בלם להרחבת הפטור ממכרז בהתקשרויות מערכת הביטחון

ועדת החוקה דנה (יום ג', 18.1.22) בתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021. בתקנות מוצעים, בהוראת שעה לשנתיים, שני תיקונים עיקריים: תיקון ראשון הוא העלאת סכום הפטור ממכרז בעסקה של חברה ממשלתית שמחזור העסקות השנתי שלה עולה על 1.1 מיליארד שקל, כאשר סכום העסקה אינו עולה על 2 מיליון שקל במקום 660,000 ;שקל התיקון השני הוא קביעה כי בעסקות של חברות ממשלתיות בהן נדרש אישור מנכ"ל למתן הפטור או לבחירה בהצעה יחידה - יידרש אישור רק בעסקות שהיקפן עולה על 5 מיליון שקל ולא על 1.8 מיליון שקל.

התקנות חלות על משרד הביטחון ועל חברות ממשלתיות ביטחוניות ששר הביטחון אחראי עליהן. ככל תאגיד ממשלתי, גם חברות אלו מחויבות בעריכת מכרז בטרם התקשרות לביצוע עבודה, לקבלת שירותים או לרכש. על-פי דברי ההסבר לתקנות המוצעות, אחד המאפיינים של החברות הממשלתיות הוא פעילותן בשוק תחרותי ודינאמי, כך שלחברות נדרשת גמישות מחשבתית, חופש פעולה וניצול הזדמנויות עסקיות. זאת בייחוד כאשר מול החברות ניצבות, בישראל ובעולם, חברות שאינן מחויבות בקיום מכרזים. העדר חובת המכרז של חברות מתחרות מהווה פעמים רבות יתרון מובנה משמעותי מול החברות הממשלתיות, שקשה להתעלות עליו, ובכלל זאת בשים לב להשקעת המשאבים הנדרשת ולעיכובים בניהול מכרז. כל זאת, כאשר החברות הממשלתיות פועלות בסביבה עסקית, המחייבת אותן, כך על-פי דברי ההסבר, להבטיח מקסום רווחים, המפחיתה במידה מה את החששות שבקביעת פטור ממכרז או הרחבתו.

יהושע זוסמן, רפרנט חברות ביטחוניות במשרד האוצר: "בסוף החבורות הממשלתיות הביטחוניות הגדולות הן חברות גלובליות תחרותיות שמתמודדות בשוק תחרותי ודינמי מול חברות מתחרות בארץ ובעולם, מדובר בשוק שמחייב תגובתיות מהירה, גמישות מחשבתית וחופש פעולה בניצול הזדמנויות עסקיות. הרגולציה על החברות הממשלתיות מקנה יתרון משמעותי למתחרותיה בארץ ובעולם ולא מאפשרת להן לפעול בצורה ראויה וטובה. על בסיס הבנות אלו נעשתה ברשות החברות עבודת מטה משמעותית עם משרד האוצר והביטחון על-מנת לבחון מקרים שונים שניתן להמעיט רגולציה המקשה על יכולת חברות להתחרות בשוק התחרותי והתועלת הציבורית מקיום הרגולציה קטן משמעותית מיתרון המופק מביטול ולפעמים היתרון הציבורי אפילו גדל.

"אפיינו את הנושא של המכרזים בחברות הממשלתיות, עשינו בדיקה כמותית של המכרזים השונים שהתעשיה האוירית ורפאל מבצעות בשנה וגילינו שעל אף ש-63% מהמכרזים הם בסכומים שנעים בין 600,000 ש"ח ל-2 מיליון ש"ח, רק 16% מהערך של המכרזים שהם מבצעים נמצא במכרזים האלה. מה שקורה בפועל הוא שעל אף שהערך הכספי של המכרזים עצמם הוא יחסית נמוך החברות הגדולות נדרשות כל פעם שהן רוצות לעשות התקשרות לבצע מכרז שהוא עול ועומס שמקשים משמעותית על הפעילות שלהן ומקשה עליהן להתמודד על המכרזים האלו".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "יש כאן קפיצה גדולה מאוד בהצעה שמנכ"ל או סמנכ"ל יכול לתת את הפטור ממכרז. מניתוח מהמכרזים שיש לכם - למה אנחנו לא עושים מדרג במכרזים שהם שנתיים? יש מכרזים שאפשר לדעת מראש, למה אתם לא עושים החלטה של האם המכרז הוא דחוף? חלק מהגדול מהמכרזים הם מכרזים של שלוש וחמש שנים עם אפשרות להארכה. את כל המכרזים אתם פותחים עד 2 מיליון".

