בכל שנה נכנסים לשוק בישראל כ-1.3 מיליון טון פלסטיק, מתוכם כ-900 אלף טון מצטברים כפסולת. כ-54% (700,000) מפסולת הפלסטיק הולכת להטמנה. לפי נתוני הלמ"ס, פוטנציאל המחזור של פסולת פלסטיק שמקורה במשקי בית ומסחר נאמד בכ-1.4 מיליארד שקל.
בעוד שהביקוש לפסולת פלסטיק, מקומית או מיובאת, בקרב תעשיית הפלסטיק המקומית הולך וגדל, בעקבות הדרישות העולמיות לשימוש בחומר ממוחזר, הפסולת המקומית ממשיכה להיטמן במקום להיות משולבת בתהליכי ייצור.
תעשיית הפלסטיק בארץ מונה 483 מפעלים המהווים 4% מסך התעשיה, עם תרומה של 7% לסך המשרות בתעשיה, כאשר ערך מוסף גולמי למשרה (התוצר) לשנת 2018 עמד על 275.5 אלף ש"ח בהשוואה ל-331.7 בכלל התעשיה, פער של 17%.
הפדיון של תעשיית הפלסטיק עומד על 18,690 מלש"ח בשנה שהוא 5% מהפדיון התעשייתי.
הבעיה תהפוך להזדמנות
כדי לסייע לתעשיית הפלסטיק בישראל להפוך את בעיית פסולת הפלסטיק המקומית להזדמנות, מינהל תעשיות ומינהל תקינה במשרד הכלכלה והתעשיה בשיתוף עם מכון התקנים, מקים עתה ועדה טכנית במכון התקנים, שתבחן ותקדם עריכת תקנים שיאפשרו שימוש בחומרים ממוחזרים שמקורם בפסולת פלסטיק. הוועדה תהיה רשאית להקים תחתיה גם ועדות מומחים אשר יסייעו לה בעבודתה.
כתוצאה מהמודעות העולמית, שגדלה בשנים האחרונות, להשלכות הבריאותיות והסביבתיות של פסולת פלסטיק, ובעקבות החקיקה האירופית המחייבת הגדלה משמעותית בהיקפי מחזור הפלסטיק, ישנה פעילות ערה בתחומים אלו בוועדות התקינה הבינלאומיות של ISO ו-CEN. בוועדות התקינה האלה הבינו שחלק גדול מהתקנים הקיימים בתחום הזה אינם מעודכנים, או אינם מספקים, ובתחילת שנת 2020 החל שיתוף פעולה בין הוועדות המקבילות בשני ארגוני התקינה - ISO ו- CEN - כדי לקדם את התחום.
בישראל, התקנים בעלי קשר ישיר לנושאים של ייצור ושימוש בפלסטיק ממוחזר הם:
- ת"י 2300 (1998) - כללים למיחזור פלסטיק המשמש לייצור צינורות ללא לחץ: פוליאתילן.
- ת"י 4163 (1998) - מוצרים עשויים פלסטיק ממוחזר שפגיעתם בסביבה פחותה (מוצרים "ירוקים").
- ת"י 1983 (2010) - צינורות פוליאתילן תלת שכבתיים להשקיה מחומר בתולי/ממוחזר/בתולי.
- ת"י 5113 (2019) - חומרי פלסטיק ומוצרי פלסטיק הבאים במגע עם מזון ומשקאות (הכולל סעיף "השימוש בחומר ממוחזר").
מספר תקנים מאשרים ייצור של מוצרים יחד עם מחזור הפולימר מתוך התהליך עצמו וללא חומר ממוחזר חיצוני. התקינה האירופית בנושאים של ייצור ושימוש בפלסטיק ממוחזר מקיפה יותר, בעיקר כתוצאה מחקיקה נרחבת ומתקדמת שקיימת בתחום הזה באיחוד האירופי (EU), ממנה נגזרות חובות ודרישות המעוגנות בתקנים אירופים.
אימוץ התקנים האירופיים בתקנים הישראלים בתחום יאפשר לשחקנים השונים לאורך כל שרשרת הערך בענף הפלסטיק, לנהל מסחר תקין תוך התחשבות בסביבה ובבריאות האדם. למהלך זה קדמה עבודה משותפת של משרד הכלכלה והתעשיה עם ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי (UNIDO) במסגרת מיזם MED TEST III לסגירת מעגלים בשרשרת הערך של סקטור הפלסטיק, בכדי לאפשר מחזור ומעגליות בקרב תעשיית הפלסטיק בארץ. אחד הממצאים של עבודת המטה היה היעדר תשתית תקינה בתחום הפולימרים הממוחזרים שתאפשר לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות בתחום הפולימרים הממוחזרים לצד חדירה לשווקים בינלאומיים.
איגור דוסקלוביץ, הממונה על התקינה, אמר כי "הקמת ועדת התקינה תאפשר להעמיד את ישראל בשורה אחת עם הסטנדרט האירופי והבינלאומי בכל הנוגע לטיב ואיכות הפולימרים הממוחזרים בישראל". עוז כץ, מנהל מינהל תעשיות: "מדובר בצעד נוסף לעבר כלכלה מעגלית בכלל וכלכלת פלסטיק מעגלית בפרט". דליה ירום, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים: "הקמת הוועדה והעיסוק בכלכלה מעגלית עומדים בקנה אחד עם יעדי מכון התקנים שהם בריאות הציבור, בטיחות הציבור והגנה על הסביבה של מדינת ישראל".
