בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
גלעד קריב מציג את החוק [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
חוק הקורונה החדש אושר סופית בכנסת
|
כולל חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי ושינוי הרכב הקבינט ● החוק החדש, שיהיה תקף עד סוף 2022, קובע שהממשלה תבחין בין "מצב חירום" של התפרצות, במהלכו הכנסת תוכל לאשר תקנות והגבלות בדיעבד, ובין "מצב בריאותי מיוחד" ● הגעה לתפילה תיחשב מצב חריג לסגר
|
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות אושרה ההצעה בקריאה שלישית ברוב של 9 תומכים מול 3 מתנגדים. החוק שייכנס לתוקפו ב-1.2.22, כולל חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי, דרך הבחנה בין "מצב בריאותי מיוחד" שיחול בין גלים לבין "מצב חירום בשל נגיף הקורונה", זאת במקום החוק הנוכחי בו יש רק מצב חירום אחד, שהכרזה עליו היא תנאי להטלת כלל ההגבלות המעוגנות בחוק - החל בהגבלות קלות יחסית כגון תו סגול וכלה בהגבלות חמורות, דוגמת סגר. פירוט הצעת החוק, בהמשך. בהתאם להסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה תוקן נוסח הצעת החוק כך שהוכנסו לתוכו שתי הסתייגויותיו של ח"כ רוטמן ולפיהן: - בתקופת תוקפה של הכרזה על "מצב חירום בשל נגיף הקורונה" - יהיו חברים שבעה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר. זאת במקום חמישה חברים שאישרה הוועדה בנוסח הקודם.
- השתתפות בתפילה נוספה לסעיף החריגים לסגר, לפיו גם במצב בו יש הגבלה על יציאה ממקום המגורים, יש שורה של חריגים שההגבלה לא יכולה למנוע יציאה עבורם.
|
|
|
יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב הציג את ההצעה והתייחס לביקורת שהוטחה בו ובחברי הוועדה במהלך הכנת החוק: "לצערי הרב, בשולי המחאה הציבורית הלגיטימית נשמעים גם קולות, קולות אלימים, שחוצים קווים מקובלים של שיח בחברה דמוקרטית. לא אחת, לצד השמעת אותם ביטויים אלימים וביטויים שמקומם לא יכירם במדינת ישראל, בין השאר בהקשר לעברו הכואב של העם היהודי, לא אחת אל השיח האלים בשולי המחאה הציבורית, ולתופעות האלה מצטרפת גם תופעה של הפצת פייק ניוז. כך קרה גם בעניינו של החוק הזה כאשר אנשים הטיחו דברים קשים בחברי וחברות הוועדה מתוך בורות מוחלטת בפרטי הצעת החוק ובדיונים שהתקיימו בוועדה. "האלימות המילולית הזאת והפצת הפייק ניוז פוגעות בראש וראשונה ביכולת לקיים שיח פתוח, ולקיים שגרה ברוכה של מחאה ציבורית. לאורך כל דיוני הוועדה סירבנו לתת לאותו מיעוט להשתלט על התדמית של המחאה הציבורית והקפדנו על כך שקולות שונים ומגוונים יישמעו בחדר הוועדה. אני מנצל את הבמה הזאת על-מנת לפנות לאזרחי ישראל, ולבקש מהם לא להימשך אחרי הפצת הפייק ניוז".
|
|
|
ח"כ גדי יברקן אמר: "מצביעי מרצ אחרי הערב הזה יישבו שבעה על מפלגתם", והביא ציטוטים של ח"כים במרצ ובעבודה שבעבר התנגדו להצעת החוק. הוא שסיפר על יוסי שריד כשהיה שר חינוך וח"כ יברקן היה ילד באתר קראוונים בחולדה שבמועצה האזורית גזר. ח"כ קריב השיב לו שהדברים אותם הוא מייחס לחוק כלל אינם נמצאים בו, והוסיף כי זו הסיבה שבגללה יברקן אינו מצטט מן החוק. עוד אמר כי הח"כים שצוטטו התנגדו לחוק שהיה ללא איזונים ובלמים.
|
|
|
ח"כ שמחה רוטמן: "האינטרס של בריאות הציבור התיישר בדיוק עם מה שחשוב לשופטים: הפגנה, עיתונאים, נתב"ג. תפילה אפס, לא. והדבר הזה בעיניי היה עיוות שבמדינה יהודית לא יכול לעמוד. אני לא יכול להגיד שבשביל זה נכנסתי לפוליטיקה. לא תיארתי לעצמי ש הקורונה תימשך כל כך הרבה זמן, אבל בהחלט בשביל האמירה הברורה, ויותר מזה, האמירה הברורה על תפילה חשובה לי מאוד-מאוד. "ואני מאוד-מאוד מודה גם ליושב-ראש הוועדה, גם לאופוזיציה, לקואליציה, לכולם, שסביב הדבר הזה הצלחנו להתאחד כולנו, ואפילו היום בוועדה לפחות לעניין התפילה כולנו, כולל כולם. בנושא הזה לא הייתה מחלוקת בכלל, אפילו לא עם המשותפת".
