שש שנים לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי, הקרן למודרי אשראי תתחיל לפעול ביוני 2022 - כך העריך (יום ד', 26.1.22) סגן החשב הכללי באוצר,
גיל כהן, בדיון בוועדת הכלכלה. יו"ר הוועדה ח"כ
מיכאל ביטון טען כי אחרי 6 שנים אבודות צריך לשקול להגדיל את הקרן מ-50 ל-100-200 מיליון שקל - ועדת הכלכלה לא תנוח ולא תשקוט עד שהקרן תאושר ונראה כמה אנשים השתמשו בה".
קודם לכן אמר היו"ר ביטון, כי "העובדה שההתחייבות הממשלתית להקמת הקרן והביצוע נקבעה כבר ב-2016 ואנחנו ב-2022 היא לא פחות ממחדל ביישום של הממשלה להתחייבות שלטונית מפורשת לוועדות הכלכלה לדורותיהם. כל ההתחייבויות הופרו. אבל הכנסת היא לא הנושא, העניים הם הנושא ואני לא יודע אם אנחנו בהימנעות מכוונת או רשלנות או הענקת מס שפתיים לכנסת על פתרון שלא באמת התכוונו לבצע אותו.
ביטון הוסיף: "האירוע הזה היה צריך להסתיים מזמן, שש שנים אבודות ומיליוני אזרחים לא יכולים ליהנות מאשראי כי מישהו סימן אותם לא אטרקטיביים לבנקים, כבר יצא מכרז ואף בנק לא ניגש. הבנקים לא רוצים את העניים אז אולי צריך לחשוב אחרת ולהפעיל גופים אחרים. ואם יהיה בנק שיסכים לקבל את הקרן, איך נוודא שהעניים יגיעו אליו? מדובר במאות אלפים שצריך להסביר להם מה ניתן לקבל. אם לא ביצעתם 6 שנים 50 מיליון, אולי תעמידו 100-200 מיליון ואולי לא רק הבנקים הם הכתובות, אלא גם חברות האשראי החוץ בנקאיות, וללא ליווי החלשים זה לא שווה. ועדת הכלכלה לא תנוח ולא תשקוט עד שקרן האשראי לא רק תאושר אלא נספור כמה אנשים השתמשו בה".
סגן החשב הכללי באוצר, גיל כהן, התייחס להקמת הקרן ואמר כי הצעדים הנדרשים הם כתיבה ופרסום המכרז, תיאום הממשקים בין הגורמים השונים בהם נותני אשראי, ליווי פיננסי, חשכ"ל, פרסום הקרן ועלייה לאוויר. הוא העריך כי המכרז החדש יפורסם באפריל השנה והקרן תחל לפעול ביוני.
לדבריו, "ברמה הטכנית הקרן לא יכלה לפעול לפני תחילת פעילות המאגר ולכן המכרז הראשון יצא רק לאחר התחלת הדירוג. תוך כדי הקורונה יצאנו למכרז פומבי ולא הוגשה אף הצעה. אז הלכנו צעד אחורה ועשינו התייעצויות לגבש מסקנות ולקחים. יכול להיות שצריך לפתוח את המכרז מעבר למערכת הבנקאית וזה על השולחן. לתת כסף זה לא מספיק, חשוב להביא גוף שידע לתת ליווי פיננסי. המטרה שלנו שתהייה קרן באמצעות נותן אשראי חיצוני".
הממונה על נתוני האשראי, אייל חדד, אמר שלצורך קביעת דירוג האשראי נעזרים בחברות פירמה בינלאומיות ומפקחים עליהם באופן הדוק, כש-80% מהאזרחים בישראל מדורגים בציון טוב, ו-10% הם מודרי אשראי. עוד הוסיף חדד שלפני חוק נתוני האשראי הכתם השלילי היה נמשך למשך שנים רבות, והיום רק ל-3 שנים.
מייסד המיזם נקודת מפנה לקידום רווחה כלכלית ומיוזמי הרעיון להקמת הקרן, רן מלמד, הוסיף ואמר: "הייתה התחייבות אבל ההתחייבות נזרקה לפח. הבנקים לא רצו להיכנס למכרז ואפשר לחייב אותם לקבל את הפרויקט, לחלק ביניהם את הסכומים והערבות ולבצע את הפעילות. אפשר גם לעזוב את הבנקים וללכת לגופים ללא כוונות רווח, שיכולו לעשות את זה בצורה מקצועית. בשורה התחתונה – צריך לצאת מפה בהחלטה שתוך זמן קצר הקרן קמה".
נציגת ארגון רבנים לזכויות אדם, בקי קשת, אמרה: "הקרן למודרי אשראי היא הצד השני של הלוואות בשוק האפור. חשוב שהלוואות יינתנו לאוכלוסיות מוחלשות, כי בלי הקרן אי-אפשר באמת להוציא אותם מהמצב".
