בג"ץ: הרב הראשי דוד לאו פעל בניגוד עניינים

הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד לאו, פעל בניגוד עניינים כאשר מינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לראש אבות בית דין (למעשה נשיא בית הדין) בבית הדין הרבני בירושלים. כך קובעת (יום ד', 10.8.11) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. היא הורתה לבטל את מינויו של הרב רלב"ג (אם כי הביטול ייעשה בפועל בעוד חודשיים, כדי לאפשר התארגנות) וקבעה שהרב לאו לא יוכל למנות אותו לתפקידים נוספים בטרם יימצא פתרון לבעיית ניגוד העניינים בה הוא מצוי.

הרב רלב"ג מונה לאב בית דין (ראש הרכב) ביולי 2017 למשך ארבע שנים, ולראש אבות בית דין - שנה מאוחר יותר, שוב במינוי לארבע שנים. המינויים נעשו בעיקרם בתקופת כהונתו של הרב הראשי, הרב יצחק יוסף, כנשיא בית הדין. המינוי נעשה בהמלצת ועדה בה היו חברים הדיינים הרב עמוס מיכאל, הרב זבדיה כהן והרב בנימין אטיאס; מועמד נוסף לתפקיד היה גיסו של הרב יוסף, הרב מרדכי טולידאנו. הרב לאו הוא שחתם בפועל על המינוי, לאחר שהחליף את הרב יוסף כנשיא בית הדין הגדול.

בספטמבר 2020 התריע היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, בפני הרב לאו על בעיית ניגוד העניינים. הוא הציע שמינויים עתידיים של הרב רלב"ג ייעשו בידי ועדה חיצונית, אך ההצעה לא מומשה. ביולי 2021 התריע היועץ המשפטי דאז של בתי הדין, הרב שמעון יעקובי, בפני הרב לאו על הבעיה ושב על הצעתו של מנדלבליט. גם מנדלבליט עצמו הבהיר לרב לאו שאינו יכול להיות מעורב בחידוש מינויו של הרב רלב"ג לאב בית דין, אך הרב לאו הורה על הארכת המינוי בארבע שנים על-פי המלצת הדיינים בדימוס הרב יצחק אלמליח והרב אליהו הישריק.

הרב לאו טען שמנדלבליט פנה אליו באיחור, אמר ששני הדיינים בדימוס אינם כפופים אליו והאשים את הרב יעקובי במניעים זרים. לאחר הגשת העתירה, בידי עו"ד בתיה כהנא-דרור, הסכים עקרונית הרב לאו שיש צורך במנגנון לבחינת מינויים המעוררים חשש לניגוד עניינים וחידוש מינויו של הרב רלב"ג הוקפא. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, עדכנה לפני חודשיים, כי הרב לאו הסכים להאציל את סמכותו במקרים אלו לדיין בית הדין הרבני הגדול, הרב מימון נהרי. אלא שבג"ץ הבהיר שמנגנון זה אינו פותר את הבעיה, שכן הרב נהרי כפוף לרב לאו. מיארה השיבה, כי יש להעביר את הסמכות לידי ועדה בת שלושה חברים חיצוניים. הרב לאו התנגד והציע להעביר את ההחלטה לרב יוסף, או למנגנון ובו דיין בדימוס אחד או שלושה.

ברק-ארז: הדבר מובן מאליו

בדיון הציעו ברק-ארז, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופטת יעל וילנר להקים ועדה מייעצת שחבריה ימונו בידי גורם שמחוץ לבתי הדין הרבניים (אולי שר המשפטים) - אך לא הושגה הסכמה. במצב זה, כאשר מובן מאליו שאדם לא יכול למנות את בן משפחתו, אין מנוס מביטול המינוי - אומרת ברק-ארז. החוק אומנם לא עוסק במקרים כאלו, משום שהמחוקק לא צפה אותם, אך ברור שחל העיקרון הכללי האוסר לפעול בניגוד עניינים.

הפתרון הוא במישור המינהלי: האצלת הסמכות למי שאינו נגוע בניגוד עניינים. ברק-ארז מדגישה, כי "קיים קושי בכך שבעל
הסמכות יבחר בעצמו את מי שיידרש לבחון את הנושא ולהגישו לו את המלצותיו – וזאת כאשר מדובר בהחלטה הנוגעת למינויו של אדם ספציפי לתפקיד קונקרטי וכאשר ניגוד העניינים הוא בעל אופי אישי חזק". לכן, אין מנוס מביטול מינויו של הרב רלב"ג. היא מדגישה, שאין בכך כדי להטיל דופי ברב רלב"ג, ומציינת שגם הרב לאו מכיר בצורך למצוא מנגנון שיפתור את הבעיה. בג"ץ לא הביע דעה לגבי המנגנון המתאים, ורק ציין שיש לקבוע אותו בהתייעצות עם מיארה - והכל בתנאי שהרב לאו לא יהיה מי שימנה את מי שיעסוק בנושא.

הרב לאו חויב בהוצאות בסך 8,000 שקל. את הרב לאו ייצגו עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ואלי פרי; את מיארה ייצגו עוה"ד נטע אורן ומוריה פרימן; ואת הרב רלב"ג - עו"ד אביעד הכהן.