ניצב-משנה שמעון מרציאנו, שהיה מפקד תחנת המשטרה לב הבירה שבירושלים, זוכה (יום ד', 2.2.22) מאשמת תקיפתם של שני ילדים חרדים בעת הפגנה אלימה במיוחד בשכונת מאה שערים באוקטובר 2020. שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה-שפירא, קבעה, כי בעניינו של ילד אחד היה מקום להסתפק בהליך משמעתי, ואילו בעניינו של האחר - מרציאנו פעל כחוק.

ההפגנה הייתה על-רקע מגבלות הקורונה וסקפה-שפירא מתארת אותה במילים "אירוע הפרת סדר המוני, שבמהלכו נקטו המפגינים במעשי אלימות קשים ומכוערים, שכללו יידוי אבני וחפצים לעבר השוטרים, הבערת פחי אשפה והסטתם אל עבר נתיבי תחבורה". מרציאנו העיד, כי למרות בקשתו לתגבורת משמעותית - הוא קיבל רק 20 שוטרים שנוספו ל-30 אנשי תחנתו. הוא גם ציין, כי היה זה למחרת יממה בה עבד כמעט ללא הפסק ולאחר שעות שינה בודדות.

לדברי סקפה-שפירא, "הלב מתכווץ למראה מספר מועט של שוטרים לבושי מדים ועליהם דגל ישראל, העומדים אל מול המון יהודים חובשי כיפות, מבוגרים וילדים, ולעיתים נשמע גם קולן של נשים, הקוראים לעברם שוב ושוב 'גרמנים' ו'נאצים', והשוטרים מגלים איפוק מעורר התפעלות, לרוב סופגים את העלבונות הצורבים המוטחים בהם, כמעט שאינם מגיבים למטר האבנים, הבקבוקים והאשפה שמושלך לעברם, ומנסים, ללא הצלחה, לבלום את ההתפרעות מלזלוג לעבר כביש מס' 1".

מח"ש טענה, כי מרציאנו דחף אל הקיר ילד בן 12.5 (הנראה מבוגר בהרבה מגילו) וסטר לו, וכי נהג באלימות גם כלפי נער בן 15. האירועים תועדו בסרטונים שהוגשו לבית המשפט. ספקה-שפירא הגיעה למסקנה, כי הילד הראשון נחבט בקיר בעיקר משום שניסה לברוח ממרציאנו לאחר שהתעורר חשד שהוא מיידה אבנים. מרציאנו אכן סטר לו, אך טען שעשה זאת כדי להרגיע אותו והביע צער על המעשה.

על כך אומרת סקפה-שפירא: "הסמכות לשימוש בכוח הסתיימה עם הפלתו של א' וכשהוא נעצר. עם זאת, מדובר במעשה שנעשה במהלך אירוע רב משתתפים שטרם הסתיים, השימוש בכוח נעשה בסמיכות של זמן ומקום למעצר ולפעילות המשטרתית הרלוונטית שטרם הסתיימה, שכן עם מעצרו של א' קמה צעקה גדולה וקריאות מתלהמות של ההמון שסבב אותו. בנסיבות העניין השימוש בכוח לא היה חמור אלא היה מעשה רגעי וחד-פעמי שלא גרם לא' לחבלה, ואפילו לא גרם לו לאחוז בלחיו בכאב. לפיכך, המסקנה היא, כי הטיפול הראוי בעניינו של הנאשם היה צריך להיעשות במסגרת הדין המשמעתי". אומנם מדובר בקטין, אך מרציאנו לא ידע זאת בזמן אמת, ויש להביא בחשבון שקטינים רבים היו מעורבים בהתפרעות. מעשהו היה אסור ומיותר, אך כאמור - די היה בדין משמעתי, על-פי הנחיות הפרקליטות עצמה, אומרת סקפה-שפירא.

הנער השני צילם את מעצרו של הראשון ועשה זאת ממרחק קצר ביותר מן השוטרים, תוך שהוא למעשה חוסם את נתיב התקדמותם - והכל בעיצומה של התפרעות קשה. מרציאנו הרחיק אותו כדי למנוע פגיעה בשוטרים ובכך פעל במסגרת תפקידו, קובעת סקפה-שפירא. את המדינה ייצגה עו"ד עדי וולנרמן, ואת מרציאנו - עו"ד דב גלעד כהן.