היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את תיק החקירה כנגד אריה דרעי - בפרשת בראון. בהחלטה קודמת מיום 20.4.97, החליט היועץ לשקול הגשת כתב אישום נגד דרעי, באשמה של מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע. ההחלטה עתה, שלא להגיש כתב אישום, הינה סופית.
הפרשה פרצה ב-1997. נטען, כי דרעי וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, תוך שיתוף פעולה עם אחרים, ניסו למנות, משיקולים זרים, את עו"ד רוני בראון לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. החשד המקורי היה: "בראון תמורת חברון", היינו - מינוי בראון ליועץ משפטי לממשלה, כנגד הסכמת בראון לעיסקת טיעון כביכול עם דרעי, וכנגד הסכמת ש"ס לויתור על חברון במסגרת הסכם עם הפלשתינים. הטיעונים הנ"ל הופרכו בחקירה.
היועץ מסביר בהודעותו החדשה, כי הסיבה שלא הוגש באותה עת כתב אישום, היתה ההנחה כי לא יהיה זה ראוי לנהל כלפי הנאשם - אריה דרעי, הליך נוסף באותה עת, שכן דרעי היה מצוי בעיצומו של משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בתיק המכונה: "אישי", שהיה תיק ממושך ומורכב. ועוד: "כנגדו היה תלוי ועומד אז גם תיק הקרוי 'ציבורי', שהדיון בו נדחה לפי החלטת היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן-יאיר.
מאז, מסביר היועץ, הורשע דרעי בבית המשפט המחוזי בעבירות שוחד ובעבירות נוספות, ונדון לשלוש שנות מאסר; כתב האישום הקרוי בכתב האישום המכונה: "התיק הציבורי", מצוי בשלב סיכומים בבית משפט השלום בירושלים.
היועץ מוסיף עוד, כי עמדת המדינה כפי שעמדה להימסר היום בפני ועדת השחרורים היא, שאין מקום בנסיבות לשחרר את אריה דרעי במחצית התקופה, במיוחד נוכח חומרתה של עבירת השוחד. עמדה זו יסודה בתקנות המאפשרות לוועדות השחרורים להביא בחשבון מקרים בעלי חומרה מיוחדת.
רובינטשיין מביא בהחלטתו מובאות מדברים שנכתבו על-ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בערעור בעניינו של דרעי:
"אנו סבורים, כי החומרה בה לקו עבירותיו של דרעי, על-רקע מעמדו הרם ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא מובטלת. בצדק ציין בית המשפט המחוזי, כי "רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא". דרעי, שהחל לקחת שוחד מעת מינויו כעוזר לשר הפנים, המשיך בכך לאורך ימים ושנים, גם במהלך כהונותיו הרמות, כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הבאתו לדין, בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל, והרשעתו בלקיחת שוחד, הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. עד שנחשפה פרשת עבירותיו, נטו הכל לסמוך ולבטוח ששרי ישראל ונשואי משרות בכירים אחרים במערכות השלטון עושים את שליחותם באמונה".
"האפשרות כי תת-תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כסאו של שר, או של מנכ"ל, בישראל, היתה רחוקה מן הדעת. באה פרשתו של דרעי וטפחה על פני כולנו".
רובינשטיין מסביר, כי גם במקרים אחרים שהובאו לפני ועדות השחרורים, נתקבלו החלטות לא מעטות על-פי התקנה האמורה. בפועל, רק מיעוט מן האסירים זוכה לשחרור מוקדם בתום מחצית המאסר. "עמדתנו מבקשת ליישב את עניין השיוויון".
דווקא משום עמדה זו, הוא מסביר, "ביקשה המדינה משיקולי הגינות כלפי הרב דרעי, להודיע עתה על סגירת תיק זה כדי שהנושא לא יהא חלק משיקולי ועדת השיחרורים. הודעה זו עמדה להימסר לוועדת השיחרורים, אך עם דחיית הדיון בעניין מצאנו לנכון לתת לה פומבי".
קישורים
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
