מכה נוספת לשב"כ ולפרקליטות בפרשת "מחתרת בת-עין": פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה (יום ג', 11.5.04) לבית המשפט המחוזי בעיר כי היא חוזרת בה מכתב האישום שהוגש נגד פעיל כ"ך לשעבר, נעם פדרמן, בפרשת מחתרת בת-עין. לפיכך, זיכה השופט משה דרורי את פדרמן מהאישומים נגדו.
כזכור, פדרמן הוגדר על-ידי השב"כ כ"מוח" שעמד מאחורי הפעולה וכמי שסיפק ל"מחתרת" את אמצעי הלחימה לביצועה, והואשם בהחזקת אמל"ח ועבירות בנשק. בפרשה בת-עין, הורשעו עד כה 3 נאשמים - ירדן מורג, עופר גמליאל ושלומי דביר-זליגר, וזוכו שניים אחרים - יוסי בן-ברוך וצוריאל עמיאור.
היום נפתח שלב ההוכחות במשפט, ונציגת הפרקליטות, עו"ד אירית באומהורן, הפתיעה כשהודיעה על הבקשה לבטל את כתב האישום. היא הסבירה לבית המשפט, כי הבקשה נובעת מבעיה באמינות הראיות נגד פדרמן, בעיקר נוכח שתי הכרעות הדין שניתנו באחרונה נגד יוסי בן-ברוך וצוריאל עמיאור. קביעה זו באה, לאחר שמורג חזר בו מעדותו הראשונה שמסר, שהפלילה את נעם פדרמן.
בשני הזיכויים, קבע בית המשפט כי עדותו של חבר ה"מחתרת", ירדן מורג, אינה אמינה בשל הסתירות הרבות שנתגלו בה והגרסאות השונות שמסר. העד המרכזי - והיחיד למעשה - נגד פדרמן היה ירדן מורג.
כזכור, עם גילוי הפשרה נעצר נעם פדרמן עד תום ההליכים נגדו, וחומר הראיות בפרשה זו היווה את הבסיס לחומר הגלוי שהביא למעצרו המינהלי, הנמשך מזה 7.5 חודשים.
בערעור לבית המשפט העליון שהגיש פדרמן על אישור צו המעצר המינהלי המקורי שהוצא נגדו, אמר נציג המדינה, עו"ד שי ניצן, כי החומר שהוצג בפני בית המשפט, שהביא להוצאת צו המעצר המינהלי, הינו שונה מאשר החומר המצוי נגדו בהליך הפלילי בפרשת "בת-עין". לכן, גם כעת נותרה מערכת הביטחון בעמדתה, לפיה אין לשחרר את פדרמן.
לפני חודש וחצי, כאשר הוארך מעצרו המינהלי בחצי שנה נוספת, נמסר לי מלשכת שר הביטחון כי "הוצג לנו חומר ראיות חד-משמעי ושאינו משתמע לשתי פנים, על-כך שפדרמן גורם, מניע ודוחף פעילות טרור. כמצב של עובדה", אמרו בלשכת השר, "בחצי השנה האחרונה לא יצאה פעילות טרור מסביבתו הקרובה. כלומר, בלעדיו הטרור אינו מתקיים".
"משיקולים משפטיים שונים", הוסיפו הגורמים בלשכת השר, "טרם הוגש נגדו כתב אישום, אולם נעשים כל הזמן ניסיונות לגבש כתב אישום נגד פדרמן". מעניין אם שיקולים אלה קשורים לזיכויים התכופים של פדרמן בבתי המשפט.
פדרמן: אתבע את המדינה בגין מעצר השווא
בתגובה לביטול כתב האישום ולזיכויו, דורש נעם פדרמן לשחררו מהמעצר המינהלי ולפצותו בגין מעצר השווא. הוא הודיע, כי יגיש תביעת פיצויים נגד המדינה. יש לציין, כי זהו הזיכוי ה-41 של נעם פדרמן ב"קריירה" הארוכה שלו, לעומת 9 הרשעות בלבד.
ועד היישוב היהודי בחברון, שם מתגוררת משפחת פדרמן, דורש לשחרר מיידית את העציר המינהלי ולהפסיק את ההתעללות בו ובמשפחתו. "השערוריה הדיקטטורית של מעצר מינהלי חייבת להיפסק. הפושעים האמיתיים בפרקליטות צריכים לתת את הדין", אמר דובר היישוב, נועם ארנון.
ראש תנועת חי"ל, ברוך מרזל, אמר בתגובה כי על השב"כ והפרקליטות לעשות חשבון נפש ולהסיק מסקנות אישיות מפרשת פדרמן. לדבריו, "לא ייתכן שפדרמן, נשוי ואב ל-7 ילדים, ייכלא, ייעצר ויטורטר על-ידי בתי המשפט בכתבי אישום והאשמות שונות, והתוצאה תמיד בסוף תהיה זיכוי".
