בגלגול שלישי: העליון התערב בחינוכו של ילד בן שלוש

בית המשפט העליון התערב בצורה נדירה בהחלטה לגבי מקום הלימודים של ילד בן שלוש, תוך שהוא הופך - בגלגול שלישי - את החלטותיהם של בית המשפט למשפחה בנצרת (השופטת ג'מילה ג'אברין-כליפה) ושל בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא אברהם אברהם). השופט נעם סולברג קובע, כי שתי הערכאות הקודמות התעלמו מבקשה שהגיש אביו של הילד.

עד תחילת שנת הלימודים הנוכחית שלחו ההורים הפרודים את הילד לפעוטון במושב ליד עפולה, אך בתחילת השנה הנוכחית העבירה אותו האם - בלא ידיעת האב - לגן ממלכתי-דתי בעפולה. האב פנה לבית המשפט למשפחה - תחילה נגד העברת הילד לעפולה ולאחר מכן נגד השמתו בחינוך דתי. ג'אברין-כליפה דחתה את בקשת האב להותיר את הילד בפעוטון במושב, בעיקר בנימוק של שיהוי, תוך התעלמות מהבקשה השנייה בנוגע לאופיו של הגן. אברהם דחה את ערעורו של האב תוך אימוץ נימוקיה של ג'בארין-כליפה ובאומרו שהטענה בנוגע לאופיו של הגן הועלתה לראשונה בפניו.

בקבלו את בקשתו של האב לערער אומר סולברג (27.12.21), כי האם טענה שהאב לא הגיש בקשה לעיון חוזר כאשר גילה שמדובר בגן דתי - והוא תוהה רטורית כיצד היא לא ראתה את בקשתו המפורשת של האב בנושא זה. "הן בית המשפט לענייני משפחה, הן בית המשפט המחוזי, לא נתנו דעתם לטענה זו של המבקש - אף שמשקלה איננו פעוט כלל ועיקר", שכן הן החוק והן הפסיקה קובעים שחינוכו של קטין הוא עניין לשני הוריו ולא רק למשמורן (האם במקרה זה).

בהסתמכו על פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 1968 אומר סולברג: "כל עוד מתמקד הוויכוח בשאלת מיקום הגן, ייתכן שניתן היה, גם אם בדוחק, לטעון כי מדובר בהחלטה שהיא טפלה ואינהרנטית לזכות המשמורת. ברם, מרגע שבו חל גם שינוי בזרם החינוך, ודאי שינוי דתי, הרי שמדובר בעניין עקרוני, הנתון להחלטה משותפת של שני ההורים". ייתכן בהחלט שטענותיה של האם מטות את הכף לעבר הגן בעפולה, אך היה עליה לדון בכך עם האב, ובהעדר הסכמה - לפנות לבית המשפט למשפחה.

"בין שלל טענותיה, המשיבה אינה מכחישה כי פעלה באופן חד-צדדי לרישום הקטין בגן בעפולה, מבלי לקבל את הסכמת המבקש, מבלי להתחשב בעמדתו - והיא איננה מכחישה גם כי הסתירה מן המבקש, באופן אקטיבי, את זהות הגן העירוני המדובר, על-אף בקשות חוזרות ונשנות מצידו", אומר סולברג. הוא גם מציין, כי היועץ המשפטי לעיריית עפולה בודק כעת כיצד הצליחה האם לרשום את הילד לגן בעיר בלא הצגת הסכמתו בכתב של האב, כפי שנדרש במפורש בנוהלי העירייה.

בהביאו בחשבון את טובת הילד קבע סולברג, כי הוא יישאר בגן בעפולה עד תום שנת הלימודים הנוכחית, בתקווה שעד אז יגיעו ההורים להסכמה או יערבו את בית המשפט למשפחה. האם חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל בשל התנהלותה (אותה, כדברי סולברג, "לא ניתן לקבל"). השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם סולברג. את האב ייצגה עו"ד נטע מרום-מעוז, ואת האם - עו"ד מאיה הר-ציון.