כל מושב עובדים יהיה רשאי להחליט אם לכל משק יהיו שניים, ארבעה או שישה קולות הצבעה. ההחלטה על כך תיקבע בתקנון. אם לא החליט המושב על מספר הקולות למשק, יהיה לכל משק באותו מושב שני קולות הצבעה, מבלי שיהיה צורך לתקן את התקנון.
מדובר בשינוי אותו מבקשת לערוך רשמת האגודות השיתופיות, עו"ד שלומית שיחור-רייכמן, בצו ההצבעה במושבי עובדים.
צו זה קבע כי אגודה מסוג מושב עובדים פטורה - אם קבעה זאת בתקנונה - מהוראת סעיף 16 לפקודה, הקובעת כי לכל חבר באגודה קול אחד בהצבעה באסיפה הכללית, ובאגודה כזו יהיו לכל נחלה (משק) 6 קולות הצבעה (בחלוקה כפי שנקבעה באותו צו).
הרעיון הכללי של הצו היה לקבוע עיקרון של שוויון הצבעה לפי משקים. האגודה
השיתופית מסוג מושב עובדים הינה שותפות עסקית-קהילתית, שמאגדת בעלי יחידות
כלכליות משפחתיות, הם המשקים. חלק ניכר מהחלטות האגודה מתייחס לנכסיה, ומתבסס, למעשה, על היחידה הכלכלית האמורה. כאשר נמצאים במשקים השונים
מספר שונה של חברים, כגון משק עם ששה חברים ומשק עם חבר אחד, נוצרת אפליה לטובת המשקים בעלי מספר החברים הגבוה. אפליה זו אינה מוצדקת, מאחר שחלק ניכר מן ההחלטות נוגע למשק או מבוסס עליו. המצב נוצר במושבים בהם לפעמים חברים באגודה גם אנשים שאינם בעלי המשק.
הצו הקודם ביקש ליצור שוויון קולות בהצבעה, וקבע כי לכל משק שישה קולות. הצו אכן יצר שוויון אולם היה קשה ליישום, שכן היה קושי לקבוע את חלוקת הקולות בין החברים היושבים במשק, כגון במקרים שבהם יושבים במשק ארבעה או חמישה חברים.
בנוסף, הצו קבע כי הוא חל רק על אגודה שקבעה הוראה כאמור בתקנונה, ומובן כי במשקים שבהם מספר גבוה של חברים, עלולה להיות התנגדות לקבלת החלטה מעין זו, המשנה את מערך קולות ההצבעה הקיים. התוצאה אפוא הייתה שמושבים מעטים בלבד אימצו את הצו הקודם.
על-פי המוצע, מושב רשאי להחליט להשאיר את הדין הקיים (בדבר קול אחד לכל חבר), אך זאת בדרך של תיקון תקנון.
הרשמת מבקשת את הערות הציבור לסוגיה זו, וניתן להגיש אותן עד תאריך 25.08.2022 לכתובת דואר אלקטרוני
Registrar.Consultation@economy.gov.il.
בפנייה יש להתייחס לקושי שהועלה ולמתווה הפתרון. אפשר גם להציע חלופות אחרות ולפרט כמו-כן, האם המהלך משפיע על נטל האסדרה על האגודה או חבריה, וכיצד הוא משפיע.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