|
|
|
|
ח"כ יעקב אשר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ב"מצב בריאותי מיוחד" - הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה יותר למקובל בפיקוח על תקנות "רגילות" שמביאה הממשלה - התקנות יובאו לוועדה 5 ימים לפני מועד הכניסה לתוקף וייכנסו לתוקף רק אם יקבלו אישור פרלמנטרי מראש. ב"מצב החירום"- הפיקוח הפרלמנטרי יהיה דומה לזה המקובל כיום כך שתקנות שתתקין הממשלה מכוח החוק יוכלו להיכנס לתוקף גם בלא אישור ועדה מראש, וניתן יהיה לאשרן בדיעבד בוועדה או במליאה, אך פרק הזמן שיהיה נתון לוועדה לדון בתקנות בטרם ייכנסו לתוקף יוארך מ-24 ל-48 שעות. בהצעת החוק מעוגנת לראשונה הסמכה מפורשת להתקנת תקנות לעניין חובת הצגה של "תו ירוק" בכניסה למקומות פתוחים לציבור, מקומות עבודה, אירועים פרטיים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה ועוד. הסמכה זו מסדירה את שיקול הדעת של הממשלה בקשר לתו הירוק ומגבילה את הממשלה בהחלת תו ירוק על מקומות המוכרים או מספקים שירותים או מוצרים חיוניים. ועדת חוקה עמדה על כך כי לא תימנע האפשרות הקיימת היום, להצגת תוצאת בדיקה שלילית בכניסה למקומות אלו, לצד האפשרות להציג תעודת מתחסן או מחלים. זאת בניגוד להצ"ח הממשלתית שנועדה לאפשר חובת תו ירוק אף ללא אפשרות להצגת תוצאת בדיקה שלילית. עוד לפי הצעת החוק: - הרכב קבינט הקורונה ישונה לחמישה שרים לפחות ובהם רה"מ ושר הבריאות, שר האוצר יהיה חבר קבוע בוועדת השרים המצומצמת שהממשלה רשאית להסמיך לדון בשינויים שיערכו ח"כים בתקנות בעת 'מצב בריאותי מיוחד';
- תבוטל סמכות הממשלה להכריז על "מצב חירום מיוחד" שמכוחו ניתן להגביל הפגנות;
- תבוטל חובת המדינה למימון ציבורי של שהות מבודדים או חולים במלונית למעט חריגים.
עוד מוצע לעגן בחוק סמכות לסגור מוסד חינוך אם שהה בו מאומת או לצורך חקירה אפידמיולוגית ונוספו סייגים והגבלות על סמכות זו. זאת במקום הסמכות שמסורה היום לממשלה לקבוע כך בתקנות. מוצע בנוסף להרחיב את הסמכות הקיימת לסגירת המוסד החינוכי גם במקרה ששהה בו אדם הנושא זן מסוכן של נגיף הקורונה. כן מוצע להוסיף בחוק הוראות לעניין הגשת השגה על החלטת סגירה מסוג זה, ועתירה מינהלית על ההחלטה בהשגה. נושא מרכזי נוסף בהצעת החוק הוא הגבלות על-כניסת זרים לישראל שנקבעות בשל התפשטות נגיף הקורונה: כיום הגבלות על-כניסת זרים נעשות בהנחיות של רשות האוכלוסין וההגירה שנקבעות מכוח חוק הכניסה לישראל, וזאת למרות קיומה של סמכות מקבילה לקביעתן בחוק הקורונה. בעקבות כך, ההגבלות אינן נקבעות בהתאם למנגנון האישור של התקנות, אינן מובאות לוועדות הכנסת ולא כפופות למנגנוני האיזון שבחוק הקורונה כגון: ועדת חריגים מובנית, חובת מתן תשובה תוך זמן קצר של 24 שעות, אפשרות השגה על ההחלטה ועוד. הוועדה קבעה כי ההגבלה על-כניסה ויציאה של בני זוג וילדים קטינים של אזרחים ישראלים, תושבי קבע וכן בעלי אשרת תושב ארעי, תוסדר בתקנות באישור הוועדה ולא בהנחיות של רשות האוכלוסין. עוד נקבע כי כל תיקון העוסק בצו בידוד בית לעניין בידוד או עטית מסכה, יובא לאישור ועדת הבריאות במלואו, ולא רק החמרות.
