בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המחוזי ידון בתביעת ענק נגד המדינה על קריסת אגרקסקו
|
בית המשפט העליון קבע שאין עילה לדחות חלקית על הסף את תביעת מפרקי החברה, הטוענים שיש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המדינה - שהייתה בעלת השליטה בה - לכסות את כל חובותיה המסתכמים במאות מיליוני שקלים
|
הפגנת עובדי אגרקסקו עם קריסתה [צילום: עופר עמרם]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בתל אביב ידון לגופה ובמלואה בתביעתם של מפרקי חברת אגרקסקו נגד המדינה, שהוגשה בבקשה לחייב אותה לשאת בכל חובות החברה המסתכמים במאות מיליוני שקלים. כך קובע (22.12.21) שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ. אגרקסקו ריכזה את הייצוא החקלאי מישראל והייתה בשליטת המדינה (במישרין ובאמצעות מועצות הייצור) עד קריסתה לפני כ-15 שנה. המפרקים, עו"ד שלמה נס ורו"ח אלי שפלר, ביקשו להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המדינה לשאת בכל חובותיה, כפי שמאפשר החוק (הן חוק החברות והן פקודת החברות שקדמה לו) במקרה של ניהול שלא כדין. לטענתם, המדינה הפעילה את אגרקסקו בצורה בלתי סבירה ואף בלתי חוקית במשך עשרות שנים, נטשה אותה בעת קריסתה והכשילה את המאמצים לשיקומה. בתביעתם פרסו נס ושפלר שורה ארוכה של פעולות שביצעה המדינה מול אגרקסקו, ובהן: כפיית דפוסי פעילות הסותרים את התכלית העסקית של החברה, איסור על צבירת רווחים ועודפים, כפייה של חלוקת כל הרווחים לחקלאים גם כאשר החובות הלכו וגברו, ניהול החברה במימון דק קיצוני שמנע יצירת כרית ביטחון פיננסית, שימוש באגקרסקו לקידום אינטרסים לאומיים-מדינתיים ומינוי של ספקי החברה ולקוחותיה לנושאי משרה בה תוך ניגוד עניינים מובהק. המדינה טענה שמדובר בניסיון פסול לנצל את הכיס העמוק שלה, וביקשה לדחות על הסף את התביעה בנימוק של התיישנות. השופט המחוזי מגן אלטוביה קיבל חלקית את בקשת המדינה בקובעו, כי אכן חלק מעילות התביעה התיישנו. הוא גם הורה לנס ושפלר לכמת את סכום התביעה ולשלם אגרה בהתאם (2.5% מן הסכום), ולא אגרה סמלית של תביעה למתן פסק דין הצהרתי. נס ושפלר ערערו לבית המשפט העליון ומינץ קיבל את הערעור. מינץ מזכיר, כי כאשר מדובר בתביעה של חברה - מרוץ ההתיישנות מתחיל בעת שאורגן של החברה ידע או יכול היה לדעת את העובדות המקימות את עילת התביעה. כאשר מדובר בתביעה נגד מי שהיו אורגנים של החברה, מובן שהמרוץ מתחיל כאשר העובדות מגיעות לידיעת אורגנים אשר ידם לא הייתה במעל, ולרוב המועד המוקדם ביותר הוא פירוקה של החברה. בהקשר זה, מציין מינץ, יש הבדל בין חוק החברות לבין פקודת החברות (שחלק מסעיפיה, כולל אלו הרלוונטיים לעניין זה, נותרו בעינם). חוק החברות מאפשר תביעות להרמת מסך גם במהלך חייה של החברה, בעוד הפקודה מאפשרת זאת רק בעת פירוקה. הרמת מסך ההתאגדות מרחפת מעל נס ושפלר ביקשו להשתמש בחוק החברות, ולכן לכאורה מרוץ ההתיישנות החל מוקדם יותר, אך מינץ מגיע למסקנה שאין להשתמש בכלי החריג של ההתיישנות המונע את בירור התביעה לגופה. "הרמת מסך אינה עילה משפטית העומדת בפני עצמה, אלא אמצעי להשגת סעד מסוים. הרמת מסך משמשת אפוא ככלי להרחבת מעגל היריבות, וליצירת יריבות ישירה בין הנושים לבין בעלי המניות. תחולתה של הרמת מסך הינה רחבה וחולשת על תחומי משפט רבים... ממילא, תחולתו של כלי זה יכולה להיווצר זמן ניכר ולהתפרש שנים רבות לפני תחילת תקופת ההתיישנות של עילת התביעה". במקרה של אגרקסקו, ממשיך מינץ, נס ושפלר הצהירו שתביעות הנושים נגד החברה ולא התיישנו ושהם לא יבקשו להטיל על המדינה אחריות שמעבר לתביעות אלו. "עילות התביעה לא נולדו עם פירוק החברה, אלא כל תביעת חוב שהוגשה נגד החברה נולדה בזמן הראוי לה. בהתאם לכך התיישנותה של כל תביעה תימדד לפי המועד שבו נולדה עילת התביעה שבבסיסה. הרמת מסך ההתאגדות מעל פני החברה 'מרחפת' מעל התביעות כולן ואין לה מועד ייחודי משלה", הוא אומר - ולכן עילת ההתיישנות הגורפת אינה מתקיימת. בשולי הדברים, אומר מינץ כי אחת מהוראות תקנון אגרקסקו נראית בעייתית על פניה. מדובר בתקנה 94, לפיה "החברה לא תפיק רווחים ואם ייצרו בחברה עודפים מכל סיבה או מקור, ייווספו אלא לתמורה המגיעה לספקי התוצרת החקלאית עבור תוצרתם, כחלק מן התמורה". הוראה זו חייבה את אגרקסקו לחלק לחקלאים את כל רווחיה, בניגוד להיגיון הבסיסי שבבסיס פעילותה של חברה ולכאורה בניגוד לחוקי החברות - ולכן מדובר בטענה של נס ושפלר שיש לברר לגופה. לבסוף אומר מינץ, כי בשלב זה אכן לא ניתן לכמת את התביעה ולכן האגרה תהיה בהתאם לבקשה לצו הצהרתי; מן הסתם בעתיד יינתן ביטוי כספי לחלק ניכר מהטענות, אך לא כרגע. השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם מינץ, למעט בנוגע לתקנה 94. וילנר סבורה שאין צורך לדון בה כרגע, וגרוסקופף רומז בבירור שאינו מסכים עם ניתוחו של מינץ. המדינה ומועצות הצמחים והלול חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את נס ושפלר ייצגו עוה"ד ירון אלכאוי, עופר פליישר, עומר גולדנברג ויונתן גמרניק, ואת המדינה והמועצות - עוה"ד אפי יגל, שאול פלס, אל גלפז וטומי מנור.
