|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
המבקר ביקש מידע מפרקליט מחוז; מנדלבליט וניצן מנעו פגישה
|
פרקליט מחוז צפון, איתן לדרר, הסביר בוועדת נאור מדוע סבר שלא יקבל ממנדלבליט גיבוי בנושא הר מירון: היה לי ברור מה יקרה אם יצטרך לבחור בין שומרי הסף לבין מצב פוליטי בו נתקל
|
|
ניצן ומנדלבליט. המבקר הציע הגנה [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה דאז, שי ניצן, מנעו ממי שהיה פרקליט מחוז חיפה (אזרחי), איתן לדרר, למסור מידע שביקש ממנו מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא. כך מגלה לדרר, כיום פרקליט מחוז צפון (אזרחי), בעדותו בוועדת נאור (29.12.21). לדבריו, שפירא הציע לתת לו הגנה מטעמו, אך הוא סירב לכך.
לדרר הסביר מדוע סבר בתחילת 2020, כי מנדלבליט לא יגבה אותו אם תיווצר מחלוקת לגבי פינוי פולשים מהר מירון. הוא סיפר, כי בפברואר אשתקד פנה אליו המגשר בנושא מירון, יעקב כהן, ואמר לו שעליו להנחות את מי שייבחר ליועץ המשפטי של ועדת החמישה - הגוף המופקד על מירון מכוח פסק דינו של בג"ץ. רק אז למד לדרר, כי המדינה החליטה שלא להפקיע את האתר - הדרך שנבחרה להתמודדות עם ניהולו ועם הבנייה הבלתי-חוקית הנרחבת בו.
"התחושה שלי הייתה שזו עבודה בעיניים, שרוצים להרוויח שלוש שנים מול בג"ץ. אם המדינה הייתה רוצה להפקיע, היא הייתה יכולה להמשיך בזה. פתאום יש שינוי והיא נכנסת להליך ארוך. המדינה נותנת את האחריות לוועדת החמישה, ולא בטוח שהיא תדאג לפינוי. בנוסף לכך, לא מערבים את היחידה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות שהיא היחידה הרלוונטית. פתאום מתברר לי שאני צריך להנחות מישהו שאני יודע שלא יקבל ממני הנחיות. היה לי ברור שלא אקבל מהיועץ המשפטי לממשלה גיבוי מול ועדת החמישה, מול הפוליטיקאים שפועלים משמעותית בהר ומול הרב [שמואל] רבינוביץ [רב המקומות הקדושים]".
בהמשך שאלה השופטת מרים נאור את לדרר מדוע היה לו ברור שלא יקבל גיבוי. "כשהייתי פרקליט מחוז חיפה ביקש מבקר המדינה ממני למסור מידע. היועץ המשפטי ופרקליט המדינה דאז מנעו את הפגישה הזאת עם המבקר, והוא הציע לי צו הגנה; לא הייתי צריך אותו. בנוסף לכך, עלה מה שנראה כמימון של משרדי ממשלה למסעות בחירות של מפלגות במסווה של מסעי סליחות. פניתי ליועץ ואמרתי שאנחנו לא יכולים לעצום עיניים לזה, וזה לא טופל".
נאור ביקשה שירחיב ולדרר הסביר: "חשבתי שהיועץ המשפטי צריך להתייחס לשאלה, האם ראוי שמשרד ממשלתי מממן אירוע סליחות בו מופיע השר בזמן בחירות. לא קיבלתי תשובות. אחרי הרבה זמן ותזכורות קיבלתי תשובה שבעיני הייתה מתחמקת. אני בטוח שהשיקולים שלו היו ענייניים. חשבתי שהוא לא יתעמת עם פוליטיקאים אם אני אחשוב שצריך להרוס איזשהו מבנה. כאשר היועץ המשפטי נאלץ לבחור בין לתת לי את הגיבוי או לעשות את מה שנדרש משומרי סף, לבין המצב הפוליטי בו נתקל - היה לי ברור מה יקרה".
|
|
"הפקעה הייתה מונעת האסון"
|
|
|
|
לדרר. "הכל היה למראית עין" [צילום: לע"מ]
|
|
|
בהתייחסו למינוי היועץ המשפטי לוועדת החמישה אמר לדרר, כי המצב שהוצג לו עמד בסתירה לפסק דינו של בג"ץ. בית המשפט קבע שצריך לפנות את כל המחזיקים שלא כדין, "אבל המסמכים לבחירת היועץ המשפטי מלמדים שיש שם שתי קבוצות – כאלו שפועלים לטובת הציבור ולחברי הוועדה יש עניין בהם, וישנם האחרים. ועדת החמישה גם קבעה, שאחר כך ייבדק מיהם המחזיקים שיש קונצנזוס לפנות אותם; בג"ץ לא קבע את זה.
