|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
יותר חרדיות בהיי-טק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
יותר נשים חרדיות וצעירים ערבים מועסקים בהיי-טק
|
|
הנשים החרדיות מהוות כיום כ-2/3 מהחרדים המועסקים בהייטק, ובולטות בתוכן בוגרות לימודי הנדסאות-תוכנה בסמינרים החרדיים ● שילובם של הצעירים הערבים בהייטק צמח אף הוא משמעותית לאורך אותה תקופה, מרמה של כ-1,000 ערבים למעלה מ-4,600
|
|
ממצאי המחקר בנושא תעסוקת חרדים, ערבים וקבוצות אחרות בענפי הטכנולוגיה העילית מלמדים על תמונה מורכבת. מצד אחד, בעשור וחצי האחרונים חל שיפור גדול בדפוסי השילוב של החברה הערבית והחרדית בהייטק, וחלק מהחסמים בשלב המעבר מהשכלה לתעסוקה פחתו. מצד שני, עדיין קיימים חסמים משמעותיים לחלק מהקבוצות המבקשות להשתלב בהייטק, ונדרש קצב שינוי מהיר יותר בעשורים הקרובים כדי להכליל קבוצות אלו בצמיחה של המשק הישראלי וכדי להימנע מהגדלת הפערים בחברה.
באשר לחברה החרדית, חלקם בהייטק של צעירים חרדים צמח משמעותית בעשור וחצי האחרונים (משנת 2005 ועד 2019),מכ-2,000 חרדים (2.4% מכלל עובדי ההייטק) לכדי למעלה מ-6,000 (5.9%).
עלייה בשיעור הנשים החרדיות המועסקות בהייטק: הנשים החרדיות מהוות כיום כ-2/3 מהחרדים המועסקים בהייטק, ובולטות בתוכן בוגרות לימודי הנדסאות-תוכנה בסמינרים החרדיים (כ-1,900 נשים), המשתלבות בהייטק בשיעור גבוה מאוד כ-57%, שיעור קרוב מאוד לבוגרות תואר ראשון במקצועות STEM מבוקשים - 67% - ופי 2 ביחס להנדסאיות יהודיות לא חרדיות באותה קבוצת ביקוש) ואף מתמידות בהייטק יותר בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות. לצידן קיימת קבוצה של אקדמאיות חרדיות בוגרות מקצועות STEM (כ-500 נשים), המגיעות מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר, חלקן ניגשות ישר ללימודי תואר ראשון, אולם כ-40% מהן המשיכו לתואר
אקדמי בעקבות לימודי הנדסאות תוכנה בסמינר.
לצד זאת, אצל הגברים החרדיים אין כמעט שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק (כ-2%-2.5% לאורך התקופה), כשני שלישים מהם הם חסרי השכלה אקדמית או טכנולוגית, ופערי השכר שלהם ביחס לגברים היהודים בהייטק שאינם חרדים רק עלו לאורך השנים.
|
|
יותר צעירים ערבים בענף ההיי-טק
|
|
שילובם של הצעירים הערבים בהייטק צמח אף הוא משמעותית לאורך אותה תקופה, מרמה של כ-1,000 ערבים (1.3%) לכדי למעלה מ-4\600 (4.4%) וחלה עלייה בהשתתפות של גברים ונשים כאחד. אחד הממצאים החשובים במחקר הוא שהקבוצה של אקדמאים ערבים בוגרי מקצועות STEM מבוקשים מצליחה להשתלב בהייטק (62% משתלבים בהשוואה ל-67% בחברה היהודית הלא חרדית), ובקרב בוגרי אוניברסיטאות שיעור השילוב אף גבוה יותר בהשוואה ליהודים לא חרדים (75% לעומת 70%) ולהתמיד בתעסוקה לאורך זמן, וכי שיעור גבוה מחבריה מועסק בענפי המו"פ של ההייטק (55% מכלל בוגרי מקצועות STEM מבוקשים) שבהם השכר גבוה יותר, וזאת בדומה לשיעורי ההשתלבות של יהודים שאינם חרדים בהייטק ובמו"פ של ההייטק.
לעומת זאת, אצל אקדמאים בוגרי מקצועות STEM פחות מבוקשים בהייטק, ובמיוחד אצל הנדסאים ערבים בכל תחומי ה-STEM, קיים פער ניכר בהסתברות להשתלב בתעסוקה בהייטק בין ערבים לבין יהודים שאינם חרדים (עם רקע השכלתי זהה). מצב זה מושפע מקיומם של חסמים משמעותיים נוספים מעבר להשכלה, ובהם המגורים בפריפריה, פערי תרבות ומגבלות שליטה בשפה העברית והאנגלית, הון חברתי רלוונטי מוגבל. עוד עולה מן המחקר כי בתוך החברה הערבית ישנם הבדלים גדולים עד מאוד בתעסוקה בהייטק בין החברה המוסלמית ובין החברה הדרוזית והנוצרית: קרוב למחצית מהערבים בהייטק שייכים לשתי הקבוצות האחרונות אף שמשקלן הוא כשישית בלבד מהחברה הערבית.
|
|
עלייה מתונה במשקל הנשים המועסקות בהיי-טק
|
|
בחברה היהודית הלא חרדית חלה עלייה נאה בשיעורי התעסוקה בהיי-טק של נשים (מ-5.5% ב-2005 ל-7.5% ב-2019), אולם זו התרחשה במקביל לעלייה דומה בשיעורי התעסוקה של גברים, וכתוצאה משקלן של נשים בקרב יהודים לא חרדים המועסקים בהייטק עלה בצורה מתונה בלבד (מ-%35 ל-37%).
