תאונת דרכים במדינת חלם

למחרת פורסמו "עלויות" הבטלה - 2 מיליון שקל. זה סכום טוב להטסת חברי הכנסת במחלקת ביזנס או לחילופין לרפד קצת את התקציב העלוב של משרד הרווחה. סכום הפקק הצטרף למחלקת הבזבוזים על כלום. מחלקה גדולה!

בפקק הענקי היו בני חלם מכל הסוגים. בעלי ג'יפים זוללי דלק מתוצרת האמר, שיצאו ממגדלים בתל אביב לנסיעת עבודה רגילה; בעלי ג'יפים זוללי דלק שלא מתוצרת האמר, הגרים בפרברים הצפוניים של תל אביב, בדירות ובבתי יוקרה מכל סוג; וגם בעלי מכוניות מאזדה משנת 2000, שסוחבים את הטרנטה שלהם ככל יכולתם. עם ישראל מורכב, כידוע, מלא-מעט בעלי הון ומהרבה-הרבה עניים. הפעם כולם היו שווים, ללא הבדל מרצדס חדש או סובארו ישנה.

ימים אחדים לפני התאונה ששיתקה את מדינת חלם, שוב התווכחו במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, כמו שעושים כבר 62 שנה, ושוב החליטו שבניית מסילות ברזל לרשת רכבות ברמה אירופית משולבת במערכת הסעה המונית (רכבת תחתית וקלה) - 'לא מתאימה לישראל הקטנה'. ויכוח שנערך בחלם בין פקידים "שמרנים", לבין פקידים "נועזים" המגלים מדי פעם את התגלית הכי מיושנת: מערכות הרכבת הנהוגה בעולם מהמחצית הראשונה של המאה ה-19 ואת הרכבות התחתיות המתפקדות כבר משנת 1863 בלונדון, משנת 1900 בפריס, משנת 1904 בניו-יורק ומשנת 1987 בקהיר(!) ובעוד מאות ערים בעולם!

הפקידים השמרנים, החסכנים וחסרי החזון (חזון ישן, שום חידוש יוצא דופן, משהו נורמלי בכל העולם חוץ מאשר בחלם, גאוות היפנים והסינים, אמצעי פשוט לאיכות חיים בכל ארץ אירופית) מתחפרים בחלם מאחורי הדעה המוצקה, מגובה על-ידי פרופסורים ופקידי ממשלות חלם: "ארץ קטנה, לא כדאי, צריך להוסיף עוד כבישים ועוד אוטובוסים וכולי". מולם, ה"נועזים" שלא מחדשים דבר, אבל מנסים בקול ענות חלושה להעניק לתושבי חלם את המינימום בו זוכה כל אזרח במוסקבה, בבייג'ין, בליון, בפריס, בפראג ובעוד מאות ערים ברחבי הגלובוס. ה"נועזים" תמיד במיעוט. הוכחה? הרכבת התחתית/קלה של תל אביב שהתחילו לבנות אותה עשרות פעמים והפסיקו לבנות אותה עשרות פעמים. עכשיו, למשל, היא שוב בהפסקה!!! כמו גם רכבת ישראל (הרגילה, העלובה) שמדי פעם מעיזים להזכיר כי אפשר להרחיב את יעדיה לעוד כמה מקומות בנוסף לחיפה ונהריה - נעה, במקום שהיא נעה, באיטיות מיושנת עם קטרים מיושנים, תחנות עלובות, איחורים ללא הפסק - כראוי לתושבי חלם.

מול דחיית התוכניות להגדלת רשתות תחבורת הרכבות, הבנו, שוב, כי מדיניות חלם היא חוסר אלטרנטיבה תחבורתית בישראל. זאת אומרת, רק כבישים (לא מספקים) ורק תנועה ברכב פרטי (כל אחד לפי יכולתו), ורק אוטובוסים בסגנון העגלות של המשטר העותומני - יביאו את תושב חלם ליעדו וכי אין סיכוי לילדיי ולנכדיי לשפר את רמת התחבורה שלהם בדור הזה ובדורות הקרובים. אבל השבוע, הבנו כי כבישים זה לא הכל, זה בעצם שום דבר וגם ההאמר לא יביא אותי לשום מקום, אלא אם אהיה זאת שתרכוש (רק בעתיד) את הרכב עם הכנפיים.

בעלי הון ואנשי האוצר המתוחכמים ועצלי-המחשבה, היו תקועים באותו הפקק, יחד עם כל בני חלם. בין התקועים בפקק היו כאלה שדימו להם בשעות הבטלה מאונס, את ישראל "כמו בדובאי" עם מערכת מתוחכמת ונוחה של רכבות קלות. פינטזו על הרכבת הנעה במסלול של 30 ק"מ בלבד שנבנתה בין נמל התעופה בשנגחאי ועד מרכז העיר, המבוססת על מערכת הנעה מגנטית וטסה במהירות של 300 קמ"ש. זה רק צ'ופר ליד רשת הרכבות המסחררת שבנו הסינים לפני האולימפיאדה.

יושבי הפקק סתם נזכרו בנסיעה ברכבת בין פריס ובריסל, בין לונדון ופריס (עם מעבר מתחת לתעלת להמנש) - חידוש שכל העולם מורגל בו כאילו-כלום. את ה-TGV האירופי הנוסע במהירות מינימום של 300 קמ"ש ומאיץ במקומות מסוימים לקרוב ל-500 קמ"ש. היה נעים מאוד לחלום בפקק על ארצות, לא-לא חלילה חלם - ארצות אחרות בהן אזרחים זוכים לשירותי תחבורה יעילים, בטוחים, מדויקים, אסטתיים המביאים בני אדם ליעדם רגועים, נקיים ומוכנים למשימה הבאה.

כמה ממשלות עוד יתחלפו? כמה שרי תחבורה ששונאים את הג'וב שלהם ושואפים לתפקיד "רם" יותר, לפחות שר הביטחון או האוצר - יכהנו בתפקיד? ראו את השר ישראל כץ: כל מה שהספיק לעשות בשנת כהונתו הוא לדאוג להפרדה בין חרדים לחרדיות באוטובוסים מהדרין. כמה ראשי ערים בתל אביב יסיימו כהונות, עד שרכבת תחתית/קלה תצליח להביא את תושבי העיר מהרחוב הסמוך לביתם עד הרכבת הכללית שתסיע אותם במהירות ובדייקנות ליעד, למשל, כמו אילת, או אפילו רק לי-ר-ו-ש-ל-י-ם???!!!

מתי יחליטו בחלם כי רכבות ורכבות תחתיות הן חסכוניות? הם מחברות כלכלית את מרכז הארץ ואת הפריפריה; הן מורידות את מחירי המגרשים בתל אביב כי קל להגיע ממקום למקום; הן מקצרות את זמן ההגעה לעבודה; הן מונעות פקקים, כי רוב האנשים, כמו בכל העולם, ישתמשו ברכבת וברכבת תחתית, וישאירו את האוטו בבית, כי מה שטוב לכל העולם ממש טוב גם לנו, כי עכשיו אנו בתחתית סולם הנוחיות, החיסכון, החשיבה והתכנון לטווח ארוך, אנחנו פשוט חיים בחלם!