בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
נציגי משמר הגבול בדיון [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יו"ר ועדת החוץ והביטחון:
"מה צריך לקרות כדי שתושלם עבודת המטה לקו התפר?"
בכיר בצה"ל: "אנחנו בתוך תהליך משמעותי של הקמת 10 פלוגות מילואים למג"ב, ולכך יצטרפו עוד 6 פלוגות מילואים בעתיד. סה"כ 16 פלוגות מילואים" ● יושבי ראש הוועדות לביטחון פנים וועדת חוץ וביטחון דרשו: פתרון תקצוב העברת הסמכויות ביישובי העוטף וקו התפר עד 24 במאי
הוועדה לביטחון פנים יחד עם ועדת חוץ וביטחון התכנסה (10.5.22) לדיון מעקב בנושא הפרצות בגדר הביטחון ועוטף ירושלים. יו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן-ארי ויו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק דרשו מנציגי המל"ל, האוצר, הצבא והמשטרה להציג בתןך כשבועיים פתרון לפער תקצוב העברת הסמכויות. מפקד מג"ב: "בלי העברת המשאבים מקצה לקצה, לא נוכל לתת את המיגון שהיישובים ראויים לו".
עמיחי סגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
בהמשך לדיונים הקודמים בוועדה המשותפת בנושא הפרצות בגדר הביטחון ועוטף ירושלים ומעבר הסמכויות מהצבא למשטרה משנת 2006 ציין עמיחי סגל, ראש חטיבת מיזמים ביטחוניים במטה לביטחון לאומי, כי בין הגורמים השונים התקיימו דיונים ויש התקדמות רבה אבל לא הכל סגור. ניצב אמיר כהן, מפקד מג"ב אמר בדיון כי: "יש עוד הרבה מה לעשות. מרכיבי הביטחון והעברת הסמכויות עם סל המשאבים עדיין בשיח ויש פערים. מניח שבתקופה הקרובה נוכל להיות עם בשורות יותר טובות".
סא"ל אילון פרץ, רכז מרכז, ציין בהקשר השומרים ביישובים כי פיקוד מרכז משלם עבור שומר שער בשכר רק בישובים קטנים וחלשים מאוד ולא מדובר בישובים הללו. הוא הדגיש כי השומר בשער הוא לא הנושא, אלא סיום עבודת המטה והעברת האחריות. הוא הוסיף כי העברת האחריות על יישובי עוטף ירושלים עברה בשנת 2006 לידי המשטרה ובכך אין דילמה. הוא הסכים עם מפקד מג"ב וציין כי עבודת המטה בסוגיית מרכיבי הביטחון היא הסוגיה שלא הסתיימה".
ישראל הירש, מנהל היישוב אלון, הלין בפני הוועדה: "אנחנו בסוגיה של נטישת שמירה בלי העברת אחריות. אין לי מי שיכול לנפק כלי נשק או חותם על תיק האבטחה".
ישראל פרוש [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד, התריע ואמר כי בשבוע האחרון סיימנו אירוע שאנחנו יודעים בדיוק מאיפה המחבלים הגיעו. "הקמנו כיתת כוננות ועשינו את כל מה שאנחנו יכולים. הם התחבאו ביערות. אם לא אקבל סיוע להשלמת כל הגדרות והאחזקה שלה, פשוט אפרק את הגדרות ואעקור את כל המטעים שמסביב ליישוב. אני מבקש מהמשרד לביטחון פנים לסייע בהשלמת הגדר".
ניצב כהן: "ברמה הטקטית והאופרטיבית אנחנו יודעים לתת מענה לכל אירוע כמענה ראשוני ויודעים לסדר את כיתות הכוננות". אבל הזהיר כי "בלי העברת המשאבים מקצה לקצה, לא נוכל לתת את המיגון שהיישובים האלה ראויים לו".