גם ועד רבני יש"ע קורא היום לשחרר את פדרמן ממעצרו המינהלי. חבר הכנסת אורי אריאל (האיחוד הלאומי) פנה במכתב לשר הביטחון, שאול מופז, בו ביקש לשחרר את פדרמן ממעצרו נוכח הזיכוי האמור.
צוריאל עמיאור מזוכה בתום שנה של מעצר
לפני כחודש, זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את צוריאל עמיאור (24), תושב המאחז עדי-עד, שהיה עצור עד תום ההליכים בפרשת "מחתרת בת-עין". עמיאור הואשם בסיוע לניסיון לרצח ועבירות בנשק. עמיאור הואשם בהרכבת המטען ומסירתו לאחרים, לאחר שלטענת המשטרה 3 טביעות אצבעותיו נתגלו על עגלת התופת והמטען.
השופטים משה דרורי, צבי זילברטל ויוסי שפירא, זיכו את עמיאור פה-אחד מחמת הספק, וכתבו בהחלטתם: "חלק מהעדים שהופיעו בפנינו נתנו גרסאות שונות בהזדמנויות שונות, הן בשלבי החקירה, הן במשפטם הם והן במשפטם של מעורבים נוספים. יש בכך לתרום לשלל הספקות שהתעוררו במשפט זה. הרושם המתקבל מכל עדויותיהם והודעותיהם הוא, כי האמת אינה משמשת נר לרגליהם וכי בעיניהם יש ערכים חשובים יותר, כמו גם אינטרסים שונים שהם רוצים לקדם, מאשר הצורך והחובה לומר אמת בבית משפט".
"נמצא, שריבוי הגירסאות אינו מאפשר הגעה לממצא חד משמעי בסוגיה. לפיכך, מסקנתו בנקודה זו היא, כי המדינה לא הוכיחה כי מאן דהו, שאינו עופר או ירדן, הכין או הרכיב את המטען".
בן-ברוך הואשם בניסיון רצח - וזוכה
בחודש דצמבר האחרון זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את יוסי בן-ברוך, תושב חוות מעון, מכל האישומים נגדו, ובהם ניסיון רצח ועבירות גניבה ונשק.
על-פי האישום נגדו, בן-ברוך הציב עגלת תופת בכניסה לבית ספר לבנות, בסמוך לבית החולים מוקאסד במזרח ירושלים. עגלת התופת הכילה מטען חבלה, בלוני גז וסולר מעורב בדלק, ברגים ומנגנון השהייה שהיה מכוון לשעת בוקר סואנת.
העד המרכזי במשפטו היה שלומי דביר-זליגר, שמסר גרסאות רבות לחוקרי במשטרה, בשב"כ וכן בבית המשפט. כל-כך אמרו השופטים: "ריבוי הגרסאות שמסר [שלומי דביר], לא רק בעדותו בפנינו ובמשפטו הוא, אלא גם בחקירותיו בשב"כ, מקשה מאוד לבור מתוכן את הגרסה האמינה, אם קיימת כזאת".
"מחתרת" בת-עין
בחודש אפריל 2002 הבחין סיור משטרתי ברכב חשוד עם עגלה נגררת נוסע בשכונת א-טור בירושלים. נוסעי הרכב החנו את העגלה בסמוך לבית החולים מוקאסד במזרח העיר. במקום נמצא גם בית ספר לבנות. השוטרים, שחשדו בנוסעי הרכב, ביקשו משני נוסעיו להזדהות. אחד מהם ניסה לברוח, אך השוטרים הצליחו לעצרו.
ברכב נמצא מטען שכוון להתפוצץ בשעה שהתלמידות מגיעות לבית הספר. המטען פורק, ושני הנוסעים, ירדן מורג ושלומי דביר מהיישוב בת-עין, נעצרו לחקירה. במהלך החקירה נעצרו חמישה ישראלים נוספים: פעיל כ"ך לשעבר נועם פדרמן, יוסף בן-ברוך, עופר גמליאל, צוריאל עמיאור ומנשה לוינגר, ששוחרר זמן קצר לאחר מכן. לגבי עמיאור, נטען כי טביעות אצבעותיו נמצאו על המטען.
חלק מהמעורבים בפרשה זו הודו בחקירתם במעשים שיוחסו להם, אך טענו שמטרתם היתה ליצור אירוע "תקשורתי-הרתעתי, שיוכל להשיג מטרה. הכוונה היתה לעשות אירוע שיגרום לצד השני להבין שיש למטבע שני צדדים", כדברי ירדן מורג בעדותו בבית המשפט.
ת.פ. 3075/02 מדינת ישראל נ' נעם פדרמן