הפגיעות בילדים ברשת עלו ב-65%

הד"ר נאוה כהן אביגדור מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת הוסיפה כי באופן מפתיע היקף הפניות, ומכאן רמת האלימות, יורדת בימים שאין מסגרות חינוכיות - סוף שבוע, חופשות וחגים. עצם הנוכחות והקשר הפיזי בין הילדים כנראה מייצרים אירועים אלימים שבאים לידי ביטוי גם ברשת. הד"ר כהן אביגדור גם ציינה כי 70% מהפוגעים בקטינים הם קטינים בעצמם, ולכן חשובים יותר חינוך והסברה למניעה של הפגיעות, מאשר אכיפה לאחר המקרה.

איתמר ג'ינו, בן 10 וחצי, אשר סיפורו נחשף במסגרת 'סיירת החרם' של תוכנית 'הצינור', הגיע עם אמו רחל, לספר על החרם הקשה שעבר בבית הספר. ג'ינו העיד באומץ על ימים קשים של חרם ואלימות, שהתבטאו גם במרחב הפיזי וגם במרחב המקוון ברשת. עוד אמר כי גם כיום, לאחר שעבר בית ספר, תלמידי הכיתה הקודמת שלו נוהגים להכניס אותו לקבוצות ווטסאפ לקלל אותו ולהסירו מהקבוצה. ג'ינו אמר כי הרגיש שלא היה לו מקום בעולם, והיום הוא רוצה לפעול כדי שאף ילד בישראל, ואף בעולם כולו, לא ייאלץ לסבול חרם.

חברי הוועדה התרגשו כאשר ג'ינו פנה אל אמו וביקש סליחה על שכעס עליה כאשר שלחה אותו להית הספר, וכאשר היא השיבה בבקשת סליחה ממנו, וכי היא חשה רגשות אשם ששלחה אותו בידיעה שהוא שקוף ודחוי. רחל אמרה שעשתה זאת על-מנת שתוכל לפרנס את איתמר, אך לבסוף גם פוטרה מעבודתה כי בחרה להישאר עימו בבית לאחר שיצא מבית הספר. כאשר נשאלה אם הכירה את מוקד 105 השיבה בשלילה.

דאשה שאולוב כיום בת 26, שיתפה את חברי הוועדה בפגיעה שעברה כנערה, כאשר החבר לשעבר של אחותה, שאותו החשיבה כאח גדול, לקח תמונות שלה, הדביק לתכנים פורנוגרפיים והפיץ ברשתות החברתיות. שאולוב הוסיפה כי בעקבות זאת לא ישנה בלילות, בניסיון להסיר את תיוגיה מהפרסומים, ניתקה קשר עם סביבתה ואף הפסיקה את לימודיה מבלי להוציא תעודת בגרות. עוד סיפרה כי בשל בושה היא ואחותה לא שיתפו את משפחתן בדבר, עד שיום אחד הפוגע החליט לשלוח את התכנים גם לבני המשפחה, ואז היא קיבלה החלטה להיחשף ולהעביר מסר כי זה לא בושה לספר ולא צריך לעבור את זה לבד.

מרטין אלבצ'או ממועצת התלמידים והנוער הארצית: זה נכון שרואים עלייה השנה בפניות ל-105, אבל רובם של בני הנוער עדיין אינם מודעים בכלל לקיומו של המוקד. בני הנוער גם לא רוצים לפנות להוריהם, ואז לא נשאר להם למי לפנות, ולכן אנחנו תומכים בהצעתו של מאיר יצחק הלוי למנות רכז מוגנות בכל בית ספר.

יו"ר הוועדה שאלה את הד"ר כהן אביגדור אם מוקד 105 מקבל פניות בעילום שם, וזו השיבה בשלילה, וכי הנושא נבחן, אך כגוף ממשלתי יש לה חובת דיווח למשטרה בחלק מהמקרים ולכן לא תוכל להתחייב לעילום שם. כהן אביגדור אמרה כי ידברו עם הפונה וינסו לסייע לו, אך טיפול רשמי מצריך הזדהות. יו"ר הוועדה אמרה כי הדבר ודאי מביא להמון ניתוקים של שיחות, שכן פונה נדרש לאזור הרבה אומץ רק כדי לחייג למוקד בטלפון, וברגע שלא שומע אפשרות לחשאיות, כל האומץ עלול להתפוגג. ד"ר כהן אביגדור אמרה כי אין בידיה נתונים על ניתוקי שיחות.

