ועדת החוץ הביטחון אישרה (יום ג', 24.5.22) פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית, את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א-2021.
תכליתה של הצעת החוק לאפשר לשב"כ להשתמש במתקן החקירות שהוקם בכלא עופר, ומיועד למעצר חשודים בעבירות ביטחון, גם ביחס לאזרחים ותושבים ישראלים, שנעצרו לפי הדין הישראלי.
החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), הוא חוק המסדיר את מערכת היחסים המשפטית בין ישראל לבין איו"ש. לעניין מעצרים, קובע החוק כבר כיום כי ניתן להחזיק במעצר בישראל אדם שניתנה נגדו פקודת מעצר או צו מעצר באזור מכוח תחיקת הביטחון (תקנה 6(ב)). בנוסף, קובע החוק כי ניתן להחזיק במעצר באזור תושב אזור שניתנה נגדו פקודת מעצר או צו בישראל (תקנה 6(ג)). אולם, החוק לא קבע עד עתה הסדר בעניין החזקת תושב ישראל במעצר במתקן כליאה באזור.
בדיון היום, תיקנה ועדת החוץ והביטחון את הגדרת "עצור" אשר הופיעה בהצעתה: "כמשמעותו בחוק המעצרים", ושינתה אותה כך שההגדרה תהיה "מי שמוחזק במעצר לפי חוק המעצרים". זאת, בעצת הייעוץ המשפטי לוועדה ובהסכמת משרדי הממשלה, בכדי שיהיה ברור יותר כי ישראלי שנעצר בישראל לפי חוק המעצרים, יש להמשיך ולהחזיקו במעצר לפי חוק המעצרים, אף שהוא מוחזק במקום שבו החוק הישראלי אינו חל.
"נוכח הבהרה זו, והיות שמשך החזקה במתקן לפי חוק המעצרים מוגבל בזמן ל-35 ימים (תקופה שניתנת להארכה באישור היועץ המשפטי לממשלה), ולאור העובדה כי המיתקן נתון לבקרה ולפיקוח, יש בכך כדי לצמצם הפגיעה הפוטנציאלית בעצור מעצם החזקתו באזור שהחוק הישראלי אינו חל בו", כתב צוות הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון בסקירה שהניחו בפני חברי הוועדה.
עו"ד עידו בן יצחק, מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה, ציין בפני חברי הכנסת כי אף שההצעה מוכוונת בעת הזו למתקן החקירות של שב"כ, ואף שכרגע היא מיועדת רק להחזקתם של חשודים העצורים בעבירות ביטחון - הרי שהיא מניחה תשתית עתידית להחזקה במעצר בכלא עופר של אזרחים החשודים גם בעבירות שאינן עבירות ביטחון.
ראש אגף החקירות בשב"כ, המכונה "וויליאם", אמר לחברי הוועדה בדיון היום כי המתקן החדש ישמש לחקירת חשודים בטרור וכי הם מבקשים להשתמש בו גם כדאי לעמוד בתנאי הכליאה הנדרשים בפסיקת בג"ץ, וגם כי גודל המתקן, מתקניו והאמצעים בו יאפשרו פעולות ויכולות חקירה נוספות. "וויליאם" הבהיר כי כיום מתקן החקירות במגרש הרוסים עומד בתנאים כיום, אך הוא מתחיל להתיישן ולא יוכל לעמוד בתנאי בג"ץ בעתיד.
ח"כ
אורית סטרוק שאלה את "וויליאם" האם המתקן מיועד לשימוש לגבי תושבי ישראל מכל הארץ, וזה השיב כי הוא מיועד בזיקה לאזורי איו"ש וירושלים, כי בכל אזור יש צורך במתקן חקירות אליו יוכלו להגיע גורמי החקירות והמשפט אשר עובדים יחד עם שב"כ - משטרה, פרקליטות וכו'.
עו"ד אבינועם סגל, ממחלקת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: בשל חששות שהועלו לגבי היחסים בין שתי שיטות המשפט, הסכמנו לתיקון ואנו מחדדים פה לפרוטוקול כי החוק שיחול על העצורים במתקן עופר הוא החוק הישראלי. אנו לא סבורים שעצם החזקתו של תושב ישראלי במתקן באיו"ש עולה כדי מניעה לחוקק את החוק. זה אכן לא תיקון טריוויאלי, לזה אנו מסכימים, ועוד נבהיר כי אם נבקש להוסיף מתקני מעצר נוספים לחשודים ישראלים באיו"ש, הדבר ייעשה דרך חקיקה בכנסת בשלוש קריאות, בצורה גלויה ושקופה ובפיקוח.
ח"כ סטרוק הגישה לוועדה הסתייגויות בשם רוב סיעות האופוזיציה, ונימקה אותן באומרה כי הן מתבססות על שתי רגליים - האחת שהחקיקה הישראלית חייבת להתכתב עם החקיקה הפלשתינית, אשר משלמת כספים למבצעי טרור, ולתושבי מזרח ירושלים מגיע אף יותר כסף, ולתושב ישראל עוד יותר, ולכן גם צריך להיות לאלה מערך ענישה מותאם וייחודי. הרגל השנייה היא דוח ועדת קעטבי על תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, והרצון לתקן את תנאים אלו כפי שמוצע בדוח החסוי. בין ההסתייגויות היו: ביטול הכליאה לפי שיוך ארגוני, ביטול תפקיד "דובר" האגף, ביטול אפשרות הלימודים האקדמאיים או השלמת הבגרויות, הגבלת זמן שהיה מחוץ לתא, הגבלת משך ותדירות ביקורים, ועוד.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ
רם בן ברק אמר לח"כ סטרוק כי רבים מהנושאים שהעלתה אינם קשורים לחוק שבפנינו, ויש לדון בהם במסגרת מתאימה, ובכל מקרה, טרור הוא טרור, ואין הבדל בין טרור ערבי לטרור יהודי.
יו"ר הוועדה העלה את הסתייגויותיה של ח"כ סטרוק להצבעה והן נדחו פה אחד, ולאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד, לקריאות שנייה ושלישית.
