קצת עובדות על ביהמ"ש העליון של ארה"ב
|
איתמר לוין
|
השבעתה של גילה כנפי-שטייניץ לבית המשפט העליון בישראל ומועמדותה של קטנג'י בראון-ג'קסון לבית המשפט העליון בארה"ב, הן הזדמנות טובה לבחון את תוצאות המינויים הפוליטיים אצל ידידתנו הגדולה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
הסנאט האמריקני אישר (יום ה', 7.4.22) את מינויה של השופטת הפדרלית קטנג'י בראון-ג'קסון לבית המשפט העליון - האישה השחורה הראשונה בבית משפט זה. מועמדותו של הנשיא ג'ו ביידן זכתה ל-53 קולות: כל 50 הדמוקרטים ועוד שלושה רפובליקנים. עד כה כיהנו בבית המשפט של ארה"ב ארבע נשים בלבד ושני שחורים בלבד; כל יתר קרוב ל-170 השופטים ב-240 שנותיו היו גברים לבנים.
שלושת הרפובליקנים שתמכו במינויה של בראון-ג'קסון היו מיט רומני (מועמד המפלגה לנשיאות ב-2012), סוזן קולינס וליסה מורקובסקי. השלושה חצו את הקווים המפלגתיים גם בעבר, במיוחד במשפטי ההדחה של דונלד טראמפ.
ביידן הבטיח במסע הבחירות שלו, כי המינוי הראשון שלו לעליון יהיה של אישה שחורה. הוא קיבל הזדמנות לעשות זאת כאשר השופט היהודי בן ה-84 סטיבן ברייר הודיע בחודש ינואר על כוונתו לפרוש; כהונת שופטי העליון בארה"ב אינה מוגבלת בזמן או בגיל. בראון-ג'קסון היא בת 51, כך שתוכל לכהן 30-25 שנה.
ביידן מינה בשנה שעברה את בראון-ג'קסון לבית המשפט הפדרלי לערעורים של מחוז העיר וושינגטון (במקומו של מריק גרלנד אותו מינה לשר המשפטים) והצליח לקבל תמיכה גם מצד שלושה סנאטורים רפובליקניים. ג'קסון-בראון הייתה שופטת בבית המשפט המחוזי הפדרלי בוושינגטון בשנים 2021-2013, ובבית המשפט לערעורים היא מכהנת רק מחודש יוני אשתקד - כך שמדובר בקידום מהיר במיוחד. עם זאת, היא כיהנה בסך-הכל במערכת השיפוט הפדרלי יותר מכמה מהשופטים הנוכחיים בבית המשפט העליון.
בראון-ג'קסון היא שופטת ליברלית, כמו ברייר אותו היא אמורה להחליף; היא הייתה עוזרת משפטית שלו בשנים 2000-1999. מינויה לא ישנה את יחסי הכוחות בבית המשפט העליון, בו מכהנים שישה שופטים שמרנים (הנשיא ג'ון רוברסט והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסוץ', בראט קוואנו ואיימי קוני-בארט - שלושת האחרונים מינויים של הנשיא דונלד טראמפ) מול שלושה ליברלים (ברייר, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור). כעת יהיו לראשונה ארבע נשים בבית המשפט העליון - כאמור, מתוך חמש שכיהנו בו אי-פעם (הראשונה הייתה סנדרה דיי-או'קונור, מינוי של הנשיא רונלד רייגן). כל השופטים המכהנים כיום אשר מונו בידי נשיאים דמוקרטיים הם נשים.
על טראמפ: "נשיאים אינם מלכים"
בראון-ג'קסון נולדה בוושינגטון, גדלה במיאמי וסיימה את אוניברסיטת הרווארד בה למד גם ברייר. הוריה היו מורים בבתי ספר ציבוריים, אחד מדודיה היה מפקד משטרת מיאמי, ואחר - בלש שטיפל בעבירות מין; אחיה הצעיר היה סוכן סמוי של משטרת בולטימור בתחום הסמים. דוד אחר שלה נדון למאסר עולם על סחר בסמים וקיבל חנינה מהנשיא ברק אובמה לצידם של רבים אחרים. אובמה גם היה הראשון שהעניק לבראון-ג'קסון מינוי פדרלי - בוועדה לקציבת עונשים. בעלה, פטריק ג'ונסון, הוא מנתח, דור שישי לבוגרי הרווארד וקרוב משפחה של שופט העליון הנודע אוליבר וונדל הולמס; לזוג שתי בנות. את הקריירה שלה החלה בראון-ג'קסון כסניגורית ציבורית - רקע יוצא דופן לשופטים בבית המשפט העליון, אך כזה שהוא אחת העילות לבחירתו של ביידן בה.
פסקי הדין הבולטים ביותר של בראון-ג'קסון בבית המשפט המחוזי הראו את נטייתה הפוליטית ואת משנתה המשפטית. היא בלמה את כוונתו של ממשל טראמפ להאיץ גירוש אזרחים זרים מארה"ב, לקצץ במענקים למניעת הריונות של בנות עשרה ולמנוע ממי שהיה היועץ המשפטי של הבית הלבן להעיד בקונגרס בנוגע לפרשת טראמפ-רוסיה. "נשיאים אינם מלכים ואין להם נתינים", כתבה בראון-ג'קסון בפסק הדין בנושא זה בשנת 2019, כאשר הורתה לדונלד מק'גאן לציית לצו הקונגרס למרות שטראמפ אסר עליו לעשות זאת.