|
|
ע"א 8416/19, שלמה נס, אלי שפלר נ' מדינת ישראל ואח' / פס"ד
|
|
בית המשפט המחוזי ידון לגופה ובמלואה בתביעת מפרקי אגרקסקו לקבוע שעל המדינה לכסות את מלוא חובותיה במאות מיליוני שקלים
23/12/2021
| דוד מינץ, עופר גרוסקופף, יעל וילנר
●
בית המשפט העליון
|
|
|
ת"א 55482-05-15, שלמה נס, אלי שפלר נ' מדינת ישראל / כתב תביעה
|
|
מפרקי אגרקסקו מבקשים לחייב את המדינה בכיסוי מלוא חובותיה במאות מיליוני שקלים
23/12/2021
| פיני רובין, ירון אלכאוי, עופר פליישר, שני וייס, שלמה נס, עידן מילר
|
|
|
ת"א 55482-05-15, שלמה נס, אלי שפלר נ' מדינת ישראל ואח' / כתב הגנה
|
|
המדינה מבקשת לדחות על הסף את תביעת מפרקי אגרקסקו לחייב אותה לכסות את הפסדי החברה במאות מיליוני שקלים
27/03/2017
| קרן יוסט (דון-יחיא), הדר מורג
●
פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
|
|
תאריך:
|
23/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
23/12/2021
|
|
איתמר לוין
|
המחוזי ידון בתביעת ענק נגד המדינה על קריסת אגרקסקו
|
|
עו"ד דוד לוי ירצה תשע שנות מאמר לאחר שגנב מלקוחותיו 16.5 מיליון שקל, 15.5 מיליון שקל מתוכם מרשות המיסים - מעשים חסרי תקדים בחומרתם. כך קובעת (יום ה', 23.12.21) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק-מרום. המשפט נמשך שבע שנים, בשל קשיים ניכרים שהערים לוי על ניהולו (ראו קישור משמאל).
|
|
|
"אנו חווים את הקורונה ויש עלייה בביקושים בין היתר לחומרי גלם, מוצרי בניה, מוצרים ורואים את זה בכל נמלי הים. חשוב לומר שבזמן הזה בנמל אשדוד לא הפסיקו לעבוד ליום אחד". כך אמרה (יום ד', 22.12.21) אורנה הוזמן-בכור, יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד בוועידת גלובס לעסקים.
|
|
|
משטרת ישראל סיימה את חקירתם של חמישה נערים בדואים שיידו אבנים על כלי רכב שחלפו בשעות החשכה בכביש 25. בעקבות שורת פיגועי יידוי האבנים לעבר אוטובוסים ומכוניות פרטיות שנעו על הכביש, הוקם צוות חקירה מיוחד בתחנת ערוער. המקרה המפורסם היה של אוטובוס שהיה בדרכו לאילת ונוסעיו הותקפו באבנים בשעות הקטנות של הלילה.
|
|
|
ועדת הכלכלה ציינה השבוע (יום ג', 21.12.21) את יום המאבק בעוני ובאי-ביטחון תזונתי ודנה בניצול אוכלוסיות עניות על-ידי חברות פרטיות, המציעות להן שירות של שיפור דירוג אשראי. הדיון התקיים ברקע פניות שהגיעו למועצה לצרכנות, לפיהן ישנן חברות שמציעות לאנשים שיפור דירוג אשראי או מחיקה, גובות עבור השירות עד אלף שקלים ולאחר קבלת התשלום נעלמות. היו"ר מיכאל ביטון פתח את הישיבה ואמר כי מדובר בעושק שנאמד במאות מיליוני שקלים, שמבצעות חברות שמרמות את העניים ביותר.
|
|
|
ועדת הכלכלה המשיכה (יום ג', 21.12.21) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הדואר. התיקון נועד בעיקרו ליישם את המלצות ועדת רוזן, שהמליצה, בין היתר, לפתוח את תחום הדואר לתחרות, לבצע רפורמה בענף החבילות מחו"ל ולהרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת והשר.
|
|
|
|