|
|
תאריך:
|
25/01/2022
|
|
|
עודכן:
|
26/01/2022
|
|
עידן יוסף
|
+פיטורי נשים: "ב-2021 קיבלנו פי 4.5 יותר החלטות משנת 2019"
|
13:33 26/01/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
הוגשו 5,600 בקשות והתקבלו 5,938 החלטות כולל סוף שנת 2020. 1,234 החלטות הוגשו בגין פיטורים. 307 החלטות התקבלו בבקשות להיתר צמצום משרה ושכר, 3,855 החלטות התקבלו בבקשות להיתר חל"ת או הארכתו ו-542 פניות נסגרו ("הנפגעים הכי קשה ממשבר הקורונה הם קודם כל נשים" [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
|
|
+השר בר לב: "נצטרך לשכן 750 אסירים באוהלים לזמן מוגבל"
|
12:56 26/01/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
ראש אגף האסיר בשב"ס: "מדי לילה אנו קולטים כ-150 אסירים, ומשחררים בבוקר אסירים מהדלת השנייה. אם תקן הכליאה יהיה 14,100, ובלילה קלטתי עוד 200 איש, אז יש נסיגה בעמידה בהנחיות בג"ץ בין 4-5%"
|
|
הדיון בועדה לביטחון פנים [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+6 שנים אחרי ההחלטה: הקרן למודרי אשראי תחל לפעול ביוני
|
10:52 26/01/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
סגן החשב הכללי באוצר: "הצעדים הנדרשים הם כתיבה ופרסום המכרז, תיאום הממשקים בין הגורמים השונים בהם נותני אשראי, ליווי פיננסי, חשכ"ל, פרסום הקרן ועלייה לאוויר" ▪ היו"ר ביטון: "מדובר במחדל ביישום ההתחייבות השלטונית" (היו"ר ביטון. "לא פחות ממחדל ביישום של הממשלה להתחייבות שלטונית" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
|
|
|
|
+אושר סופית: דמי בידוד לעצמאים
|
23:51 25/01/22 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב-2022. 12 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים. ב-19 בנובמבר 2020, נחקק חוק התוכנית לסיוע כלכלי, במסגרת התיקון עוגן בפרק ו'1 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי, הסדר המעניק לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב שהייתו בבידוד, תשלום דמי בידוד, בשיעור דומה לשיעור של דמי המחלה שלהם זכאי העובד לפי חוק דמי מחלה. בהצעת חוק זו מוצע לעגן בחוק מנגנון דומה שעניינו תשלום דמי בידוד לעצמאי שנעדר מעבודתו עקב שהותו או שהות ילדו בבידוד זאת, באמצעות החלת המנגנון שנקבע לגבי עובדים בפרק ו'1 לחוק, בשינויים המחויבים הנובעים מאופי ושיטת ההעסקה השונים של עצמאים לעומת עובדים שכירים. בעוד שבהצעה המקורית התעריף עמד על 430 שקל ליום, בנוסח הסופי הוא עומד על 570 שקל ליום, כאשר הימים יחושבו בדיעבד מחודש יולי 2021, ויום נוסף, רביעי לבידוד, יחושב מ-21 בדצמבר 2021. גם עצמאים שיצאו לחו"ל במסגרת עבודתם יהיו זכאים לדמי הבידוד.
|
|
|
|
+הצפי: שינוי בתמהיל האשראי בין בנקים לבין גופים חוץ בנקאים
|
23:32 25/01/22 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את התיקון בחוק הבנקאות להרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ־בנקאיים העוסקים במתן אשראי ▪ יו"ר ועדת הכספים: "אנחנו מורידים כבלים מהגופים החוץ בנקאיים ועושים זאת באחריות, יש לי ציפייה שבקרוב מאוד נראה שינוי גם בשוק העסקים וגם בשוק המשכנתאות"
|
|
למען התחרות בשוק. הדיון בוועדת הכספים [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+ראשי שדולת א"י בכנסת: לא לקבוע מאחז פלשתיני בלב מישור אדומים
|
22:25 25/01/22 | עידן יוסף |
ראשי שדולת א"י בכנסת חברי הכנסת יואב קיש ו אורית סטרוק אומרים כי הנזק בהכשרת חאן אל אחמר עצום. לדבריהם, "המשמעות בפועל שמדינת ישראל מאשררת את תוכנית ההשתלטות הפלשתינית על השטח האסטרטגי הזה. את חאן אל אחמר צריך לפנות כפי שנקבע ע״י בית המשפט, ולא לקבוע במו ידינו מאחז פלשתיני בלב מישור אדומים. אנו קוראים לכל מי שארץ ישראל חשובה לו למנוע את האיוולת והעוול הזה״.
