תשע חברות תובעות מיצרנית הסיגריות דובק 43.5 מיליון שקל, לאחר שהפיצו את מוצריה בחלקים שונים של ישראל במשך עשרות שנים. הן טוענות, כי נגרמו להן נזקים כבדים לאחר שדובק החליטה באוגוסט אשתקד לבטל חד-צדדית את ההסכמים בנימוק של שינוי שיטת השיווק באופן שלא יצריך מערך סיטונאי עצמאי.

בתביעה, שהוגשה (26.1.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נאמר כי דובק הכירה בזכותם הקניינית של התובעות בקווי ההפצה במסגרת הסכמי ההפצה, בהם נקבע, כי למפיצים יש זכות למכירת קווי ההפצה לצד שלישי גם במקרה בו מחליטה דובק על ביטולם. לדברי התובעות, דובק הציגה בפניהן מצג לפיו רכישת קווי ההפצה היא בגדר "פרנסה בטוחה לכל החיים", "ניתנת להורשה לילדים ולנכדים" ו"יותר בטוחה ממניה באגד". לדבריהן, הן ביצעו במרוצת השנים השקעות רבות בטיפוח קווי ההפצה, הגדילו והשביחו אותם.

לטענתן, לאחר ביטול הסכמי ההפצה נטלה דובק את קווי ההפצה שלהן, ובכלל זה את רשימות לקוחותיהן ואת כל תוצרי הקמת והשבחת קווי ההפצה, ואף התקשרה עם עובדיהן לשיווק מוצריה באמצעות מערך הפצה עצמאי, וזאת אף בחלק מקווי ההפצה שלהן, ובכך עשתה עושר ולא במשפט. לפיכך מתבקש בית המשפט לחייב את דובק לפצות אותן בפיצויי קיום בגין הרווח שנמנע מהן במלוא תקופת ההפצה בעתיד, ולחלופין לפצות אותן בגין שווי קווי ההפצה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד משה בלטר ורענן בר-זוהר, וטרם הוגש כתב הגנה.