עוה"ד שגיא בנתאי ויריב פורת ישלמו 1.8 מיליון שקל לשותפיהם לשעבר, עוה"ד אושרת שוקר ושוקי פצנובסקי. כך קובע (31.7.22) שופט בית המשפט העליון,
דוד מינץ, בסיומו של סכסוך הנמשך מזה חמש שנים.
המשרד המשותף לחמישה התפרק באוגוסט 2017, עם פרישתם של בנתאי ופורת, ואת המחלוקות הכספיות ביניהם העבירו החמישה להכרעתו של הבורר עו"ד אליעזר פני-גיל. האחרון הוציא בפברואר 2018 צו גילוי מסמכים, אך בנתאי ופורת לא קיימו אותו למרות מספר החלטות של פני-גיל וביקורתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב על התנהגותם (כאשר דחה את בקשתם להעביר מתפקידו את פני-גיל). לבסוף, באוקטובר 2018, מחק פני-גיל את כתבי הטענות של בנתאי ופורת, חייב אותם לשלם 1.8 מיליון שקל לשוקר ופצנוסקי, והטיל עליהם את מלוא שכרו - 200,000 שקל.
בית משפט השלום בתל אביב קיבל את בקשתם של בנתאי ופורת לבטל את פסק הבוררות והורה לפני-גיל לדון בטענות לגופן. אולם, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של שוקר ופצנובסקי. המחוזי ציין, כי השלום לא צריך היה לבדוק האם בנתאי ופורת קיבלו הזדמנות להציג בפני פני-גיל את טענותיהם בהליך העיקרי, אלא לגבי ההחלטה למחוק את כתבי הטענות בשל מחדליהם המתמשכים בתחום גילוי המסמכים. הזדמנות כזאת ניתנה להם והחלטתו של פני-גיל הייתה מוצדקת, קבע המחוזי.
מינץ דחה על הסף את בקשתם של בנתאי ופורת לערער על פסק דינו של המחוזי. הוא מזכיר, כי ערעור בענייני בוררות יתאפשר רק בנסיבות יוצאות דופן וכאשר מדובר בסוגיות עקרוניות - ובוודאי שלא במקרה הנוכחי, בו מדובר למעשה על גלגול רביעי. הבורר רשאי למחוק כתבי טענות של צד שלא מילא אחרי הוראותיו, ולנוכח התנהגותם של השניים (עליה מתח ביקורת גם מינץ עצמו בהחלטה קודמת) - לא נפל כל פגם בהחלטתו של פני-גיל להשתמש בסמכות זו.
מינץ מוסיף, כי סמכות זו שבידי הבורר "נועדה לאפשר את ניהולו התקין של הליך הבוררות, למנוע מצב שבו אחד הצדדים להליך יסכלוֹ על-ידי חוסר היענות לצווים שניתנו על-ידי הבורר ולהגביר את ההגינות הדיונית בין הצדדים. בשים לב לתכליות אלו, אין כל הצדקה למנוע מהבורר לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו בדין גם בשלבים מוקדמים של ההליך, עוד טרם התבררה המחלוקת לגופה. כפי שציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו המדוקדק והמנומק, מסקנה אחרת עשויה להביא לריקונה מתוכן של הסמכות האמורה".
