מוריס בן דרור מפקד ולוחם שהיה לאגדה בפלמ"ח, היה איש רב פעלים נחבא אל הכלים. חתנו ד"ר יעקב צימרמן (צימי) הנשוי לבתו נירית מספר לי, כי משה היה עד לרגעיו האחרונים צלול, חריף חשיבה, אינטליגנטי, למדן באופן קיצוני, יסודי מאד, קפדן עם עצמו וסביבתו. זה מכיוון אחד, ומכיוון שיני היה איש עבודת כפיים. כאשר לא שימש בתפקידי ניהול הוא עבד במסגרייה של הקיבוץ. מוריס היה בעל "ידי זהב", ובנה אצלו בבית את כל הרהיטים. איש טכני כולל יכולת המצאה. מסופר עליו שמאחר שחפציבה מקום חם אז הוא המציא סוגים של טפטפות בטרם עידן הטפטפות שהוצבו על גגות בתי הקיבוץ כדי לקררם. עוד מספרים עליו שבנה על הדשא בחפציבה את הסוכה הגדולה בעולם.