עו"ד דרור גרניט, משרד המשפטים: "רוב הכסף עדיין ממוכרז, זה לא שעיקר הכסף של החברות האלה ובעצם מדברים פה על שתי חברות, שתי החברות הגדולות שנכנסות לתוך התחום של היקף המחזור. בשתי החברות האלה שאנחנו יודעים שהן חברות עסקיות, חשבנו שההקלה שמוצעת פה בביורוקרטיה הכרוכה בהליכי מכרז למול הנגיסה בסכומים שבמוצעים אחרי זה לתחרות אל מול הספקים של אותן חברות זה איזון נכון. הפגיעה בסכומים שממוכרזים היא מאוד קטנה אל מול הפגיעה בביורוקרטיה שהיא מאוד גדולה".

איתן מנדל, מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות בהתאחדות התעשיינים: "משרד הביטחון, החברות הממשלתיות בעיקר הגדולות, הן לקוחות מרכזיים עבור הפעילות העסקית של כ-700 תעשיות ביטחוניות שפועלות בענף. היום אותן חברות כפופות לחוק חובת המכרזים, בסופו של דבר מה שנותן למשרד הביטחון כלקוח סופי הוא מקבל מוצרים איכותיים במחירים טובים. ככה התפתח הענף הזה ובמעגל הזה שלושת התעשיות הגדולות ומעט בינוניות הן בעלות המוצרים, המערכות והשירותים וקבלני המשנה שלהן הם עובדים תחתם. אנחנו מבקשים להזכיר שאותן תעשיות יתחייבו לרכש גומלין באותה מדינת יעד שבה תתבצע העסקה ולצערנו תכולות העבודה תהיה מול ספקים באותן מדינות ולא בישראל. במצב הזה של משבר קורונה תעשיות מדברות על מחסור בכוח אדם, המון ימי מחלה שהן נדרשות לשלם, בעיות של ביקושים, על דחיית מועדי אספקה ועוד. לכן בצו השעה הנוכחי אנחנו מבקשים שממשלת ישראל כמו כל מדינות העולם תחבק את התעשיה המקומית ואנחנו מבקשים לשמור את המצב הקיים ולא לשנות. עם זאת, הצעת הפשרה שלנו היא לחלק בצורה דיכוטומית את שני השווקים שבהם התעשיות פועלות, קרי ישראל שם הלקוח הסופי הוא משרד הביטחון והשוק השני הוא השוק הבינלאומי, ובאותם מכרזים אנחנו מבקשים לשמור על הקיים ולא לשנות את תקרת הפטור. במכרזים הבינלאומיים רשות הוועדה תחליט".

יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הפישוט הזה של התהליכים עובד לכמה כיוונים בו זמנית, הוא מקל גם על ספקים מחו"ל להתמודד על ההתקשרות".

חביב קטן, רכז תעשיות ביטחוניות במשרד האוצר: "כנראה ששתי החברות האלה לא יוכלו להצליח ללא התעשיה הישראלית, פנינו אליהן ועמדתנו המקורית הייתה שהיה צריך להתקין את התקנות כדרך קבע ושזה יעזור לתעשיה המקומית. הגענו איתן להסכמה. בסופו של דבר הקלה של מכרז תתרום גם לתעשיה הביטחונית של הספקים היותר קטנים. אנחנו בטוחים בעצמנו שכשנבוא בעוד שנתיים ונראה את הנתונים הוועדה תאשר הוראות קבע".

