוקח בכלל הגופים המוסדיים בישראל.
|
|
תאריך:
|
09/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/12/2021
|
|
מירב ארד
|
+בתוך מספר שבועות: נוסח חדש לתקנות מכשירים רפואיים
|
15:37 09/12/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
נציג האוצר: העלות התוספתית הצפויה של התקנות החדשות היא כ-15 מיליון שקלים ▪ יו"ר הוועדה ח"כ סילמן למשרדי הבריאות והאוצר: "הביאו שיקולים של קידום הפריפריה ורפואת הקהילה"
|
|
הדיון בוועדת הבריאות [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+בטרומית: תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה בחו"ל
|
10:36 09/12/21 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה (ד') בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים לסטודנט במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל), התשפ"א- 2021 של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. 54 תמכו מול 42 שהתנגדו וההצעה תועבר לוועדת הכנסת מוצע בה לקבוע כי הוראות לעניין תשלום דמי ביטוח לסטודנטים הלומדים בישראל, יחולו גם על סטודנטים שהם אזרחי ישראל הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל. ח"כ תומא סלימאן: "סטודנטים שנוסעים לחו"ל כדי ללמוד בתקופה שהם נמצאים בחו"ל חייבים גם לשלם את הביטוח הלאומי בסכומים יותר גבוהים מהסטודנטים שלומדים בארץ. בנוסף לכך הם משלמים שירותים רפואיים במדינות שהם נמצאים בהן כדי שיוכלו לקבל את השירותים הרפואיים. הגיע הזמן לתקן את העוול הזה". ח"כ סמוטריץ' התנגד: "זה חוק רע אמיתי, מכיוון שהוא יעודד את הערבים בישראל לצאת לאוניברסיטאות איסלאמיות קיצוניות בעולם ולחזור לאומנים קיצוניים ומסוכנים והוא אתנן שהממשלה משלמת לרשימה המשותפת".
|
|
+מספר החקלאים צנח ב-50% ב-50 השנים האחרונות
|
09:31 09/12/21 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
מנהל מכון "יסודות": מספר המועסקים בתחום החקלאות בארץ הוא הנמוך בעולם, פחות מ-1% ▪ קיימים חסמים למשיכת הצעירים לתחום - מיעוט מסגרות לימודים, חוסר ליווי בהשמה במשקים, העידר אפשרות להתמחות ▪ רם שפע: "הרפורמה הנדרשת צריכה להיעשות בהסכמה ובתיאום"
|
|
ח"כ רם שפע. "אין מו"מ נמרץ עם החקלאים" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
"תינתן תוספת תקציבית משמעותית לתחום הביטחון התזונתי"
|
|
מספר החקלאים בישראל צנח ב-50% בחמישים השנים האחרונות - כך עולה ממחקר מכון "יסודות", שנחשף (יום ד', 8.12.21) בוועדה לאתגרי הצעירים בכנסת. עוד נחשף כי כאלף חקלאים חדשים נדרשים מדי שנה, אך פחות מ-300 מסיימים לימודים בתחום.
|
|
|
מליאת הכנסת דחתה (יום ד', 8.12.21) את הצעתו של ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין סרסור בסוהרות ובחיילות חובה על-ידי מפקדים בשירות בתי הסוהר לסיפוק אסירים ביטחוניים". בהצבעה שמית תמכו בהצעה 41 לעומת 46 שהתנגדו.
|
|
|
ועדת המשנה למוכנות העורף, בראשות ח"כ נירה שפק, קיימה (יום ד', 8.12.21) דיון על סטטוס מוכנות רשויות המדינה להפעלת תוכנית פינוי יישובי עוטף עזה.
|
|
|
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו עלה (יום ד', 8.12.21) לדוכן הכנסת וביקש להתנגד להצעת חוק שעברה במליאה מוקדם יותר, בקריאה טרומית, העוסקת בהסרת תוכן המפורסם ברשתות החברתיות. מדובר בהצעת החוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב-2021 של חבר הכנסת מאיר יצחק-הלוי וקבוצת חברי כנסת. בהצבעה שמית תמכו בהצעה 58 חברי כנסת מול 46 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת חוקה. מוצע בה לקבוע ששופט שיוסמך לכך יהיה רשאי לתת צו המחייב מפרסם תוכן להסיר תוכן מאתר האינטרנט שלו אם שוכנע שנעברה עבירה פלילית באמצעות פרסום התוכן או אם בנסיבות העניין יש בפרסום לסכן באופן קרוב לוודאי את שלומו הנפשי של אדם.
|
|
|
ועדת החוקה אישרה (יום ד', 8.12.21) את התקנות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, שנועדו להאריך בשבועיים את ההגבלות הקיימות למקומות ציבוריים ועסקיים תחת תו ירוק והגבלת התקהלות במבנה שאינו תחת תו ירוק ל-50 אנשים.
|
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|