לטענת סא"ל פרץ, במל"ל סוכמו הסכומים שעל צה"ל להעביר למשטרת ישראל, אך נוצר הפער בין התקציבים כאשר צה"ל מממן 160 אלף שקל לרבש"צ ובביטחון-פנים העלות היא 400 אלף. סוכם שזה ייפתר בין משרד האוצר למשרד בט"פ.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יו"ר הוועדה בן-ברק הביע מורת רוח כי הנושא חוזר מדיון לדיון, ודרש לדעת מה צריך לקרות כדי שתושלם עבודת המטה. הוא ציין כי המל"ל עוסק בזה לפחות חודשיים: "אני מבקש שעוד שבועיים מהיום, בתאריך ה-24 במאי, יוצג סיכום לגבי יישובי עוטף ירושלים". נציג המל"ל סגל בתגובה: "אני לא יכול להתחייב על כך". במענה אמר יו"ר הוועדה: אז אני אגיד לך ואני דורש. שבועיים מהיום".
ניצב כהן: "מרכיבי ביטחון זו תפיסה הוליסטית, והיא כוללת נשקים, כיתת כוננות, רבש"צ בישוב, בלי זה אי-אפשר להתקדם. מדובר על 25 מיליון ש"ח חד-פעמי ועוד 12 מיליון לשוטף. יש פה פערים בין מה שהצבא מתקצב לבין מה שבשנת התקציב הבאה צריך לשפות את משטרת ישראל. לכן אמרתי שלא סיימנו את עבודת המטה".
נציג משרד האוצר, דניאל פדון, טען כי בנושא עוטף ירושלים צריך להבדיל בין מרכיבי הביטחון. לדבריו, "אם יש גדר תקינה, האוצר הוא לא צד לעניין והצבא מעביר את זה למשטרה". בתגובה לדברים אמר בן-ברק: "אל תיתממו, הסכומים הם אחרים במעבר האחריות בין צה"ל והמשטרה. צריך להיות תקציב שמכסה את הפער הזה. לכן תשבו איתם ותגיעו להסכמה". נציג האוצר הוסיף כי בכל דיוני התקציב ברור שיש למשטרה סדרי עדיפות והמשטרה צריכה לבוא ולהציף את הנושא הזה.
יו"ר הוועדה לבט"פ, מירב בן ארי: "איך זה קשור לדיוני התקציב?" נציג האוצר: "המשטרה ומשרד הביטחון היו צריכים לבוא בדיוני התקציב ולומר שצריך תקציב לנושא הזה. אם יש החלטת ממשלה מ-2006 וגוף מסוים היה צריך לקבל שיפוי בנושא הזה. היה צריך להעלות את זה או שהוא הסתדר עם תקציבו בנושא הזה".
יו"ר ועדת חו"ב, בן-ברק: "יש הזנחה של קו התפר שלא קיבל טיפול כמו שצריך. המציאות הזו חייבת להשתנות. בנייה של גדר לכל אורך התפר יקרה ולוקחת זמן. בניית גדר ללא אמצעים טכנולוגיים ללא כוח ששומר עליה היא לא יעילה. ואם יציעו לבנות את אותה גדר - אתנגד. או שבונים חומה עם מצלמות או בונים גדר עם נגיעה שמזעיקה כוח. בצה"ל אין כוח אדם לשמור על קו התפר וגם לשים כוחות סדירים. מדובר בפגיעה בביטחון, כי הכוחות צריכים להתכונן למלחמות. הוא הוסיף: "כי יש רעיונות נוספים, אחד מהם הוא חיזוק מאסיבי של מג"ב שייקח את האחריות על קו התפר יחד עם בנייה של הגדר וצריך לתגבר את כוח האדם במג"ב בנושא הזה. יש אפשרות שמי שסיים את שירות המילואים יכול להתנדב למג"ב לטובת שמירה על קו התפר ואז יהיה אפשר לשחרר את צה"ל. האם רעיון כזה הוא רעיון ישים?"