החסם המרכזי לצמצום פערי התעסוקה בהייטק בין גברים ונשים הינו רכישת תמהיל השכלת STEM אקדמית שונה, שכן ממצאי המחקר מעלים כי בהינתן השכלה אקדמית דומה בתחום ה-STEM, לגברים ונשים ישנה הסתברות כמעט זהה לשילוב בהייטק וגם להתמדה בתעסוקה (ב-5 השנים הראשונות).
אלא שלמרות שהצעירות היהודיות הלא חרדיות משכילות יותר מהגברים (31% השלימו תואר ראשון עד גיל 35, לעומת 18% מהגברים), מיעוט מהן פונה להשכלת STEM (כ-15% מבעלות תואר ראשון, לעומת 42% אצל הגברים (ובפרט השכלת STEM מבוקשת (4% לעומת 21%).
|
|
שיפור קל בשילוב אתיופים בענף היי-טק
|
| ▪ ▪ ▪ |
שילובם בהייטק של יהודים לא חרדים יוצאי אתיופיה השתפר במעט לאורך השנים, ועלה מהיקף של 240 מועסקים ב-2005%רמה של 1,160 מועסקים ב-2019. עם זאת, הממצאים מלמדים על פערים עמוקים ומורכבים: המעטים שמועסקים בהייטק הם בעלי השכלה נמוכה יותר בממוצע (11% בלבד) - (כ-60 גברים וכ-60 נשים - היו
בעלי תואר ראשון), ובהינתן השכלה דומה קיימים פערי שכר משמעותיים (כ-30% בממוצע) ביחס ליהודים לא חרדים שאינם יוצאי אתיופיה.
כמו-כן, מגמת צמצום הפערים בשיעורי התעסוקה בהייטק התרחשה עד שנת 2013 בקירוב ומאז פסקה. הממצאים תומכים בהערכה כי החסמים להמשך השילוב בקבוצה זו אינם חסמי נגישות להשכלה גבוהה (והמימון שלה) בלבד, אלא גם – ואולי בעיקר – חסמים אחרים ובהם מיעוט הון חברתי רלוונטי, פערי תרבות ומחסור במודלים לחיקוי.
|
|
| תאריך:
|
08/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
08/08/2022
|
|
מירב ארד
|
|
יותר נשים חרדיות וצעירים ערבים מועסקים בהיי-טק
|
|
חברת וישיי ישראל מבקשת (8.8.22) מבית המשפט המחוזי בנצרת לבטל את חיובה בהיטלי פיתוח ב-12 מיליון שקל בגין המפעל באזור התעשיה רמת גבריאל במגדל העמק. החברה מייצגת מוליכים למחצה, בדידים ורכיבים אלקטרוניים.
|
|
|
|
|
חברת השמאות ברק-פרידמן-קלפנר-שימקביץ תובעת 5 מיליון שקל מחברת הבנייה משהב. התביעה הוגשה (8.8.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתביעה נאמר כי התובעת העניקה למשהב שירותי שמאות מאז שנות ה-1990 בתוכניות בניין עיר, בייצוג במחלוקות שמאיות ובהפחתת סכומיהם של היטלי השבחה שנדרשו ממנה.
|
|
|
|
|
עמותות העוסקות בגיוס תרומות לטיפול בחולים נטלו לעצמן מאות אלפי דולרים שגייסו עבור ילדה חולת סרטן תושבת גאנה. כך טוענים הילדה, אלכסנדה אופוקו, ואביה אריק אופוקו בתביעה בסך 3.7 מיליון שקל שהגישו (יום ב', 8.8.22) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
|
|
|
|
|
בדיקת News1 לגבי שתיים מן העמותות הנזכרות בתביעתו של אריק אופוקו מעלה, כי הסכומים שגייסו למען אלכסנדרה אופוקו היו גדולים מאוד ביחס למחזוריהן הרגילים. על שתיים אחרות אין נתונים כספיים באתר גיידסטאר, אתר העמותות המנוהל בידי משרד המשפטים.
|
|
|
|
|
העודף התקציבי של הממשלה ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.6% והוא עומד על כ-10 מיליארד שקל. בחודש יולי נמדד עודף של כ-2.6 מיליארדי ש"ח, הנובע ברובו מהיקף הגביה בהכנסות ממסים. העודף המצטבר מתחילת השנה הסתכם בכ-34.4 מיליארדי ש"ח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים  דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
