הרוב סבורים שאף גוש לא יצליח להרכיב ממשלה לאחר הבחירות

מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה שערך אחת לחודש על-ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי מגלה כי קרוב ל-60% מהציבור סבור שאף אחד מהגושים לא יצליח להרכיב ממשלה יציבה לאחר הבחירות. רק שליש סבורים כי יש סיכוי גבוה כי לאחר הבחירות יישבר התיקו בין הגושים ותוקם ממשלה יציבה הנתמכת ע"י רוב חברי הכנסת.

הפילוח בין מצביעי האופוזיציה לקואליציה מראה כי בעוד רוב מצביעי הקואליציה (72%) סבורים הסיכוי להקים ממשלה יציבה לאחר הבחירות נמוכה, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כך 40% בלבד כש-50% חושבים שניתן יהיה להקים ממשלה יציבה.

למי מהצדדים סיכוי גבוה יותר להקים ממשלה יציבה?

כמחצית (52%) מהציבור סבורים כי לימין סיכוי גבוה יותר, בעוד 9% בלבד חושבים כי לגוש המרכז-שמאל סיכוי גבוה יותר לכך, 13% מעריכים כי לשני הגושים יש אותו סיכוי להרכיב ממשלה, ואילו 16% חושבים כי לאף אחד מהגושים סיכוי לכך.

בפילוח התשובות בחלוקה למפלגות עולה כי בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש ביטחון רב יותר להקמת ממשלה יציבה לאחר הבחירות לעומת מצביעי מפלגות המרכז-שמאל, שם רק מיעוט סבור שיש להם את היכולת להקים ממשלה לאחר הבחירות.

הצבעה חוזרת

רוב הישראלים (62.5%) בטוחים או חושבים שיצביעו עבור המפלגות שעבורן הצביעו בבחירות הקודמות. בראש, מצביעי המפלגות החרדיות יהדות התורה (94%) וש"ס (91%), ובתחתית מצביעי ימינה עם 32.5%. יש לציין, כי הנתונים נאספו ערב ההודעה של רה"מ היוצא בנט.

בהשוואה למדידה בחודש שעבר (מאי 2022) ניתן לראות את התנודתיות בקרב מצביעי תקווה חדשה שעלו ב-23% החודש בביטחון המצביעים שיצביעו שוב באותה מפלגה. שיעור עלייה זהה (23%) נרשם גם בקרב מצביעי ישראל ביתנו ומפלגת ש"ס. את הירידה הגדולה ביותר בקרב ביטחון המצביעים ספגה החודש מפלגת רע"ם שירדה מ-77% שדיווחו כי בכוונתם לשוב ולהצביע עבורה ל-54% בלבד.

באותו הקשר, 63% מרגישים כי יש מפלגה שהם יוכלו להצביע לה בלי היסוס ובלב שלם, לעומת רבע (26%) שהשיבו בשלילה. הביטחון בהצבעה למפלגה בלב שלם גבוה יותר בקרב יהודים (65%) לעומת ערבים (48%).

מצב הרוח הדמוקרטי

אמנם בכלל המדגם השינוי קטן, אבל הדבר נובע מ"קיזוז" של העלייה של 16.5% באופטימיות של הימין לגבי העתיד של השל השלטון הדמוקרטי בישראל ועם הירידה הדרסטית של למעלה מ-30% באופטימיות של השמאל בכך. כמו בחודשים הקודמים, בשיח הציבורי הישראלי הכל בעיני המתבוננים העושים כן כמעט רק דרך משקפי השיוך הפוליטי שלהם.