אחד מכל שלושה סובל מתסמיני איכות האוויר במקום העבודה

הדיון התקיים אחרי כשנתיים של מגפה, שהעלו למודעות את ההבדל בין הסביבה בתוך מבנים לעומת הסביבה מחוץ להם. במהלך משבר הקורונה הציבור שמע התחייבות ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לשפר מאוד את מערכות האוורור בבתי הספר ובתי החולים כאמצעי להפחתת הדבקה, ולא ברור מה קרה עם ההתחייבות הזאת.

בדיון התברר כי לא המשרד להגנת הסביבה, לא משרד הבריאות ולא משרד הכלכלה והתעשיה מובילים פיקוח מערכתי בנושא. המשרד להגנת הסביבה מטפל פרטנית בלבד כאשר מתקבלים דיווחים. עוד התברר כי לפני כעשור הוקם צוות בין-משרדי למעקב אחרי מחלות תעסוקתיות, אולם הוא אינו פעיל והמידע אינו משותף בין המשרדים.

האם בנייה ירוקה בהכרח עשויה להועיל לאתגר זה? מתברר שישנה סברה הפוכה: בדוח של הקרן לבריאות הסביבה נכתב, כי הדגש על בידוד במבנים והתייעלות אנרגטית דווקא עלול לבוא על חשבון האוורור, והתוצאות לבריאות ולחשיפה ממזהמים תוך-מבניים יהיו בהתאם.

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הפרופסור חגי לוין, אמר בדיון כי כאשר יש זיהום, הבעיה גדולה יותר בפנים מאשר בחוץ. "לצערנו, הנושא יחסית יתום, לא הוקמה כוח משימה לאומית או ועדה מרוכזת שעוסקת בנושא הזה, והוא נופל בין הכסאות. אין כתובת אפילו להתייעץ איתה, ואנחנו רואים שיש שכיחות ממש גדולה של אסטמה ואלרגיה ואין באמת רשמים מוסדרים לדבר הזה".

חן שליטא, יו"ר המועצה לבנייה ירוקה, הסביר לוועדה את מצב האסדרה בנושא: "ישראל בנתה מהר במשך שבעים שנותיה, ולהערכתנו יש המון ליקויי בנייה. הם באים לידי ביטוי בבעיות עובש, בחוסר אוורור ובקרינה אלקטרומגנטית. מנהל התכנון תיקנן תקנה שמחייבת ליישם בכל בניין תקן 5281 - תקן בנייה ירוקה. התקן מדבר על שיעור אוויר צח, על בקרת פחמן דו-חמצני. חלק מהסעיפים הם ניקוד, אבל גם דברים שקשורים להגנה על תעלות מיזוג אוויר, יש לזה התייחסות לתקן, אבל היא על ניקוד ולא על סף. התקן הזה מתקשר לתקנים חשובים אחרים. התקינה בתחום הבנייה הירוקה, שהפכה מחייבת בחודש מרס האחרון, משפרת משמעותית את האסדרה על איכות האוויר במבנים חדשים".

צור גלין, ראש אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, הצהיר כי בכוונת המשרד לקדם את הנושא כבר בתקציב הקרוב ולבקש תוספת של תקנים ותקציב ייעודים לפעילות וייעוץ.

זובידה אזירי, חוקר בריאות הסביבה בקרב הציבור הבדואי: "אני עוסקת בתחום המצב הסביבתי הבריאותי של החברה הבדואית בנגב. התושבים הבדואים בנגב מתגוררים בישובי קבע, וכפרים מוכרים או בתהליכי הכרה. מתוך 300 אלף בדואים, שליש גרים בישובים המוכרים והבלתי מוכרים. האוכלוסייה שמתגוררת בצריפים או באוהלים ללא אספקה סדירה של מים וחשמל, הקהילה הבדואית נמצאת באופן כללי באיכות חיים ירודה מאוד". אזירי הסביר את הסיבה להיווצרות זיהום עשן בתוך הבתים: "ברוב הישובים, במקרים האלו הנשים מבשלות בתוך הבתים, ורוב הזמן ושעות היממה שלהן הן נמצאות במבנה סגור אופות או מבשלות בשימוש באש. מהניסיון שלי, אין שום התערבות של משרד להגנת הסביבה. בסוף חשוב לציין שחשיפה ממושכת לזיהום כזה גורמת למחלות קשות כמו סרטן. ההמלצה היא להקצות יותר משאבים לכפרים המוכרים ולישובים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל, סיכם את הדיון: "שהייה במבנה סגור שאיכות האוויר בו ירודה עלולה לתרום להתפתחות מחלות נשימתיות, מחלות לב, ‏סרטן וסוכרת, ובייחוד לאוכלוסיות רגישות. אסור לנו להפקיר את בריאות את הציבור. אני דורש כי בדיוק כפי שמשרדי הממשלה אחראים לאיכות האוויר בחוץ, כך תהיה דאגה וניטור של איכות האוויר במבנים סגורים, בהם שוהים אזרחי ישראל במרבית שעות היממה".