אמיר ודמני [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
לדברי תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת התכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל: "אנחנו בתוך תהליך משמעותי של הקמת 10 פלוגות מילואים למג"ב, ולכך יצטרפו עוד 6 פלוגות מילואים בעתיד. סה"כ 16 פלוגות מילואים. אנחנו חיזקנו את מג"ב בכוח האדם הסדיר והקמנו שתי פלוגות בסדיר לקו התפר נוספות ואנחנו בעבודת מטה עם מג"ב כדי להקים פלוגות נוספות. אנחנו מסיטים כמה שיותר לטובת המאמץ הזה במג"ב בעיקר גם של לוחמות. יש פוטנציאל לקדם את נושא ההתנדבות למילואים במג"ב".
יו"ר הוועדה לבט"פ, בן ארי: למה לא מביאים יותר חיילי מילואים בקו התפר ולא משחררים את הסדיר?
ודמני: "לא גייסנו בתקופת החגים ובימים אלה התחיל גיוס מילואים שיחליפו חלק מהגדודים הלוחמים".
אמיר כהן [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
אמיר כהן, מפקד מג"ב, הוסיף כי לסגירת מרחב התפר יש השפעה על היקף הפשיעה כמו סחר באמל"ח והחדרת אמל"ח ועוד. לכן יש צורך בכוחות מקצועיים וייעודיים שזה המשימה שלהם. אני מקבל את הרעיון שיהיו עוד יחידות במערך המילואים של מג"ב כולל קצינים וחוגרים. אבל חייבים שיהיו גם יחידות סדירים של מג"ב שידעו לתת מענה מקצועי. יש לנו תוכניות להגדלת הסד"כ באופן משמעותי עד לשנת 2025. יו"ר ועדת חו"ב: "אני אבקש שתביאו את התוכנית הזו לוועדה, היא מאוד חשובה ושנדון בה גם בהיבט התקציבי".
ח"כ יום טוב כלפון: "זו הישיבה הרביעית בנושא ואני חושב שצריך לקבוע דד ליין לנושא הזה. ושניתן מענה לתושבים שיכלו להיות בטיחות. הנושא הפרצות בגדרות היישובים צריך לטפל בדחיפות ואנחנו בעיצומו של גל טרור ואני פונה לאוצר להפנות תקציבים לטובת הנושא הזה". און ריפמן, השומר החדש: "המדינה תצטרך להשקיע בשנים הקרובות המדינה משאבים רבים בנושא הזה של ביטחון פנים. יש כאן הזדמנות אדירה ליישם תוכנית במסגרתה לקחת אנשים שמסיימים מילואים בצה"ל ולהעביר אותם לפעילות מילואים של מג"ב ולתקצב אותה".
בן-ברק ביקש לסיכום כי בנושא עוטף ירושלים כל הגורמים יגיעו להבנות. וביקש לשפר את הביטחון בקו התפר. הוועדה תדון בתוכנית שתוצג בפניה ותדאג שהיא תתוקצב. בן-ארי: "לא נרפה מעוטף ירושלים, קו התפר ופלוגות המילואים של מג"ב. אני מבקשת מהאוצר שתדאגו לתקצב את הנושאים הללו. נמשיך לעקוב אחרי הכנסת המילואים, חיזוק קו התפר וההתקדמות העבודה על הגדר".
אחרי שנפצע בחילופי אש בג'נין עם כוחות צה"ל: אחיו של זכריא זביידי, המחבל דאוד זביידי מת (יום א') בבית החולים רמב"ם. מבית החולים נמסר: "הפצוע הועבר לרמב"ם ביום שישי מונשם ומורדם והוגדר במצב אנוש עם הגעתו לחדר הלם. הוא טופל בטיפול נמרץ, והבוקר נקבע מותו". אשפוזו בבית החולים בישראל גרר ביקורת ציבורית.
