חיות אשררה את החוק לשלילת אזרחות ממחבלים

המדינה רשאית לשלול את אזרחותו הישראלית של מחבל ולהמיר אותה ברשיון לישיבת קבע. כך קובעת (יום ה', 21.7.22) נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. המשמעות היא, שהוא לא יהנה מזכויותיו של אזרח (למשל: להצביע בבחירות), אך לא יגורש מן הארץ ויחולו עליו חובות כגון תשלום מיסים בישראל.

בשנת 2007 אישרה הכנסת תיקון לחוק האזרחות, המאפשר לשלול אותה בשל "הפרת אמונים למדינת ישראל". זו באה לידי ביטוי בשלוש חלופות: מעשה טרור, מימון טרור או שידול לטרור; בגידה או ריגול חמור על-פי חוק העונשין; וקבלת אזרחות ברשימה מצומצמת של מדינות ואיזורים אחרים (אירן, אפגניסטן, לבנון, לוב, סודן, סוריה, עירק, פקיסטן, תימן ורצועת עזה). התיקון הוסיף וקבע, כי שלילת האזרחות תיעשה בידי בית המשפט המחוזי לבקשת שר הפנים, אשר יפעל בהתייעצות עם ועדה בראשותו של שופט בדימוס. הגשת בקשה שכזאת מחייבת את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

בהמשך נקבע, כי בית משפט המרשיע אזרח במעשה טרור או ברשימה של עבירות חמורות אחרות (פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה; גרימת מלחמה; שירות בכוחות האויב או סיוע לו במלחמה; ריגול וריגול חמור) רשאי לשלול את אזרחותו לבקשת שר הפנים. עוד נקבע, כי שר הפנים הוא שיחליט מה יהיה מעמד תושבותו של ישראלי שנותר חסר אזרחות בשל שלילתה.

חיות ממקדת את פסק הדין בבחינת החוקתיות של תיקונים אלו, שכן הזכות לקבל אזרחות היא זכות יסוד. מדובר בפגיעה העומדת בתנאי פסקת ההגבלה, קובעת חיות: היא נעשתה בחקיקה ראשית, תכליתה ראויה ופגיעתה אינה מעבר לנדרש. התכלית העיקרית של השלילה היא להצהיר, כי מי שפגע בצורה כה קשה במדינה - אינו ראוי להימנות על אזרחיה, שכן הוא פוגג את הקשר בינו לבינה. זוהי תכלית ראויה במיוחד: "שימור המסגרת המדינתית, והסולידריות המינימלית הנדרשת על-מנת לכונן אותה". תכלית חשובה נוספת היא הרתעה מפני ביצוע מעשי טרור, וחיות אומרת שאין צורך לקבוע האם היא ראויה, שכן מדובר בתכלית נלווית בלבד לתכלית ההצהרתית.

הבקשות הוגשו בלי אמות מידה

מדובר בהסדר יחיד במינו שאינו קיים במדינות דמוקרטיות אחרות, במובן זה שהאזרח עלול להיוותר חסר אזרחות, מציינת חיות. לצד זאת, ההחלטה אינה נתונה בידי הדרג הפוליטי או הדרג המינהלי אלא בידי בית המשפט. כאמור, החוק מעניק לאותו אזרח חלופה בדמות רשיון ישיבה, וחיות קובעת שיש לפרשו כך שמדובר יהיה ברישיון לישיבת קבע ולא לישיבת עראי. בהינתן כל אלו, מסכמת חיות, התיקונים חוקתיים וניתן ליישם אותם.

עם זאת, חיות קיבלה את ערעוריהם של המחבלים עלאא זיוד ומוחמד מפראג'ה על החלטת בתי המשפט המחוזיים בחיפה ומרכז לשלול את אזרחותם. זיוד ניסה לרצוח ארבעה ישראלים (ובהם שני חיילים ונערה) בגן שמואל ב-2015 ונדון ל-25 שנות מאסר. מפארג'ה ביצע פיגוע באוטובוס בתל אביב בשנת 2012, בו נפצעו 24 בני אדם, ונדון ל-25 שנות מאסר. חיות קבעה, כי נפלו פגמים קשים בשלילת אזרחותם של השניים: הן הוגשו מבלי שנקבעו אמות מידה מתאימות; בלא שפורטה ההצדקה להגשתן לבית המשפט לעניינים מינהליים, ולא לערכאה הפלילית; והנימוק המרכזי היה הרתעתי ולא הצהרתי.

השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז וענת ברון הסכימו עם פסק הדין של חיות במלואו. המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן סבר בדעת מיעוט, כי יש לבטל את אפשרות שלילת האזרחות בשל העדר רשיון ישיבה ייעודי למי שצעד זה יינקט נגדו. השופט נעם סולברג סבר, כי שרת הפנים יכולה להגיש שוב את הבקשות בענייניהם של זיוד ומפראג'ה. המשנה לנשיאה בדימוס ניל הנדל סבר שיש להחזיר את הדיון בענייניהם של השניים לבתי המשפט המחוזיים. את המחבלים ייצגו עוה"ד סאוסן זהר, עודד פלר, מיכל פומרנץ וגידי אייזן; את המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג; ואת הכנסת - עו"ד אביטל סומפולינסקי.