|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שוניות אלמוגים במפרץ אילת [צילום: מאור קינסבורסקי/פלאש 90]
|
|
|
הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלי קצא"א
|
|
המדינה הגישה עמדתה לבג"ץ בעתירת הארגונים הסביבתיים לעניין הסכם קצא"א-רד מד, והדגישה כי אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כמאסדר ● זנדברג: "למרות הלחצים וההתנגדויות, בלמנו כניסה של עשרות מכליות נפט למפרץ אילת והובלנו להישג סביבתי משמעותי"
|
|
מדינת ישראל הגישה (יום ה', 16.12.21) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ את תשובתה בעתירה של ארגוני הסביבה נגדה לעניין ההסכם שעליו חתמה חברת קצא"א הממשלתית עם חברת רד-מד, שמשמעותו הגדלה משמעותית של שינוע הנפט הגולמי במפרץ אילת.
אל תשובת המדינה לעתירה צורף מסמך שעליו חתומים במשותף יאיר פינס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונעמה שולץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, ובו הם מציינים כי עמדת המשרד להגנת הסביבה שלפיה המדיניות היא "תוספת אפס סיכון" במפרץ אילת נקבעה בהתאם לסמכויות הנתונות למשרד להגנת הסביבה, ותוך הישענות על עמדה מקצועית. הם הוסיפו, כי אומנם הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלים של חברת קצא"א, אולם אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל את סמכויותיה בכובעה כמאסדר. עוד צוין במכתב כי הסוגיה מטופלת על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים תוך הסתייעות בגורמי מקצוע שהעניין מצוי במומחיותם, ואין צורך או מקום למעורבות נוספת.
עוד נכתב בתשובה כי "ככלל, על חברה ממשלתית להתנהל כמו חברה מסחרית לא ממשלתית. ואילו כחריג לכלל, בסמכות הממשלה - באישור ועדת הכספים - לקבוע לחברה שיקולי פעולה אחרים, לא עסקיים".
"למרות הלחצים וההתנגדויות הובלנו להישג סביבתי, גיבוי למדיניות של המשרד להגנת הסביבה של 'אפס תוספת סיכון' במפרץ אילת", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "קבענו מדיניות וניישם אותה בפועל, שמשמעותה כי לא תותר הוספת סיכון למפרץ אילת, וכי אין להגדיל את היקף שינוע הנפט באילת. לא נהסס להפעיל את כל הסמכויות שלנו בעניין".
|
|
זנדברג הוסיפה כי "למרות מה שקצא"א אולי חשבה, היא לא תוכל להציב עובדות בשטח שאליהן המדינה אמורה להתיישר. המדינה אינה חותמת גומי. בחודשים האחרונים ביצענו עבודה סדורה ומקיפה, רתמנו לצידנו את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, הצגנו בפניהם נתונים ועובדות, ושכנענו אותם שאין שום טיעון שיוכל להצדיק את הרחבת פעילות קצא"א לשינוע ולאחסון נפט במפרץ אילת".
"שוניות אלמוגים נכחדות בכל העולם כתוצאה ממשבר האקלים ותופעות שונות, ולשונית בים סוף תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המערכת הימית הטבעית. בזכות המדיניות של המשרד להגנת הסביבה, שהיא זו שמקבלת את הקדימות בראייה הממשלתית, נמנע תוספת סיכון למפרץ אילת הרגיש כתוצאה מהגדלה במספר מכליות הנפט הפוקדות אותו. מדינת ישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר לנפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
עוד הוסיפה כי "חשוב לזכור שבלתי ניתן למנוע דליפות נפט באופן מוחלט. ולכן, אנחנו עדיין מוטרדים מפוטנציאל זיהום הים מכניסת מכליות הנפט כיום, גם ללא הרחבת ההסכם. זאת, כאשר משרדנו נמצא בחוסר כרוני של כוח אדם וציוד. ועל כן, בכוונתי לפעול מול משרד האוצר להשלים את ההצטיידות שלנו ולענות על הצרכים שלנו - בוודאי כל עוד מסוף קצא"א ונמל אילת פעילים בהיקפים הנוכחיים".