|
|
+עושה שרירים: סילמן מאיימת לא להצביע עם הקואליציה
|
21:29 25/01/22 | עידן יוסף |
יו״ר הקואליציה ח״כ עידית סילמן נצפתה צועקת בטלפון ומודיעה שלא תצביע עם הקואליציה מהסיבה שחוק קווי חירום שהגישה לא יקודם. סילמן: ״נמאס לי ולא מעניין אותי כלום״. באופוזיציה מסבירים שח״כי ימינה שתו מיץ אומץ בגלל ההסכמות שהושגו השבוע. המבחן יהיה בשבוע הבא (כאן חדשות).
|
|
+הכנסת סירבה לתת לדרעי לשכה בכנסת
|
21:20 25/01/22 | עידן יוסף |
אחרי שהתפטר: אריה דרעי ביקש לשכה במשכן, בכנסת סירבו בטענה שיש מחסור בחדרים. בשס טענו שיש תקדים ללשכה למי שאינו ח״כ כשאבי גבאי קיבל חדר בכנסת מיד אחרי בחירתו. בינתיים, ח״כ יוסי טייב שנכנס במקום דרעי החליט לתת לו את הלשכה שאמור היה לקבל. הח"כ החדש-ישן של ש"ס צפוי לעבוד מהלשכה שבחדר הסיעה בכנסת ודרעי יוכל להמשיך לשבת בחדר ששימש אותו עד עכשיו (כאן לחדשות).
|
|
חוק הקורונה החדש אושר סופית בכנסת
|
|
ועדת הכספים אישרה (יום ג', 25.1.22) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) - הרחבת מקורות המימון לתאגידים חוץ-בנקאיים העוסקים במתן אשראי. התיקון קובע את הרחבת מקורות האשראי לגופים החוץ-בנקאיים לשם הגדלת התחרות בשוק האשראי, וקובע הקלות שונות לגופים.
|
|
|
ועדת הכלכלה קיימה (יום ג', 25.1.22) דיון מהיר שעסק בקטל בדרכים בכבישי יהודה ושומרון. את הישיבה פתח היו"ר מיכאל ביטון ואמר כי הוא קורא לממשלה להקצות את המשאבים והכוחות הנדרשים כדי להתמודד עם המציאות ביהודה ושומרון, והוסיף כי ההגנה האזרחית ביו"ש סובלת מתת תקצוב. הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ אורית סטרוק וח"כ יואב בן צור, שקראו לטפל בכך.
|
|
|
יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, פתח (יום ג', 25.1.22) את ביקורו בגרמניה, אשר יכלול פגישות מדיניות עם צמרת הממשל; נשיא גרמניה, הקאנצלר, שרת החוץ, נשיאת הבונדסטאג ונשיא המועצה הלאומית האוסטרית, ושיאו ביום חמישי, עת ינאם בפעם הראשונה בהיסטוריה ובעברית יו"ר כנסת מול מליאת בית הנבחרים הגרמני, במהלך הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. לביקור הצטרף סגן היו"ר ח"כ דוד ביטן.
|
|
|
ועדת הכלכלה קיבלה (יום ב', 24.1.22) את דיווחו של השר עודד פורר, על פעילות משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכן המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. פורר הציג בדיון את פעולות משרדו והתייחס לרפורמה בחקלאות, ואמר כי אם היא לא תהיה אז גם לא תהיה חקלאות. היו"ר מיכאל ביטון התייחס במהלך הדיון לתקציב משרד החקלאות, ואמר כי כשעושים רפורמה הדבר צריך להיות מגובה בתקציב, והזהיר כי הדבר לא בא לידי ביטוי מניתוח תקציב המשרד. הוא אף שב וקרא להביא את הרפורמה בחקלאות בהסכמה, הן בממשלה והן מול החקלאים.
|
|
|
המשק מתאושש: שיעור האבטלה כיום (4.7%) קרוב לזה ערב פרוץ המגיפה (3.8%), אך עדיין קיים פער של כ-66 אלף מועסקים בדצמבר 2021 לרמות התעסוקה ב-2019, כך עולה מדיווח שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יום ב', 24.1.22) לוועדת העבודה והרווחה. לדברי יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום, לוועדה קשר פורה ויעיל עם המשרד, ומצאנו שיתוף פעולה יעיל ומהיר, בפתרון בעיות. היא קראה לשרה לקדם את הוראת-השעה שיזמה המעניקה דמי אבטלה מלאים למי שנמצא בהכשרה מקצועית, ולטפל באי-מיצוי הפריון בישראל ובפערי-השכר בין גברים לנשים.
|
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
|
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
יריב גוטמן
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...
|
|
|
אפרים הלפרין
המחשבה שתגובה לפרובוקציה תשנה את ה-דנ"א של אויבנו המוסלמים היא מחשבת סרק עלינו ליטול את היוזמה לידיים ולתקוף בהתמדה בנקודות הכי כואבות התגובה והנקמה הן נשק של עניים, ואנו לא כא...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|