"בג"ץ קבע שהיועץ המשפטי של הוועדה יפעל לפי הנחיות פרקליט המחוז, אבל ועדת החמישה מסמסה את זה לחלוטין והפכה את זה להתייעצות עם החלטות הוועדה בנושא הפינוי. הכל היה למראית עין. היה ברור לי שאיש לא מתכוון לעשות כלום, ובאמת לא ראינו שום פינוי עד האסון.
"באפריל 2020 יצא מכתב, לפיו במקום פרקליט המחוז יופיעו המשנה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים [ארז קמיניץ] והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים [אורית קוטב], ונתנו פרשנות מצמצמת להסכם. חשבתי ואני חושב עד היום שהיה צורך לפנות לבג"ץ ולעדכן את ההסכם; עמדתי לא התקבלה. זה נשאר כמכתב פנימי".
לדרר הזהיר: "אם יום אחד היועץ המשפטי של ועדת החמישה יבצע פעולות פינוי או הריסה, הוא עלול להיתקל בכך שהפעולות אינן תקינות, משום שזה לא עולה בקנה אחד עם ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבג"ץ, כי הוא לא מונחה על ידי; לא ברור לי אם מישהו מנחה אותו. היה לי ברור שלא עומדים לעשות כלום והיה לי ברור שאני לא יכול לגרום ליועץ המשפטי של הוועדה לפעול".
לדרר גם הסתייג ממינויו של עו"ד יעקב אמסטר ליועץ המשפטי של ועדת החמישה והסביר: "לא נראה לי שמי שנאבק נגד הפינוי הוא זה שעכשיו צריך להוביל אותו. מי שהיה חלק מהבעיה לא יכול להיות חלק מהפתרון". לדבריו, "מאז האסון מטרידה אותי השאלה מי ומתי קיבל את ההחלטה לרדת מההפקעה. אם יש משהו שהיה יכול למנוע את האסון, זה שהמדינה הייתה לוקחת אחריות על האתר ומסדירה אותו".
|
|
| תאריך:
|
29/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
29/12/2021
|
|
איתמר לוין
|
|
המבקר ביקש מידע מפרקליט מחוז; מנדלבליט וניצן מנעו פגישה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מבין עניין
|
29/12/21 13:16
|
|
|
|
2
|
|
קיומית
|
29/12/21 15:06
|
|
|
|
3
|
|
כתב מוטה
|
29/12/21 22:41
|
|
תת-אלוף במילואים וניצב בדימוס צביקי טסלר מונה (יום ב', 27.12.21) לפרויקטור הילולת רשב"י שתיערך בל"ג בעומר השנה במירון. על המינוי הודיע השר לשירותי דת, מתן כהנא.
|
|
|
|
|
שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, תובע 400,000 שקל מהעיתונאי בן כספית בטענה ללשון הרע, לאחר שכספית הגדיר אותו כ"עבריין מורשע שדמם של 45 נספי מירון מרוח על ידיו". התביעה הוגשה (26.12.21) לבית משפט השלום בתל אביב.
|
|
|
|
|
קצין האג"ם במחוז דרום במשטרה, ניצב-משנה אמיר קליין, ממליץ בפני מפקד המחוז, ניצב עמר פרץ, שלא לקיים בחודש הבא את הילולת הבאבא סאלי - שכן איש אינו מוכן ליטול אחריות עליה בעקבות אסון מירון. כך אמר קליין (יום ג', 21.12.21) בעדותו בוועדת נאור. קליין היה ראש מחלקת אבטחה בחטיבת אבטחה ורישוי בשנים 2021-2018, עד ערב אסון מירון.
|
|
|
|
|
אירועי ל"ג בעומר במירון אינם היחידים בהם קיימת צפיפות רבה, לא חלים חוקי רישוי עסקים והמשטרה נאלצת לטפל בהיבטי הבטיחות שלהם. כך אומר (יום א', 19.12.21) תת-ניצב בדימוס שאול גורדון, שהיה היועץ המשפטי של המשטרה, בעדותו בוועדת נאור. מעדותו עולה, כי הכשלים הארגוניים שאפשרו את אסון מירון קיימים גם באירועים דתיים המוניים אחרים, גם אם הנסיבות הפיזיות שונות.
|
|
|
|
|
בהר מירון שוררת מציאות בה כל אחד יכול לעשות כרצונו, והפעולות הדרושות לשמירה על חיי אדם אינן נעשות בשל פחד מפני גורמים קיצוניים. כך אומר (יום א', 19.12.21) מנדי צדיק, שהיה בל"ג בעומר בהר בעת האסון ושאביו, אריאל צדיק, נספה בו בעדותו בוועדת נאור.
|
|
|
|
|