|
|
הסכם קצא"א-Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם / סקירה
|
|
קצא"א היא חברה ממשלתית המשנעת נפט גולמי בין ים סוף לים התיכון, ומאחסנת נפט גולמי ומוצרי דלק. בסוף 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Med-Red, שמשמעותו הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק המשונעים בצנרת של קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת. המסמך סוקר את ההשלכות הפוטנציאליות, סביבתיות ואחרות, של יישום ההסכם, וכן את ההשלכות הכלכליות של ביטול ההסכם (28 עמ')
03/12/2021
| רינת בניטה
●
מרכז המחקר והמידע/הכנסת (מממ)
|
|
|
הסכם קצא"א - Red-Med מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות - סיכום ותובנות של ועדת המומחים | 2021 / דוח
|
|
ועדת המומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה זיהתה כי הסכם קצא"א – Med-Red טומן בחובו סיכונים משמעותיים למערך התפלת מי הים, למשק, ליחסי החוץ, לבריאותם ולרווחתם של תושבי אזור אילת ואשקלון, למערכות האקולוגיות בים התיכון, במפרץ אילת, בנגב ובערבה. נוסף על כך, זיהתה הוועדה כי מדינת ישראל איננה ערוכה דיה לטיפול באירועי שפך נפט. הלכך, ולנוכח התובנות שעלו בדיונים, המליצה הועדה על שורה של פעולות מדיניות קונקרטיות ובראשן הקביעה לפיה יש לבטל את ההסכם (40 עמ')
13/12/2021
| בן בלק, נגה סוקולובר
●
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
●
ori@isees.org.il
|
|
| תאריך:
|
17/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2021
|
|
עידן יוסף
|
|
+תופעה: צעירים בישראל סובלים מ"חרדת אקלים"
|
|
23:58 16/12/21 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
סקר בעולם בין עשרת אלפים צעירים: 83% מרגישים שנכשלו בדאגה לכדור-הארץ, 60% מודאגים מאוד ואף באופן קיצוני משינויי האקלים עד כדי פעולות אובדניות ▪ איגוד רופאי הציבור מציע לחקור את התופעה ▪ ח"כ אלון טל: "עשייה היא התשובה לייאוש, ואנחנו צריכים לספק תשובות ישירות למשבר האקלים לדור הצעיר"
|
|
|
הפגנת בני נוער למען אקלים [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
הממשלה לא תתערב בהסכם בכובעה כבעלי קצא"א
|
|
תופעה חדשה המתפשטת בקרב צעירי ישראל עלתה השבוע (14.12.21) בוועדה לאתגרי הצעירים בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע, אמר כי המודעות לתופעה זו נמוכה למדי, אך התברר כי יותר צעירים חשים בחרדה מתמשכת מהשפעות האקלים, ועד כמה קיום האנושות אינו מובטח. "ההשפעות הנפשיות של משבר האקלים הן חלק בלתי נפרד מהנזקים הפוטנציאליים לאנושות, אנחנו חייבים להעלות זאת למודעות. התמודדות משרד החינוך היא שתקבע את המוכנות הנפשית של דור העתיד עם האתגרים. קצת פחות ציונים ומספרים - ויותר הכנה לחיים".
|
|
|
|
|
ועדת הכספים קיימה השבוע (יום ג', 7.12.21) דיון ראשון בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין וצו הבלו על דלק. על-פי דברי ההסבר לצווים, בהמשך להחלטת הממשלה מאוגוסט 2021 בנושא "תמחור פליטות גזי חממה", "במטרה לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה להן גרם", מוצע לתקן את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, ואת צו הבלו על דלק, ולהעלות את שיעורי מס הקנייה והבלו המוטלים על סוגים שונים של דלק בהדרגה החל מינואר 2023, במתווה מדורג "אשר יאפשר לשוק תקופת הסתגלות וכן ודאות כלכלית ורגולטורית, יביא להפנמת העלויות החיצוניות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים".
|
|
|
|
|
ארה"ב וסין הן שתי המדינות החזקות ביותר בעולם וגם חלוקות בצורה עמוקה בשורה ארוכה של נושאים. הנשיאים ג'ו ביידן ושי ג'ינפינג קיימו השבוע פסגה וירטואלית ראשונה, וכל שעלה ממנה היה הסכמה להנמיך את הלהבות בין המדינות. עם זאת, מזכיר וושינגטון פוסט, השתיים הסכימו בפסגת גלזגו לפעול יחדיו בנושא שינויי האקלים – אם כי ספק האם ביכולתן לעשות זאת.
|
|
|
|
|
מארגניה של ועידת האקלים בגלזגו הגדירו אותה כ"תקווה האחרונה והטובה ביותר" להציל את כדור-הארץ. במהלכה הצביעו משקיפים אופטימיים על עצם ההתכנסות של ראשי עשרות מדינות ואנשי עסקים מובילים ועל המומנטום שהיא יוצרת. ההשקפה הפסימית מדברת על הבטחות מעורפלות ללא תוכניות ברורות להתקדמות. בסוף השבוע (13.11.21) הסכימו 200 מדינות להציג בשנה הבאה תוכניות מואצות להתמודדות עם ההתחממות וקראו למדינות העשירות "לפחות להכפיל" את הסיוע למדינות העניות. ניו-יורק טיימס מצביע (יום א', 14.11.21) על שש הנקודות המרכזיות העולות מן הוועידה.
|
|
|
|
|
בהסכם פריז לפני שש שנים התחייבו המדינות לפעול לכך שהתחממות כדור-הארץ עד סוף המאה (ביחס לעידן הטרום-תעשייתי) תהיה "הרבה מתחת לשתי מעלות"; לשון ההסכם גם לימדה, כי היעד הוא מעלה וחצי. אבל טיוטת הסכם גלזגו שפורסמה השבוע אומנם חוזרת על נתונים אלו, אך אינה מתחייבת להגשים את היעד של מעלה וחצי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עדנה ויג
משוררים רואים בשירה דרך לבטא את הדיוקן העצמי שלהם ואת חלומם  כאן המשורר מבטא זאת כבר מראשיתו כעוּבּר, שגדל להיות משורר
|
|
|
|
|
דוד חרמץ
עדויות של אנשי הוראה, כמו גם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתית, מובילות למסקנה: הרוח הפרוגרסיבית העיפה את לימודי מורשת היהדות מתוך אוהלי הלימוד של התלמידים החילונים אותה רוח ...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
|
|
ארווין קליין
העיתונאית הנודעת, ממלחמת האזרחים בספרד, מביעה את דעתה על הסכסוך הישראלי פלשתיני, בצורה מרתקת ומעמיקה
|
|
|
|
|
יעקב אחימאיר
הנושא הלוהט ביותר בימים אלה, לקראת הכרעה, הוא כמובן המחלוקת אם חובתה של ישראל להגיב על ניסיון החדירה האירני של הכטב"מים לתחומה של המדינה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
