שאלותיו של אהוד אולמרט על מצבם הנפשי של בני משפחת נתניהו נועדו ליצור פרובוקציה או עניין, ולא הוגשו בתום לב. כך קובע (יום ד', 9.2.22) סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, הדן בתביעת לשון הרע שהגישו בנימין נתניהו, שרה נתניהו ויאיר נתניהו נגד אולמרט, אשר ייחס להם מחלות נפש.

אולמרט ביקש לחייב את בני משפחת נתניהו לוותר על סודיות רפואית, להשיב על שאלות רבות הנוגעות למצבם הנפשי ולעמוד לבדיקת פסיכיאטר. יריב דחה בקשות אלו כמעט במלואן, באומרו שיש למנוע ביצוע של מסע דיג ופגיעה בלתי מידתית בפרטיותם של בני המשפחה. יריב קובע, כי עמדה זו של אולמרט "אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת, ומבקשת להביא גם את ההלכות שקדמו להלכה הנוהגת לקיצוניות, שנראה כי חורגת מכוונת קובעי אותן הלכות".

אולמרט הסתמך על פסיקת בית המשפט העליון משנת 2009 בנוגע לחובת הגילוי החלה על התובע, אך יריב אומר שקביעה זו הייתה מוגבלת לגילוי רלוונטי בנזקי גוף, ובכל מקרה - ההלכה התהפכה ב-2019. במקרה הנוכחי, אולמרט הוא שיזם את הפרסומים ובני משפחת נתניהו תובעים פיצוי ללא הוכחת נזק. "יש מקום להגביל את חובת גילוי המסמכים והמענה לשאלונים מקום שבו נראה כי הבקשה נועדה למסע דיג, בניסיון למצוא בדיעבד ראיות להוכחת אמירה שבעת אמירתה - הייתה בלתי מבוססת", אומר יריב.

אין מקום לחייב את התובע לחשוף את ההיסטוריה הרפואית שלו כדי להפריך אמירות מכפישות נגדו, ממשיך יריב. "מסקנה אחרת עלולה לעודד השמעת אמירות משוללות יסוד, או כאלה המבוססות על ספקולציה גורפת, וציפייה מהצד הנפגע להביא ראיות להוכחתן של אותן אמירות, ולכל הפחות - לפתוח את הרשומות הרפואיות שלו לרווחה, לעיונו של הנתבע". אולמרט טען למצב רפואי מתמשך של בני משפחת נתניהו, מה שמוביל לבקשה לחשוף את רשומותיהם הרפואיות במשך שנים ארוכות ולפגיעה בלתי מידתית בפרטיותם.

אולמרט יכול להביא מומחים

אולמרט עצמו גם אמר שהתייעץ עם מומחים בבריאות הנפש, ולכן ביכולתו להביאם לעדות כדי להוכיח את טענותיו. אם כך יעשה ואם בית המשפט ישתכנע שיש ממש בדעתם של מומחים אלו, אזי ייתכן שהנטל יעבור לבני משפחת נתניהו ויהיה מקום לחייבם לחשוף את המידע המבוקש - אך לא בשלב זה, מדגיש יריב. "מקום שבו הפרסום כלל אמירה כללית, לא ממוקדת, אזי דרישה לגילוי מסמכים עלולה להיות בבחינת מסע דיג רב-תכליתי. תכלית אחת היא לנסות ולדוג ראיה, שתאפשר להוכיח בדיעבד את אמיתותו של הפרסום; תכלית אחרת, חשובה לא פחות מבחינת הנתבע, היא להרתיע את התובעים מהמשך ניהול התובענה", הוא מוסיף.

בהתייחס לשאלות שהציג אולמרט לבני משפחת נתניהו על טיפולים נפשיים שעברו (אם עברו) אומר יריב: "עיון בשאלונים מעלה סימני שאלה באשר לתום הלב שבטענת הנתבע, כאילו השאלונים מיועדים לאיסוף מידע. הטעם לכך הוא, שבכל אחד מן השאלונים, לכל אחד מן התובעים, מועלות שאלות המתייחסות לא לתובע שאליו הופנה השאלון, אלא לאחד או יותר מן התובעים האחרים... בעובדות אלה יש כדי ללמד ששאלות אלה אינן מיועדות לאיסוף מידע לגיטימי, כי אם ליצירת עניין או ליצירת פרובוקציה. כך או כך - תום לב אין כאן". רוב השאלות אינן מתאימות למסגרת של שאלונים ואולמרט יוכל להעלותן בחקירה הנגדית של בני המשפחה, מוסיף יריב. הוא חייב את אולמרט בתשלום הוצאות בסך 7,500 שקל. את אולמרט מייצג עו"ד אמיר טיטונוביץ, ואת נתניהו - עו"ד יוסי כהן.