ארנון מילצ'ן יהיה האחרון ב-15 העדים הבאים של המדינה בתיק 1000 נגד
בנימין נתניהו (תיק המניות) - כך הודיעה הפרקליטות לסניגוריו של נתניהו ולבית המשפט המחוזי בירושלים. סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, מבקש בתגובה מבית המשפט לדון בסדר העדים ואולי אף לכפות על התביעה לשנות אותו.
לאחר הפגרה תימשך החקירה הנגדית של הדס קליין - העוזרת האישית של מילצ'ן ו
ג'יימס פאקר והעדה המרכזית בתיק 1000 - בידי עו"ד
עמית חדד; שנת המשפט הבאה תחל ב-6.9.22 וצפויות עוד חמש-שש ישיבות של חקירה נגדית ולאחר מכן חקירה חוזרת. אחרי קליין יעידו הנהג של מילצ'ן, יונתן חסון; מנהלת הבית שלו, שני קוסקס; וספקים של שמפניות וסיגרים שלטענת התביעה ניתנו ל
שרה נתניהו ובנימין נתניהו. העד לפני האחרון בקבוצה יהיה
זאב פלדמן, רואה החשבון של מילצ'ן. עדויות אלו צפויות להישמע אחרי החגים.
לאחר עדים אלו תחזור התביעה לעדים בתיק 4000 ותזמן את מי שעסקו ברגולציה של בזק במשרד התקשורת וכן חלק מחוקרי הפרשה. מדובר ב-15 עדים ובהם שר התקשורת לשעבר וכיום השגריר באו"ם,
גלעד ארדן; הרן לבאות, שהיה הסמנכ"ל לכלכלה במשרד התקשורת; מומי שמילה, שהיה המשנה למנכ"ל המשרד; יפעת בן-חי שגב, לשעבר יו"ר מועצת הכבלים והלווין; וסגן ראש אגף המודיעין, תת-ניצב יואב תלם.
בן-צור הודיע השבוע, כי לאחר עדויות החוקרים יגיש בקשה להגנה מן הצדק, בין היתר בטענה שהחקירות נגד נתניהו נוהלו בניגוד לחוק יסוד הממשלה, שכן לא ניתן אישורו של היועץ המשפטי דאז,
אביחי מנדלבליט. בן-צור זקוק לעדויות אלו כדי להניח את המסד העובדתי, לשיטת ההגנה, לטענה זו. לאחר קבוצת עדים זו, שמספרם טרם נמסר, תחזור התביעה לתיקים 1000 ו-2000 (נוני מוזס).
בבקשתו לדון בנושא אומר בן-צור, כי התביעה שינתה מהותית את סדר הבאת העדים אותו מסרה להגנה בספטמבר 2020, לקראת תחילת שלב ההוכחות. היא עשתה זאת פעם אחת בנובמבר 2021, כאשר דחתה למועד בלתי ידוע את עדויותיהם של שניים מן החוקרים. כעת התביעה עושה זאת שוב - כאשר היא דוחה בין היתר את עדויותיהם של
איתן צפריר (שהיה הרמ"ט של נתניהו משרד התקשורת), עדי קהאן (העוזרת האישית של
שלמה פילבר כמנכ"ל המשרד),
סטלה הנדלר (לשעבר מנכ"ל בזק), אלי קמיר (יועץ אסטרטגי של בזק) ו
רון אילון (לשעבר מנכ"ל Yes).
לטענת בן-צור, התביעה "מקטעת שלא לצורך שמיעה רציפה של אישומים; מקטעת ומרחיקה שלא לצורך העדת עדים עניינית בתוך האישומים; ונמנעת, ככלל, מהעדת חוקרים בסמוך לעדויות העדים
הרלוונטיים". מדובר בהפרדה מלאכותית, לאחר שההגנה נערכה בהתאם להודעותיה הקודמות של הפרקליטות. היא גם יוצרת "ריחוק גדול ותמוה, של חודשים ארוכים ושמא אף שנים, בין שמיעת עדויות של עדים מהותיים לבין שמיעת העדויות של החוקרים הרלוונטיים לחקירותיהם של עדים אלה תוך פגיעה ביעילות הדיון. כזאת אין לאפשר"; הוא מבקש לזמן כבר כעת חוקרים נוספים.
בן-צור מוסיף: "למאשימה שיקול דעת בקביעת סדר העדים. עם זאת, נהיר כי הפררוגטיבה הנתונה בידי המאשימה כפופה לביקורת שיפוטית של בית המשפט הנכבד. על המאשימה לציית להחלטות בית המשפט הנכבד, ולפעול בהגינות,
בתום לב ובהתאם להצהרותיה שלה. לא ייתכן כי שינוי סדר עדים ייעשה בתכסיסנות, ובאופן שפוגע
בהגנה, ביע ילות הדיון וכן בסדר וברצף של שמיעת העדויות, עד כדי יצירת מרקחת דיונית-ראייתית בלתי ראויה בעליל".
