הפרקליטות מבקשת (יום א', 15.5.22) מבית המשפט המחוזי בירושלים לתקן את כתב האישום נגד
בנימין נתניהו בתיק 4000, בעקבות החקירה הנגדית בשבוע שעבר של עד המדינה
שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת. התיקון המבוקש נוגע למועד קיומה הנטען של "פגישת ההנחיה".
בכתב האישום המקורי נטען, כי בסמוך מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת (בישיבת הממשלה ב-7.6.15), הוא נפגש עם נתניהו והאחרון הנחה אותו להקל עם בזק לבקשתו של
שאול אלוביץ. לגרסת התביעה, בקשה זו הייתה תמורה מרכזית שנתן נתניהו לאלוביץ בעד השוחד בדמות הסיקור החיובי באתר וואלה שבשליטת בזק. פילבר טען בעדותו במשטרה, כי הפגישה התקיימה ככל הנראה ב-8 או ב-9 ביוני - לפני שנפגש בהמשך השבוע עם אלוביץ ועם אלי קמיר שהיה יועץ אסטרטגי לחברה, פגישות בהן אמר לשניים שהוא בא בשליחותו של נתניהו.
בשבוע שעבר הוכיח סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, כי הפגישה לא יכלה להתקיים בכל אותו שבוע. הוא הראה זו על-פי יומניהם של נתניהו ופילבר ועל-פי נתוני האיכון של הפלאפון של פילבר. גם לגרסת ההגנה, השניים קיימו שתי פגישות ב-27 במאי - לאחר שנתניהו מינה את פילבר ולפני אישור מינויו בממשלה. פילבר טען, כי ההנחיה לא ניתנה בפגישות אלו. אולם, כעת מבקשת הפרקליטות לטעון שזה היה מועד קיומה של פגישת ההנחיה.
בנוסח הנוכחי של סעיף 64 בכתב האישום נאמר "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר". הפרקליטות מבקשת לכתוב במקום זאת: "במועד לא ידוע, לאחר שהחליט הנאשם נתניהו על מינויו של פילבר". ניסוח זה יאפשר למדינה לטעון, כי פגישת ההנחיה התקיימה בשלהי חודש מאי. לדבריה, הבקשה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה לתיקון כתב אישום; "לנאשמים עדיין פתוחה הדרך להמשיך ללבן עניין זה עם העד פילבר, במסגרת חקירתו הנגדית, כמו גם לחקור עדים ולהביא ראיות ביחס למועד התקיימותה של פגישת ההנחיה".
לדברי הפרקליטות, "הלכה היא כי גם אם ניתן היה מלכתחילה לנסח את כתב האישום בנוסח המבוקש עתה, אין בכך כדי למנוע את תיקונו של כתב האישום, כל עוד נשמרת זכותו של הנאשם להתגונן... חומרי החקירה המבססים את התיקון המבוקש, ובכלל זה חוות דעת האיכונים המנתחת את כל טווח הזמן שאליו מתייחס סעיף 64 בנוסחו המתוקן, מצויים בידי ההגנה זה מכבר, והם חלק מן המסד הראייתי שהוצג על ידה לעד במהלך חקירתו הנגדית". לטענתה, "יש לקבל את הבקשה לתיקון, מטעמים של הגעה לחקר האמת".
ההגנה - הן מצד נתניהו והן מצד אלוביץ - צפויה להתנגד לבקשה, בנימוק שמדובר בתיקון המבוקש בשל רשלנות מצד המדינה, אשר לא בדקה את יומניהם של נתניהו ופילבר והתעלמה מנתוני האיכון שהיו בידיה. היא גם צפויה להבהיר, כי אם הבקשה תתקבל - על המדינה לבצע השלמת חקירה לנתניהו ולעדים נוספים, וכי היא עצמה תדרוש זמן כדי לבחון נתוני איכון, התכתבויות ומסמכים אחרים לגבי הפגישות ב-27 במאי. ההכרעה מצויה בידי השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ו
עודד שחם.
