מעורבות גבוהה של שליחים בתאונות

סמנכ"ל אור ירוק, עוז דרור, התייחס בדיון למציאות הקשה במרכזי הערים, ואמר: "מתחילת הקורונה גדלה תופעת השליחים, ורואים יותר שליחים שמסכנים את עצמם, את הולכי הרגל והנהגים. במהותם שליחים תמיד ימהרו ממקום למקום, מה שגורם להם לבצע המון עבירות תנועה. המדינה חייבת להתעשת ולטפל בתופעה אחרת נתעורר עוד כמה שנים למציאות שלא נוכל לשנות". עוד הוסיף, שעל המדינה לחייב את חברות השליחים לקחת אחריות ולמנות קצין בטיחות שיהיה אחראי על בטיחות והדרכת השליחים, לצד הגברת האכיפה והאחריות של המשטרה והפקחים העירוניים בהרתעה.

סמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), נחמה לאור דרורי, אמרה בדיון: "בשלוש השנים האחרונות 80 בני אדם נפגעו בתאונות במעורבת שליח, כשב-40% מהמקרים מדובר באופנוע/קטנוע, 30% ברכב פרטי ו-7% באופניים. רק ב-2021 היו 24 תאונות במעורבות שליחים, לעומת 10 תאונות בשנת 2020". עוד הוסיפה ש"לא יעלה על הדעת שמוטיבציה כלכלית של שלחיים תדחוף אותם לסכן את חייהם וחיים של אחרים, ואני קוראת לחברות לוודא שהשליחים שלהן מקבלים ועוברים הכשרה. בנוסף, הרשות מובילה קמפיין מיקרו-מוביליטי עם התייחסות לשליחים יחד עם הסברה משמעותית של הרשויות המקומיות לצד תחילת פיילוט קורס הכשרה לאופנועים בתפיסות סיכון ב-6.6".

ח"כ איתן גינזבורג התייחס בדיון לחוק ייעול האכיפה ברשויות המקומיות, ואמר שלמרות שהצעת החוק נדונה לפני זמן רב, היא לא מתקדמת בגלל חילוקי דעות בין המשרד לביטחון פנים לבין משרד התחבורה. גינזבורג הוסיף ש"המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום, ויש לה כוח אדם מוגבל. הפקחים הרבה יותר נגישים במרחב העירוני והם ממילא אוכפים. יש נפגעים רבים, מבוגרים חוששים ללכת על המדרכה ואנחנו מתקשקשים בהגדרות".

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, אבנר פלור, אמר בדיון שכל חברה עם מעל 40 כלים מחויבת למנות קצין בטיחות, כשהמשרד עצמו מבצע בדיקות תקינות מדגמיות ל-3-2 אחוזים מהאופנועים בערים, באמצעות ניידות בדיקה. פלור התייחס לסוגיית האופניים החשמליים ואמר שנעשו תיקוני חקיקה כולל חיוב קסדה ורכיבה מגיל 16 ומעלה, אך יש המון תקנות ודברי חקיקה שעדיין בעבודה והם מבקשים לקדם אותם במהרה. במהלך דבריו פנה אליו ח"כ גינזבורג ושאל מדוע משרד התחבורה מגיע באיחור ועוסק בהגדרת כלי תחבורה אחרי שנים שהוא כבר בשימוש, וטען שיש שימוש נרחב בכלים לא מוגדרים כשהמשרד בדממה. פלור ענה בתגובה שבמהלך השנים אושרו רגולציות בוועדה וככל שהזמן עובר כמות הכלים עולה והמשרד מנסה להתקדם ולהתפתח. גינזבורג ענה שעל המשרד להיות אחראי על הדבר ועליו להקדים את המציאות ולקבוע אסדרה לפני ולא אחרי.

סגנית ראש עיריית תל אביב וממונה על תחום התחבורה, מיטל להבי, אמרה שבעירייה יש תקנים פנויים לפקחים אך אין קופצים עליהם, ולכן היא מציעה לקדם אכיפה אלקטרונית כי כמו שוטר, גם פקח לא יכול להיות בכל מקום. עוד הוסיפה להבי שיש שיתוף פעולה בין הפיקוח העירוני לחברות השליחויות וכשרוכב נתפס עם עבירה העירייה מעדכנת את החברה והיא משעה את העובד. היא הוסיפה, כי יש לחייב את אותם כלים במספר רישוי מכיוון שזה המפתח לאכיפה, ואמרה שיש לשנות את מודל ההפעלה של השליחים כך שהתשלום יהיה לפי מרחק ולא רק לפי זמן, אחרת הם ימשיכו לבצע עבירות תנועה ולסכן את עצמם ואת הסביבה תמורת עוד כמה שקלים.

ראש מדור תעבורה באגף התנועה במשטרה, סנ"צ גיא לוי, אמר: "בשנת 2018 נרשמו לאופניים חשמליים ולגלגינועים 26 אלף דוחות, כשבשנת 2021 חולקו כבר 45 אלף דוחות. המשטרה אוכפת נגד הכלים האלה, אבל אנחנו צריכים לקבל הנחיות. אם אין חוק ואין תקנה, המשטרה לא יכולה לאכוף". עוד הוסיף שהמשטרה תשמח להרחבת סמכויות הפקחים, אבל לא צריך להעניק להם סמכויות אכיפה על כל עבירה, כשגם לאכיפה אלקטרונית יש משמעות שצריכה לעבור בחקיקה.

חברת וולט הייתה חברת השליחויות היחידה ששלחה נציג לדיון ונציגה, עומרי שיינפלד, אמר: "אנחנו מברכים על הדיון, והגברת סמכויות האכיפה ורישוי הכלים הן יוזמות מבורכות שהחברה תומכת בהן במאה אחוז". עוד הוסיף שיינפנלד ששליח שלא ינהג על-פי החוק או יתנהל בצורה פראית לא יישאר בוולט, והחברה משתפת פעולה עם עיריית ת"א, משטרת ישראל ותשמח לשתף פעולה עם גורמים נוספים ולהיות איפה שצריך.

היו"ר סיכם את הדיון וקרא למשרד התחבורה והרלב"ד לעשות הסדרה כוללת של כל מה שקשור להתנהגות שליחים במרחב העירוני, כולל הסדרה, פיקוח, תקינות, אכיפה, רישום כלי רכב, חינוך והסברה. טופורובסקי הוסיף: "אני מבקש מחברות השליחויות לבצע מתודולוגיה ברורה של תקינות כלי הרכב באחריותם, וקורא למשטרה, למשרד המשפטים ולמשרד התחבורה לזרז את תהליך מעבר סמכויות הפיקוח והאכיפה לפקחים עירוניים, לצד קיום הכשרות לרוכבי הכלים הדו-גלגליים על-מנת לוודא שלכל מי שעולה עליהם יש את מקסימום ההכשרה להבין את הסיכון".