שגיא בלשה, מנכ"ל ארגון עוגן שפועל לתת אשראי חוץ בנקאי ללא מטרות רווח למודרי אשראי אמר שעוגן חוותה גידול משמעותי ושילשה את האשראי שהיא נותנת לאוכלוסיות מוחלשות תוך שנתיים בגלל הקורונה, יחד עם מתן ליווי פיננסי. בלשה הוסיף ש"עוגן לא יכלה להשתתף במכרז הקודם כי למרות שהאוצר מדבר על תחרות בבנקים, הוא מוציא מכרזים רק לבנקים". סמנכ"לית קרנות קורת, חגית רובינשטיין, הוסיפה "חשוב לוודא במכרז שכל האוכלוסיות מקבלות מענה. הדרך הנכונה היא אולי לפצל את הזוכים במכרז בגלל שיש ארגונים שמחוברים לאוכלוסיות מסוימות ולא לאחרות. יש פה צרכים שונים של אוכלוסיות שונות".
יו"ר הפורום למחוללי תחרות,
רועי פולקמן הסכים והוסיף שיש לפתוח את המכרז לכולם ולא לייצר בלעדיות למערכת הבנקאית, ואין סיבה שיהיה זוכה יחיד כשאפשר לפצל. עוד הוסיף, שחשוב מאוד להתמקד בעלויות הליווי הפיננסי ולממן אותו בנפרד, כדי שהגופים המלווים לא יגבו ריבית גבוהה בהתאם.
נציג התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה, איתי ויגמן, התייחס לקרן לסיוע לעסקים בתקופת הקורונה, ואמר: "אני מציע לכם למחוק את כל מאגרי האשראי שיש לכם בבנק ישראל, כי אתם פוגעים, מסמנים ולוקחים ציבור שלם ומעלימים אותו. מתוך 36 אלף שקיבלו סירוב, 1,250 היו ספרים, מתוכם 800 בפשיטת רגל. אני הגשתי 4 פעמים בקשה, בכולם קיבלתי סירוב". נציגת ארגון אופק אגודת האשראי השיתופית לניהול הון, עו"ד
יפעת סולל, טענה כי "זה בלתי נסבל העובדה שבישראל אין מוסדות קואופרטיבים שנותנים שירותים פיננסים לחברים בלי למקסם רווחים".
ח"כ
נירה שפק אמרה כי 72% משוק האשראי של הבנקים מגיע ממשקי הבית, לכן לא ברור איך הבנקים שמתפרנסים ממשקי בית לא יכולים לסייע להם. היו"ר ביטון הוסיף בתגובה כי הבנקים הוזמנו לדיון וסירבו להשתתף בו, ואמר: "מדורי אשראי ועניים לא מעניינים את הבנקים". ח"כ
שלמה קרעי אמר כי צריך להקים את הקרן כמה שיותר מהר. ח"כ
מוסי רז הצטרף לדברים וקרא לאפשר לכולם יוכלו לגשת למכרז בהם גופים כמו עוגן ואופק.
ח"כ
משה ארבל סיפר על מקרה מזעזע בו פושט רגל שאנשים שהיה חייב להם כסף הטיסו אותו לטורקיה כדי לכרות לו איבר בשביל לשלם את החוב, ואמר: "אם אנחנו חפצי חיים אנחנו חייבים להבין שהכלי הזה אמור לייצר צמצמום של תופעות רעות כמו השוק האפור" הוא ביקש כי עקרונות המכרז יוצגו בוועדה לפני הפרסום. נציגת הלשכה המשפטית באוצר, עו"ד
הילה כהן, התייחסה לכך ואמרה כי הסמכות לקבוע את עקרונות המכרז היא של וועדת המכרזים והחשב הכללי, וכל עוד המכרז לא פורסם אין לכנסת יכולת להתערב במכרז.
בתגובה לדבריה, הביע היו"ר ביטון את זעמו ואמר: "הכנסת ממנה את הממשלה והממשלה עובדת אצל הכנסת וברצוננו גם נפיל את הממשלה. הממשלה התחייבה להקים קרן מודרי אשראי ובגדה באמון של הכנסת. הקרן הזו תפעל לפי מדיניות ועדת הכלכלה וחברי הכנסת, ואם לא היא לא תפעל. את חוקי המכרזים אנחנו יודעים, את חוקי העניים אתם לא יודעים, את חוקי הפעולה הנמרצת למען החלשים עוד לא כתבת, אבל לבלום ולהסביר מה אסור לנו בזה אתם מצוינים".
בסיכום הדיון, ביקש היו"ר ביטון לשבח את החשב הכללי על שהציב לוח זמנים מהיר אחרי שנים של אי-ביצוע, כשהצהיר שבאפריל יהיה מכרז וביוני הקרן תופעל. עוד הוסיף ביטון ואמר: "אני מבקש מכם להיערך לדיון נוסף במרץ, בו תציגו את עקרונות המכרז ונוכל לתת דגשים כדי שלא נעשה טעויות שלא נוכל לתקן לאחר המכרז. הוועדה דורשת וקוראת לאוצר אחרי 6 שנים לגלות נדיבות ולהגדיל את התקציב ל-200 מיליון שקל. זה הצדק הנכון אחרי 6 שנות תת-ביצוע. הוועדה קוראת לאוצר לבחון שותפויות עם מלכ"רים כמו עוגן, ועם חברות פינטק ואשראי חוץ בנקאיות שיתנו אשראי למדורי אשראי בערבות מדינה. יש לתת מרכיב של ייעוץ למשפחות כי אי-אפשר להוציא אדם מהעוני רק בלתת לו כסף, צריך ללוות אותו צעד אחר צעד".
