|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פרץ. לא מדרון חלקלק [צילום: שרעיה דיאמנט, פלאש 90]
|
|
|
בג"ץ אשרר את מינוי עמיר פרץ ליו"ר תע"א
|
|
קובע: החלטת הממשלה על המינוי, למרות התנגדות ועדת המינויים, הייתה סבירה לחלוטין לנוכח נסיונו של פרץ הן כשר הביטחון והן כיו"ר ההסתדרות
|
|
שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, ימשיך לכהן כיו"ר התעשיה האוירית. שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, דחה (יום א', 22.5.22) את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי. שר הביטחון, בני גנץ, ביקש למנות את פרץ ליו"ר תע"א, למרות שלא נכלל ב"נבחרת הדירקטורים" - רשימת המועמדים לדירקטורים בחברות הממשלתיות. הוועדה למינויים בחברות אלו פסלה את מועמדותו של פרץ, בנימוק שאין לו הניסיון העסקי המשמעותי הדרוש לנוכח גודלה של החברה ובשל זיקתו הפוליטית לגנץ. הממשלה אישרה את המינוי, באומרה שקיימים נימוקים לחרוג מעמדת הוועדה, ובראשם נסיונו הרב של פרץ כיו"ר ההסתדרות וכשר הביטחון וקשריו האישיים עם עמיתיו בחברות ביטחוניות זרות. שטיין דחה את נימוקי הסף של המדינה, לפיהם התנועה לאיכות השלטון לא מיצתה את ההליכים (באומרו שהמינוי נעשה במהירות רבה ולכן לא הייתה אפשרות לכך) ושמדובר במעשה עשוי (נימוק החל רק כאשר מדובר במצב בלתי הפיך). עם זאת, הוא דחה את העתירה לגופה באומרו שאין בסיס לשתי הטענות העיקריות שהועלו בה: חוסר סבירות קיצוני במינוי וחשש מפני מדרון חלקלק של התעלמות מנבחרת הדירקטורים. שטיין מדגיש (בסוגיה שהיא אחת המרכזיות בנושא האקטיביזם השיפוטי): "החלטה שאינה סבירה באופן קיצוני היא החלטה ששום רשות מינהלית, שטובת הציבור לנגד עיניה, לא הייתה מקבלת בנסיבות העניין; ועל כן החלטה כאמור מצויה מחוץ ל'מתחם הסבירות', קרי: מחוץ לרשימת ההחלטות שבאות בחשבון". שטיין מביע עמדה שמרנית בנושא זה: "בהחלטת רשות שאינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ושאינה חורגת בשל כך ממתחם הסבירות, לא יהא בידינו להתערב גם כאשר נמצא כי ההחלטה ראויה לביקורת, ואפילו לביקורת קשה, מטעמים כאלה או אחרים. כל אימת שמדובר בהחלטה שרשות מינהלית יכלה לקבל כאשר היא מעמידה לנגד עיניה את טובת הציבור, יהא עלינו למשוך את ידינו ממעשה ההתערבות, שאם לא כן נמצא את עצמנו פועלים במרחב המדיני, הלבר-משפטי, ומחליפים את שיקול-דעתה של הרשות בשיקול-דעתנו - דבר שאסור לנו לעשותו". לדברי שטיין, יש להשיב בשלילה מוחלטת לשאלה האם מינויו של פרץ לוקה בחוסר סבירות קיצוני. "אדם שעברו המקצועי כולל עמידה בראשו של משרד הביטחון, חברות בקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל, ניהול של הסתדרות העובדים, ועוד כהנה וכהנה, בוודאי אינו יכול להיפסל כמועמד לשמש דירקטור בחברה ממשלתית כמו תע"א... ההחלטה מהו המינוי האופטימלי לדירקטוריון של תע"א היא החלטת הממשלה, ולא החלטה שלנו. אנו בודקים רק אם המינוי שבו עסקינן הינו אפשרי ברמת התקינות הבסיסית, הא ותו לא; ולאחר שידענו כי מינוי כזה הוא אכן אפשרי, לא נותר לנו אלא לקבוע כי הדרישה להימנע מחוסר סבירות קיצוני - ככל שהיא נוגעת למינוי גופו - מולאה". טענת המדרון החלקלק, ממשיך שטיין, "לוקה בכשל לוגי ומשפטי כאחד". בהיבט הלוגי, שימוש נכון בחריג המאפשר להתעלם מוועדת המינויים אינו מעורר חשש לשימוש פגום בו. פסילת מינויו של פרץ עלולה ליצור מדרון חלקלק הפוך, "שמאפייניו כוללים פסילה סיטונית של מועמדים ראויים, בעלי חזון וכישורים מיוחדים, ויצירת דפוס אחיד לתפיסת עולם עסקית-כלכלית מקובלת". ואילו בהיבט המשפטי, לממשלה ולשריה יש חזקת תקינות והנחת המדרון החלקלק מבקשת לחתור תחתיה. |
|
|
שטיין. שמרנות בעילת הסבירות [הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
