המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הודיע על פרישתו (יום ב', 31.1.22) - למחרת החלטת ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי שלא לכלול אותו בין שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד. נזרי לא מסר מתי יסיים בפועל את תפקידו. על-פי פרסומים מאז אמש, ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) והשר לשעבר דן מרידור לא תמכו במועמדותו של נזרי.

"אודה ולא אכחד", כתב נזרי לעובדי משרד המשפטים, "על אף שהערכתי זה מכבר שלא אבחר ליועץ המשפטי נוכח עמדת השר שפורסמה לאחר הגשת המועמדות [השר גדעון סער תומך בגלי בהרב-מיארה - א.ל], כמו רבים אחרים הופתעתי עד מאוד מכך שלא נכללתי בשלושת מומלצי הוועדה. אף שהקדנציה שלי מסתיימת בעוד שנתיים וחצי, איני מתכוון להשלימה בנסיבות [אלו]. בכוונתי לקבוע מועד פרישה לעוד חודשים ספורים ואשתדל לסייע בתקופה זו ככל הניתן".

נזרי, איש המחנה הדתי-לאומי, הוא בעל שני תארים במשפטים בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת בר-אילן. את כל הקריירה שלו עשה בייעוץ המשפטי לממשלה: תחילה כמתמחה ולאחר מכן (בשנים 2011-2001) כעוזר וכעוזר בכיר לשלושה יועצים משפטיים - אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין. בתפקיד זה נטל נזרי חלק בטיפול בעניינים המרכזיים שעלו על שולחנם של השלושה, ובהם: פרשת הרפז, פרשת האי היווני של אריאל שרון, פרשת קצב, פרשות אולמרט, השרים חיים רמון, אברהם הירשזון, שלמה בניזרי וצחי הנגבי, פרשת הרב יונה מצגר, חקירת עמותות ברק והטיפול בענייני אלחנן טננבוים ומרדכי ואנונו.

ביוני 2011 מונה נזרי למשנה ליועץ המשפטי למשפט פלילי, וכיהן בתפקיד שש שנים. הוא עסק בחקיקה רבה בתחום זה, וטיפל בחקירות המרכזיות שנוהלו באותן שנים: פרשות נתניהו, השרים אריה דרעי, חיים כץ, סילבן שלום ואביגדור ליברמן, חברי הכנסת בנימין בן-אליעזר ופאינה קירשנבאום, ההסדר עם שולה זקן, השופט יורם דנציגר, אפרים ברכה והרב יאשיהו פינטו, גל הירש ועוד.

בינואר 2017 עבר נזרי לשמש כמשנה ליועץ המשפטי למשפט ציבורי-חוקתי. בתפקיד זה הוא עסק בין היתר בחוק יסוד הלאום ובטיוטת חוק יסוד החקיקה, ברפורמה בסדר הדין האזרחי, בתיקונים לחוקי היסוד שנועדו לעגן את ממשלת החילופים ובבחירות לכנסת. במאי 2018 קיבל נזרי גם את תפקיד המשנה ליועץ לניהול ועניינים מיוחדים, בו הוביל את הטיפול המשפטי בקורונה על כל היבטיו, לצד תפקידי רוחב בניהול ובתוכניות העבודה של לשכת היועץ. נזרי הוא היחיד שהיה המשנה ליועץ בשלוש זירות שונות.