יפעת אלון פרל, מנהלת מנהל כחול לבן במשרד הכלכלה: "משרד הכלכלה והתעשיה רואה חשיבות באיזון האינטרסים של החברות הגדולות והחברות הקטנות שהן במעגלים שמקיפים אותן. מביטול הליך מכרזי לרכישה נגזר ביטול החובה במסגרת התקנות העדפת תוצרת הארץ שנותנות העדפה עד 15% הנחה במחיר למציע ישראלי לעומת מציע זר. באופן ישיר אנחנו עלולים לראות הרעה בכושר התחרות של החברות הקטנות והבינוניות".

לשאלתו של יו"ר הוועדה, האם הייתה הדיינות עם משרד הכלכלה והתעשיה ענתה אלון פרל כי: "לא, אנחנו שמענו על הנושא לפני כמה ימים. בשביל החברות הקטנות והבינוניות לא הכסף הגדול מעניין. לפעמים הוא לא מעניין כי הוא מעבר ליכולת שלהם והכסף הקטן בשבילם הוא לא קטן".

קריב: "בעיצומו של משבר הקורונה לשמוע ממשרד הכלכלה והתעשיה שקיימים מנגנונים שמעניקים עדיפות לתוצרת הארץ אבל הם תלויים בקיום הליך מכרזי ושהמשרד לא היה מעורב בהתדיינות אני מודיע שאני לא אצביע על זה היום. אתם תלכו להתדיין עם משרד הכלכלה והתעשיה. אני לא מתכוון בעיצומו של משבר הקורונה לאפשר פגיעה נוספת בתעשיה הישראלית. ייתכן שבסוף תשבו עם המשרד ותמצאו מנגנונים אחרים של פיצוי על הפגיעה בתהליך המכרזי אבל מבחינתי די במה ששמעתי. ברגע שישנו מגנון שקיים היום להעדפה, לחיזוק, לרוח גבית לתעשיה ישראלית קטנה ובינונית והיא תלויה במנגנון המכרזי ואתם הולכים להגדיל במאה אחוז את מספר ההתקשרויות הפטורות ממכרז- זה לא יעשה בלי דיון על העניין הזה. תנסו למצוא פתרון שיפצה על הפגיעה במנגנון של העדפה מתקנת, יכול להיות שהכיוון צריך להיות הבנות על פיצוי התעשיות הקטנות והבינוניות על אובדן העדפה באמצעות המנגנון המכרזי".

ברוך שניר, מנהל מחלקת כלכלה בהתאחדות המלאכה והתעשיה: "יש חשיבות ברמה האסטרטגית לשילוב כמה שיותר עסקים קטנים במכרזים ממשלתיים ובוודאי נוכח משבר הקורונה לייצר להם עוגן של ביקוש יציב דרך השתתפות קבועה במכרזים. מובן וכולם מסכימים שספקי המשנה, קבלני המשנה של התעשיות הביטחוניות הם חלק חשוב בצמיחה של התעשיות הביטחוניות לאורך זמן אבל אנחנו חושבים שהרף של 2 מיליון שקל, בעיני חברה גדולה הוא אולי זניח אבל הוא יכול להיות מאה אחוז מהיקף הרכש של ספק קטן. הגדלת הרף לפטור ממכרז מייתרת את הצורך של מנגנון בקרה דרך הנושא של הגנה על תוצרת הארץ 15% העדפה אנחנו סבורים שבפטור במכרז כל תהליך הבקרה נהיה רצוני ותלוי באותם פקידים וגורמי ניהול בחברות הממשלתיות. בהיבט של העדפת תוצרת הארץ ופרסום מידע ונגישות לעסק היצרני הקטן שזה כשלעצמו זה גם חסם שבולט בנגישות של עסקים יצרניים למכרזים. נקודה שלישית היא שגם ברמה הציבורית מבחינת שקיפות וטוהר המידות, כל עוד אתה צמוד לתקנות של חובת מכרזים יש לך פיקוח, בקרה ונתונים גלויים. ברגע שאתה עובר לספקטרום של פטור ממכרז זה לא חד-משמעי ומזה אנחנו חוששים".