מיקה נטוביץ מנצור, מנהלת הסיוע ברשת של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אמרה שהן ממליצות לפונים רבים לפנות למוקד 105, והדבר הראשון ששואלים אותן הוא האפשרות להישאר בעילום שם, והן נאלצות להשיב בשלילה. עוד אמרה נטוביץ מנצור כי היחס לנפגעים בפגיעות מקוונות הרבה פעמים מזלזל יותר, ויש הרבה יותר האשמת קורבן, כי פגיעה מקוונת לכאורה יותר קל להפסיק, אך מניסיונה כל ההשלכות של טראומה פיזית מתקיימות גם בפגיעה מקוונת.

ח"כ יצחק הלוי אמר כי ברשתות החברתיות יש גם מידע ופולמוס חברתי, אך גם מעשי דה-לגיטימציה, ביוש ואף סחיטה. זו לקונה חברתית הולכת וגוברת, והוא סבור שלא רחוק היום שבכל בית ספר יהיה מורה אחראי על מוגנות התלמידים כמענה.

נויה בלזר, תלמידת תיכון מכרמיאל, סיפרה לוועדה על פרויקט 'שומרי מסך' של רשת אורט וחברת גוגל, בו היא מתנדבת. בלזר אמרה כי המתנדבים בפרויקט מעבירים שיעורים על מוגנות ומניעה ברשת לכיתות חטיבת הביניים ובית הספר היסודי, והדגישה כי בכל שיעור הם מדברים על מוקד 105. עוד אמרה כי הם כתלמידים בנו אתר לטובת מורים ומנהלים עם הסבר וכלים כיצד לזהות תלמידים אשר חווים בריונות. תלמידת התיכון מישל וינר סיפרה לוועדה על פגיעה שחוותה, בה התבקשו ברשת לתת ציון למראה שלה, אך היא ניתבה את הפגיעה למנוע פגיעות נוספות באחרים. וינר הקימה פרויקט שנקרא "להזיז הרים" במסגרתו בני נוער שחוו פגיעה מקוונת, מצוותים לבני נוער שחוו בעברם גם פגיעה מקוונת, וכך בני נוער הם אלה אשר מדברים בגובה העיניים עם בני נוער אחרים ומספקים להם תמיכה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל שיר סגמן, בירכה את בלזר ואת וינר על היוזמה והמעורבות שלהן, והדגישה כי הנוער חייב להיות חלק מרכזי בהובלת הפתרון. לאחר מכן סיכמה את הדיון: "הוועדה מברכת על פעילותו של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105) ואת שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה בפעילותו. הוועדה קוראת לפעול להעלאת המודעות לקיומו של המוקד בקרב ילדים והורים, במסע פרסום, בפעולות יח"צ ודרך הרשתות החברתיות עצמן. הוועדה מבקשת כי תיבחן אפשרות פנייה אנונימית למוקד, וכן קוראת לקדם אפשרות הגשת פנייה מקוונת למוקד, ומבקשת לקבל עידכון על התקדמות הנושא.

"הוועדה קובעת שיש למנות מדריכי מוגנות בכל מוסד חינוכי. יש לפעול להעלאת מודעות תלמידים למותר והאסור בפעילות מקוונת, וחוזרת על קריאתה לחייב הכשרת מורים לזיהוי פגיעות מכל סוג, ובהן פגיעות מקוונות. הוועדה קוראת לפרסם את נתוני סקר ניטור אלימות במערכת החינוך, שנערך ב-2019, וטרם פורסם, וכן מבקשת לקבל עידכון בנוגע לעבודת צוות המנכ"לים לצמצום הסכנות וקידום ההגנה לילדים ונוער ברשתות החברתיות, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים.