ועדת ביטחון הפנים וועדת מיזמי תשתיות לאומיים ושירותי דת יהודיים קיימו (יום ב', 4.7.22) דיון משותף בהיערכות גופי הממשלה להילולת הרשב"י במירון ובהצעות לדיון מהיר שהגישו חברי הכנסת איתמר בן-גביר,
יצחק פינדרוס ויואב בן-צור בנושא "החלטות משטרת ישראל בהילולת ל"ג בעומר במירון". לטענת חברי הכנסת, מדיווחים סביב האירועים במירון נראה כי המדינה, באמצעות השרים האחראים לאירוע והמשטרה, קיבלה שורה של החלטות שהובילו לאי-סדר ולקריסת מתווה מירון.
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ
מירב בן ארי, אמרה בפתח הדיון: "יש כאן בשורה שמהרגע שנכנסנו לכנסת התחלנו במינוי ועדת חקירה ממלכתית למירון ולא הסתפקנו בזה אלא ליווינו את כל האירוע. אנחנו נמשיך ללוות את הנושא זה ולא משנה באיזה תפקיד נהיה. עד שיום אחד יהיה כאן מתווה מירון הולם ומתאים עם הלקחים שיופקו כאן". יו"ר ועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, ח"כ
יוליה מלינובסקי, אמרה: "כולנו זוכרים את האירוע מלפני שנה כולם הזדעזעו ולא לקחו אחריות. אנחנו נדע את התוצאות כאשר ועדת החקירה תסיים את עבודתה. היו התלבטויות איך לפעול ולא הכל היה מושלם, אבל היה ניסיון ראשוני לנהל אותו לטובת הציבור".
סגן השר לשירותי דת, ח"כ
מתן כהנא, ומי ששימש כאחראי על הילולת ל"ג בעומר במירון, סיפר לוועדה כי "בשבוע שעבר התקיים תחקיר בראשותי, איך לוודא שבשנה הבאה ההילולה תהיה יותר מוצלחת. אני האחראי היחיד. היעד הראשון היה אפס הרוגים ופצועים וביעד הזה עמדנו. היעד השני היה לאפשר חגיגה ושמחה מוצלחת וביעד הזה נכשלנו. הכנו מסמך בו יש 100 הערות שרובן מופנות אלינו פנימה ודברים שיכולנו לעשות טוב יותר. אחת הנקודות המרכזיות לאי ההצלחה של השמחה הייתה ההנהלות סביב הציון, הקבר עצמו. תכננו כ-16 אלף מבקרים בו-זמנית ומסיבות שונות אנשים התרכזו סביבו ומזה נגזר חלק מניהול הזמנים בהר. הגדרתי כי ההתארגנות להילולה בשנה הבאה תתחיל כבר עכשיו. אי-אפשר לחכות למינוי השר הבא".
לשאלת יו"ר ועדת בט"פ, בן ארי, לגבי ההתקהלות סביב הציון הוסיף סגן השר כהנא: "דיברנו על 16 אלף מבקרים בו-זמנית בכל המתחם אך רובם התרכזו סביב הציון, ולא היה לנו פיצוח לאירוע הזה, צריך ללמוד לנהל את נושא הציון בשנה הבאה".
צבי טסלר, ממונה הילולת מירון, אמר כי יש ארבעה לקחים עיקריים: "1. זרימת האירוע שנפגמה, עצירה של התנועה להר לא אפשרה אירוע זורם ובשנה הבאה אנחנו חייבים לדעת לשחרר; 2. השירות לציבור לא היה טוב: כמות ההצללה, מים, פינות ישיבה ועוד; 3. פריצת הציון, קבוצת אנשים שפרצו את מערכי הבטיחות והאבטחה בהר. כשליש מהציבור שתכנן להגיע לאירוע לא יכולנו לאפשר לו להגיע בגלל שיקולי בטיחות; 4. קיום אירועים נוספים, הבנו שיש מקום לקיים אירועים לא רק במעגל ההר עצמו אלא בשיפוליו". עוד המליץ להקים גוף ביצועי במשרד לשירותי דת או במרכז הארצי למקומות הקדושים לניהול אירועי ההילולה".
ניצב
שמעון לביא, מפקד מחוז צפון, סיפר לוועדה כי האירוע עבר שינוי משמעותי בסטטוס-קוו והוא לא "עבר חלק בגרון". כתוצאה מכך, תמונת המודיעין הייתה קשה מאוד, בעיקר מכיוון פלג העדה החרדית. "לתפיסתם, מדינת ישראל מלאימה את הקבר ופוגעת ברבי שמעון ועושה הכל כדי שלא נגיע למירון. יש הסתה של רבנים להתעמת עם השוטרים לעשות הכל כדי שהאירוע לא יתקיים. בדיאלוג עם החסידויות - הייתה הבנה שהם יוכלו לקיים 'טישים' בגב ההר. זה היה מאוד חשוב לפיזור הקהל. ובסופו של דבר זה לא קרה, וזה יצר תסכול מאוד בקרב החסידויות". לטענת לביא: "עצרנו קרוב ל-40 איש עם מגזרי תיל, דבק מגע, רימונים מיוחדים שמורכבים בבית, כאלה שגרמו נזק בהילולה. עצרנו אוטובוסים כבר בבקעת הירדן בעקבות מידע שאין ליושבים בהם כרטיסים ובכוונתם להפריע לאירוע. ניסינו לקיים דיאלוג עם העדה החרדית, הזעם היה גדול מדי והם אמרו לי שזה בלתי ניתן לעצירה. חשבנו לפנות לרבנים ולנשיא המדינה כדי לקרר את העסק. הלקח המרכזי שחייבים לחבר את כל העדות והחסידיות בגוף אחד כדי למצוא את האיזון".
לביא ציין עוד: "החניונים היו אמורים להיות חניוני שהייה עם מים וציליות וזה לא היה. ברגע שהציון יכול להכיל 150 איש ולא היה פיזור קהל, כולם התרכזו בקבר והיה לחץ אדיר בכניסות ובצירים אליו. היו אירועי אלימות והתפרעויות, יש לי שוטרים פצועים. ההמלצה שלנו לאירועים הבאים היא לפרוס אטרקציות בכל ההר, כדי לפזר את הקהל בכל ההר. החניונים היו אמורים להיות חניוני שהייה עם מים וציליות וזה לא היה. היינו צריכים להיות יותר מוכנים, לא היינו שם טובים. כוח הסדרנות היה ממזרח ירושלים, רובו לא דובר עברית ולא איכותי. גם בנושא כביש 89 כציר חירום שהיה באחריותנו ולא עמדנו בו. המושב היה מלא עד אפס מקום והוא נחסם. לגבי תחלופת קהל צריך לעשות חשיבה זה לא עובד" .
ח"כ יצחק פינדרוס: "כולם לקחו אחריות ואני לא מבין בסוף מי אחראי. חודש לפני ההילולה אמרתי שצריך להיזהר השנה ובואו ניתן למדינה לנהל את האירוע הזה. אבל בסוף עם כל הקרדיט שהמדינה קיבלה היא נכשלה בניהול האירוע. ברור שייווצר עומס לאחר ההדלקה כולם יורדים בו-זמנית. צריך להעביר את הניהול לגורם אחר כמו המרכז הארצי לניהול המקומות הקדושים". ח"כ
משה טור פז: "אם תקשיבו טוב, תשמעו קול של צרצרים לגבי האירוע בשנה שעברה. ואני רואה פה שלושה אנשים שלוקחים אחריות מול כאלה שלא עשו דבר. למדנו להציל חיים ועוד לא למדנו איך לקיים הילולה".
ח"כ
יואב בן צור: "כאזרח מדינת ישראל, אני מעריך את עבודת השוטרים בשטח אשר פעלו בקור רוח ובתעצומות נפש, אך לצערי ההוראות שהם קיבלו מהפיקוד מלמעלה היה כושל לחלוטין. למה עשרות אלפי אנשים היו נצורים בחניונים בתנאים קשים בזמן שההר היה ריק? למה כיבו את המוזיקה בהר ומנעו מעם ישראל לשמוח? אין איש ציבור שיושב בחדר שאין לו טראומה מהאסון הכבד שפקד אותנו, אבל עדיין הייתה דרך להתנהל בצורה יותר מחושבת ומאוזנת, חייבים לטפל בהר ובאופן קיום הילולה בצורה מסודרת כמו שמטפלים בשאר אירועים גדולים". ח"כ
אורי מקלב: "היה כשל הבנתי של האירוע שהוא שונה בחלק התרבותי והערכי - תפילה מצד אחד ושמחה מצד אחד. אם אירוע כזה נכשל זה צריך להדאיג את כולם. הקפות שניות במושב זקנים היו נראות יותר חיות ממה שהיה שם. אמרתי לכם בליל האירוע, תסגרו את מתחם הקבר ושחררו את האנשים. כאשר אין הדלקות כולם הולכים לקבר. מה אתם עונים לאנשים ששיתפו פעולה, ביטלו מסורת ארוכת שנים, הביאו לכם את הסמכות. נתנו לכם קרדיט, מה אתם עונים להם. פשוט לא הייתה לכם סייעתא דשמיא".
נציג כבאות והצלה, טפסר משנה אוסקר פוקס: "ניהלנו נוהל קרב סדור לקיום הילולת מירון. פעלנו לכיבוי מדורות פיראטיות בהתאם להנחיית משטרת ישראל״. בתשובה לשאלה על טיפול בבקשות לאישורים: ״כבאות והצלה לישראל לא נותנת אישור עקרוני. אנחנו נותנים אישור רק לאחר השלמת הדרישות ומטפלים בבקשות רק לאחר שהן הוגשו. היעדר הטיפול נבע מהיעדר בקשות״. הרב קפלן דב, נציג ועדת החמישה, שמנהלת את הר המירון בשגרה: "שתי הארות. מ-2008, מאז שהוקמה הוועדה, היא זו שמנהלת את האתר ואת סביבתו במשך כל ימות השנה והתקלה שהייתה כאן שהיה ראוי שהיא זו תנהל את זה גם בל"ג בעומר. דבר נוסף, ברגע שעושים טקס, אם הרשויות קבעו שיש כמות מסוימת של בני אדם להיכנס להדלקה זה חייב להיות באופן שוויוני".
סא"ל עמירם מלכא, רזר עורף, נציג צה"ל: "הצבא קיים נוהל קרב סדור וסייע למשטרה על-פי בקשתה. הצבא סייע בכל מה שקשור לפינוי וחילוץ פצועים. הצבנו 3 מסוקים וכוחות לנושא הזה. ושחררנו ארבע פלוגות של מג"ב מיו"ש לטובת האירוע". יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי למקומות הקדושים: "היינו צריכים לקחת בחשבון את חווית הלקוח של הבאים להילולה ולשפר את השיח מול כלל הגורמים הרלוונטיים. רוב המפגעים במתחם ההר כבר הוסרו, הרחבנו את מתחמי ההתקהלות ואני בטוח שעד שנה הבאה נראה שינויים נוספים על ההר". הד"ר חיים רוטברט, רופא נפת צפת, משרד הבריאות: "צריך לקיים תשתיות קבועות של תברואה במקום כדי שההילולה תעבור בשלום גם מבחינה בריאותית. בחניוני ההתארגנויות היה מחסור של מי שתייה ושירותים. הייתה בקשה בכתב לקבל כחודש וחצי לפני ההילולה את תוואי הביוב והמים כדי להיערך בהתאם ולא קיבלנו את הנתונים". נעה אבירם, סגנית מנהל רשות ארצית לתחב"צ,
משרד התחבורה: "מטרת העל הייתה הגעה וחזרה בבטיחות ובזה עמדנו. מטרת המשנה הייתה של זרימת תנועה של אנשים ואוטובוסים במתחם ההר, ובזה לא הייתה הצלחה. צריך לאפשר חניונים משמעותיים שיאפשר נקודות עצירה מספקות לכלל האנשים שרוצים להגיע למתחם ההילולה". כרם כתר, מנכ"ל המועצה האזורית מרום הגליל: "המתווה שהיה במירון השנה היה לא נכון. צריך לשקול את ההצעה שהמדינה תייצר מקומות מוסדרים לכלל האירועים הרלוונטיים בזמן ההילולה בל"ג בעומר. יש עמימות מאוד גדולה בכל הקשור לחלוקת אחריות בין הגופים השונים, צריך להקים מנהלת אחת שתדע לרכז את הכל. צריך לשתף פעולה בצורה אמיתית מהמשטרה בראש ועד לאחרון החסידים בקצה". רונן בשארי, מנהל אגף המבצעים של מד"א: "ביצענו אבטחה רפואית של האירוע. הופקו לקחים מהאסון אשתקד. טיפלנו ב-148 אירועים רפואיים במהלך ההילולה - כולם אירועים קלים בלבד".
יו"ר ועדת ביטחון פנים, ח"כ בן ארי סיכמה ואמרה: "המסקנות של ועדת החקירה הן קריטיות לתהליך הפקת הלקחים. צריך לגנות כל אלימות נגד שוטרים גם אם יש כעס רב בקרב הציבור שהגיע אל מתחם ההר בהילולת ל"ג בעומר. כל הארגונים בהפעלת ההילולה היו בפוסט טראומה ואת המחירים שילמו ציבור המתפללים בהר. ההילולה צריכה להיות שמחה ופרוסה לאורך כל הנקודות בהר". יו"ר ועדת מיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, ח"כ מלינובסקי: "מעבר להילולה צריך לטפל בכל הליקויים השוטפים שנמצאים בהר. יש כסף ותקציב רלוונטיים שצריך להוציא אותו על הדברים הנכונים. צריך לטפל בצרכים הבסיסיים ביותר של הפוקדים את מתחם הרשב"י בזמן שגרה ובמיוחד בזמן ההילולה בל"ג בעומר. צריך לגנות את הקומץ שעושה טרור בזמן ההילולה ואם צריך אז גם להרחיק אותו מההר".
הרבה השתנה מאז, אבל לא חוסר נכונותם של מנהיגינו ליטול אחריות על מעשיהם ומחדליהם 
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