הטענה לפיה מינויו של פרץ נובע כל-כולו מזיקתו הפוליטית לגנץ, ממשיך שטיין, היא השערה בעלמא ודינה להידחות משום שלא הוכחה ברמה העובדתית. ודאי שהממשלה חייבת להביא בחשבון את דעתה של ועדת המינויים, אך זהו רק שיקול אחד; והחוק יצר במפורש מסלול חילופי. החלטתו של גנץ טעונה הסבר והנמקה מיוחדים, ושטיין קובע שהללו מצויים בנסיונו של פרץ בתחומי הביטחון ויחסי העבודה. שטיין מדגיש במיוחד את האחרונים, שכן "בעולם התאגידי דהאידנא, יחסי עבודה תקינים ובריאים והבטחת רווחתם של עובדי החברה מהווים מרכיב חשוב - עד כדי דומיננטי - בהצלחת החברה בשדה העסקי". השופט נעם סולברג הסכים עם שטיין בנוגע לעילת הסבירות: "עלינו להיזהר ולהישמר מפני שימוש בעילת הסבירות בכגון דא, וזאת גם אם באמת ובתמים סבורים אנו, השופטים, כי ניתן היה לקבל החלטה 'טובה' מזו שנתקבלה. עלינו להימנע מלבוא בנעלי הממשלה, ומלהמיר את שיקול-דעתה בשיקול דעתנו-שלנו". עוד הוא קובע, חוות דעתה של ועדת המינויים אינה מחייבת את הממשלה. השופטת דפנה ברק-ארז, אשר הסכימה עם פסק דינו של שטיין, מביעה הסתייגות בשתי נקודות מרכזיות. האחת: לדעתה, על-מנת לקבוע שלמועמד בעל זיקה פוליטית שמחוץ לנבחרת הדירקטורים יש כישורים מיוחדים - יש להשוותו למועמדים שבתוך הנבחרת. "ישאל השואל: מדוע יש לדקדק כל כך? האם אין די בכך שמדובר במועמד המניח את הדעת? תשובתי לכך היא: לא רבתי. אם קידומו של האינטרס הציבורי הוא הניצב נגד עינינו, לא נוכל להסתפק במועמדים בעלי זיקה פוליטית שרק 'עוברים' רף מינימלי. עלינו לשאוף למועמדים שמביאים את מירב היתרונות לתפקידם", מסבירה ברק-ארז. השנייה: "אף לשיטתי טענה של חוסר סבירות צריכה להתקבל רק במקרים מובהקים של חריגה ממתחם הסבירות", ובג"ץ ממשיך לעשות זאת בהתאם לפסק הדין המנחה משנת 1980 (שטיין סבור שחלה סטייה ממנו). "עילת הסבירות אין פירושה החלפת שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו של בית המשפט, בבחינת 'הסבירות זה אני'. מדובר בעילת ביקורת שמתפקדת, למעשה, כהשלמה טבעית של עילת השיקולים הזרים. כשם ששיקולים זרים עשויים להקדיח את תבשיל ההחלטה, כך גם יכולה להקדיח אותו התעלמות משיקולים ענייניים, או דחיקתם לקרן זווית. מדובר אפוא בעילת ביקורת חשובה וחיונית, אם כי - כפי שאנו מצווים - יש לעשות בה שימוש מדוד וזהיר". את התנועה ייצגו עוה"ד תומר נאור ודביר בבלי; את המדינה ייצגו עוה"ד שוש שמואלי ותהילה רוט; את פרץ ייצגו עוה"ד גלעד כץ, שוקי חורש ויוסי מיטלמן; ואת תע"א - עו"ד יהודה רוזנטל.
|
|
| תאריך:
|
22/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2022
|
|
איתמר לוין
|
|
בג"ץ אשרר את מינוי עמיר פרץ ליו"ר תע"א
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סיני
|
22/05/22 19:02
|
|
הסתיימה הישיבה במשרד החוץ של ראשי הרשויות הערביות עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', השר במשרד האוצר חמד עמאר וח"כ ג'ידא רינאווי זועבי. בפגישה במשרד החוץ נכחו שבעה ראשי רשויות ערביות שונות.
|
|
|
|
|
בקשתה של הפרקליטות לתקן את כתב האישום בתיק 4000 לוקה בחוסר הגינות, היא מופרכת, מבטאת את המצב המסוכן אליו נקלעה הפרקליטות ואשר בעיוורונה כלאה את הנאשמים במציאות קפקאית בלתי נתפסת. כך אומר (יום א', 22.5.22) עו"ד ז'ק חן, פרקליטם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ.
|
|
|
|
|
חברת קווי נפטון (Neptune Lines), המיוצגת רשמית בישראל על-ידי חברת מנו ספנות, זכתה במכרז להעברת 114 רכבות קלות חשמליות מספרד לארץ, כאשר כל אחת מהרכבות כוללת 5 קרונות ועלותה 2.55 מיליון אירו. משך המיזם הינו לכ-3 שנים.
|
|
|
|
|
כ-1800 מטבעות עתיקים, תכשיטים וחותמות, לוחות חרס עם כתב יתדות, ופסלון ברונזה קדום, נתפסו השבוע בביתו של תושב העיר מודיעין. בין החפצים שנתפסו גם מטבעות נדירים, בעלי חשיבות מדעית וערכית רבה. בין השאר, נתפסו מטבעות כסף קדומים מהתקופה הפרסית, מטבעות מימי החשמונאים, מימי המרד הגדול, מטבע שקל כסף מהמרד הגדול, ומטבעות הנושאים את שמו הפרטי של מנהיג מרד בר כוכבא - שמעון.
|
|
|
|
|
מניית קבוצת בזן ירדה הבוקר (יום א', 22.5.22) ביותר מ-8% לאחר שהחברה פרסמה את הדוחות שלה לרבעון הראשון של שנת 2022. בזן הפסידה ברבעון הראשון של השנה 18 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 55 מיליון דולר שהציגה בסוף הרבעון הראשון של 2021. עם זאת, עד לשעה 12:00 בצהריים התמתנה הירידה בערך מניות בזן והיא עמדה על 6.1%.
|
|
|
|
|