הלקחים מפרשת מותה של העיתונאית הקטרית שירין אבו-עאקלה מלמדים שישראל מצויה במלחמה שאין היא ערוכה לה. אלה הלקחים העיקריים מפרשת מותה של העיתונאית הקטרית שירין אבו-עאקלה: ישראל מצויה במלחמה שרוב הישראלים והלא ישראלים בעולם אינם מבינים אותה; שלום אינו נראה באופק והאמונה בשלום מחלישה את יכולת הלחימה; מערכת הביטחון של ישראל, פוליטית וצבאית, מתפקדת רע
הרש"פ מנצלת את מותה הטרגי של העיתונאית שירין אבו עאקלה כדי להשיג שורה של מטרות מדיניות ובראשן הוקעתה של ישראל בזירה הבינלאומית כמי שמבצעת "פשעי מלחמה". הרש"פ מסרבת להצעת ישראל לחקירה משותפת בנסיבות מותה של העיתונאית הפלשתינית כדי לשמר בידיה מנוף לחץ מדיני וכלי לניגוח ישראל בזירה הבינלאומית
הלוויה שירין אבו עאקלה י [צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90]
מינהלת התיאום והקישור במינהל האזרחי הודיעה על פתיחת מעבר ארז לכניסת פועלים מרצועת עזה לישראל, לראשונה מ-3 במאי ▪ שר המשפטים תוקף את ההחלטה: את סינואר וחמאס, שעוסקים בהסתה ובטרור ללא הפסקה, יש להוציא מאזור הנוחות שלהם
כניסת הפועלים מהרצועה תתחדש מחר [צילום: עטא מוחמד/AP]
גורמים בכירים במשטרה תוקפים את השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, על כך שכפה לפתוח בתחקיר של התנהלות השוטרים במהלך הלווית העיתונאית הפלשתינית שירין אבו עאקלה בירושלים ביום שישי. במהלך ההלוויה אירעו עימותים בין שוטרים לבין מפרי סדר, והם תועדו והופצו ברשתות החברתיות ברחבי העולם.
בתום הערכת מצב ביטחונית, הוחלט (שבת, 14.5.22) על פתיחת מעבר ארז ליציאת פועלים ובעלי היתרים מרצועת עזה החל ממחר בבוקר. זאת, לראשונה מאז נסגר המעבר ב-3 במאי לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות. ממנהלת התיאום והקישור במינהל האזרחי נמסר כי המשך המדיניות האזרחית תתאפשר בהתאם להערכת המצב ולשימור היציבות הביטחונית.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי מינה צוות בדיקה, שיערוך תחקיר בדבר ההתרחשויות שאירעו במהלך מסע ההלוויה (ביום שישי) של העיתונאית שירין אבו עאקלה. הצוות נדרש לקיים תחקיר תוך יממה ולהגיש מסקנות.
"הר-הבית בידינו" קרא בקשר מוטה גור, בתום הקרב על העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. לימים התברר עד כמה הכרזה זו טעונה, נפיצה, סבוכה ורגישה בהיבטים הדתי, הלאומי, הפוליטי והתרבותי. ממשלת ישראל דאז הבינה את המורכבות וקיבלה החלטה, שלמרות הכרזת הריבונות הישראלית על כל ירושלים, ירדן תהיה האחראית על ניהולו הפנימי של הר-הבית וליהודים יוּתַר לבקר בהר, אך לא להתפלל במתחם אלא בכותל המערבי.
לוחם ימ"מ, רס"ב נעם רז, בן 47, נפגע הבוקר (יום ו') במהלך קרב יריות של לוחמי הימ"מ עם מחבלים חמושים במהלך פעילות מבצעית בכפר בורקין שבנפת ג'נין. הוא נפצע אנושות ופונה במסוק לבית החולים רמב"ם בחיפה. לאחר מכן נקבע מותו. משמר הגבול ומשטרת ישראל מרכינים ראשם לזכרו. הלוויתו תתקיים ביום ראשון.
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...