מבחוח מול קורב - אנלוגיה של חיסולים!

תוכנית החיסול של עו"ד קורב יצאה לדרך, לאחר מעקב ובילוש אחר הפרקליט. נוצר מגע קרוב עם האובייקט. עו"ד קורב מלמד בבית ספר למשפטים וקל להירשם לקורסים שהוא מעביר. ואכן, אחד מתלמידיו גויס למשימה. הקשר האינטימי בין מורה לתלמידיו מפיק מפיו לעיתים מרגליות לא פרלמנטאריות. מרגליות כאלה נאמרות בקלות בלתי נסבלת בחדרי חדרים, או מאחורי האוזן של מקובל. אבל לא מקובל שייאמרו בפרהסיה. הן נאמרות בינך לבין עצמך, או בינך לבין חבריך הקרובים. נכון, זה לא מחמיא לכנות שופטים "חמורים". אבל הבושה היא למי שאמר אותם ולא על מי שעליו נאמרו הדברים, כביכול ולכאורה. זאת ועוד, אפשר שבקרב "עדר" השופטים העצום ישנו חמור או שניים. בעצם, אופתע אם אין! אך לחשוב שכולם חמורים באמת, זו בעיה של פרשנות זדונית, מרושעת ומגמתית שאין טעם לדוש בה.

כל ימי בחרותי נשאתי בגאון את הכינוי "יששכר חמור גרם" ולא חשתי נכלם! ולפעמים אני מודה בחמוריותי על מעשים לא מוצלחים שעשיתי. הרי מי שאינו עושה, בוודאי שאינו טועה ואינו נכשל.

השלב השני של מלאכת החיסול היה בהליך של פרסום עיתונאי דרמטי. שלושה עמודי שער בעיתון של המדינה נועדו "להוציא להורג" את מי שזוהה כגורם הסיכון מספר 1 של הנאשם הבכיר, מיודענו אהוד אולמרט.

לעיתון היה תפקיד פסיבי לכאורה. הוא קיבל מידע. הוא ביקש לפרסם. הוא ביקש לסחוט כמה נקודות של רייטינג. הרי זו תכליתו המסחרית של העיתון. שלושה עמודי שער בליווי פרשנות מתנגחת הפכו את האירוע מאירוע פיקנטי לאירוע דרמטי שבו אמירה פוחזת הפכה לחתירה תחת יסודותיה של מערכת המשפט. האומנם? עד כדי כך?

האם העיתון היה "סוכן משוטה" של הארגון? הרי הארגון השתמש בעיתון ידיעות אחרונות כפלטפורמה לחשיפת האירוע וליצירת דעת קהל תומכת בהרחקת עו"ד קורב. האם העיתון בחר לפרסם את שפרסם ומיטב פרשניו פירשנו כפי שפירשנו והאם הם עשו זאת במסגרת שליחות עיתונאית צרופה? או שהיה לקברניטי העיתון אינטרס מובהק לסייע לאהוד אולמרט, ועל כן הוביל קו ניצי שתוצאתו יכלה להיות הרחקה ונידוי של ה"מוח" המשפטי?

האם במקרה הזה לא היה צריך להעמיד על כף המאזניים את האינטרס הציבורי, שבו האשמות נגד ראש ממשלה החשוד בעבירות של הפרת אמונים בדרגה המקרבת אותו לעבירת שוחד, או הענשת פרקליט בעמדת מפתח, ששומו שמיים, השמיע נפיחה חסרת טעם וריח.

לאחר שהפרקליט לא התפטר וסירב לחסל את עצמו לדעת, וגם הממונים עליו לא נפלו במלכודת שנטמנה גם להם, התבקש השלב השלישי בעזרת גורמים אחרים - העמדה לדין משמעתי וקבלת החלטת ביניים, ולפיה עד שלא יסתיים ההליך המשמעתי, מוגלה ומגורש עו"ד קורב מבית המשפט. ההליך המשמעתי הינו פתח התקווה של שוחרי השיבוש של משפטו של אולמרט. והוא בבחינת "קש הצלה" ולא "קרש הצלה". ההליך המשמעתי המתנהל בנציבות שירות המדינה לא חסם את המשך עיסוקו של קורב בתיק ובתביעה, למעט הזכות להופיע בהיכל הצדק. את האבסורד הזה יבטלו בקרוב, אלא אם יושת על קורב עונש לא מידתי בהליך המשמעתי.

יוזמת החיסול של עו"ד אורי קורב נועדה להוציאו ממעגל העשייה. פעולת ה"התנקשות" בוצעה על-ידי צדדים שלישיים. זהותם ידועה. הם הופעלו מן הסתם בידי ארגון שאינו ארגון לביון, אלא ארגון אד הוק. נניח, "הוועד הציבורי להגנת נאשמי צמרת"! ניסיון החיסול של עו"ד קורב יועד לפגוע באופן אנוש בליבת התביעה נגד אהוד אולמרט. תביעה שעו"ד קורב משמש כראש המטה המבצעי שלה וגם כ"מוח" שלה.

פעולת החיסול נגד עו"ד קורב בוצעה על-ידי ארגון שלא חשף את זהותו וגם לא יחשוף את אנשיו. מתכנניו הוכיחו יכולות גבוהות של המצאה ותחבולה. אבל הם אינם מספיקים לעת עתה בהישג ההפיך! לכן, מן הסתם ימשיכו לרדוף את טרפם שחמק מהם.

היוזמה לחיסולו של עו"ד אורי קורב נבעה ממצוקה ומקריאת זירת הלחימה. קורב זוהה כאויב המסוכן ביותר, מן הסתם. כישוריו, התעמקותו והתמחותו בפרשיות אולמרט הובילו, בסופו של יום, להגשת כתב תביעה נגד ראש ממשלה. קדמו לכך הליכים שהובילו להתפטרותו המאולצת של אהוד אולמרט, בעקבות עדותו המקדמית של טלנסקי.

בהיותו האיש המרכזי, אך טבעי שיהיה ניסיון לנטרל אותו. שיטות הניטרול הן מגוונות. גם כאן אפשר שמתכנני החיסול של עו"ד קורב בחנו תחילה את האפשרויות הבאות:

א) האם קורב סחיט? - המטרה הייתה לזהות חולשות אצל עו"ד קורב. האם יש לו מאהב? אולי מאהבת? האם נכשל בזיוף מסמכים? האם מקננים בארונו "שלדים שחורים"? האם יש לו כתמי לידה?

ב) האם קורב שחיד? - האם ניתן להציע לו ג'וב חלומי? האם ניתן להעניק לו אופציה לכהונה נחשקת? האם ניתן להבטיח לו בעתיד את משרת פרקליט המדינה? האם הוא זקוק לחופשה בלאס וגאס?

יתרונות השיטות האלה הם, שאלו מאפשרים "חיסול שקט". הן אינן משאירות טביעות אצבע. הן מנטרלות את האובייקט הרחק משאון התקשורת הכתובה, הקולנית, הדיגיטלית והצבועה. הן גם משאירות את האובייקט בתוך המערכת ומפעילות אותו בימי סגריר. הרי אינך יודע מי יירש את האובייקט. הרי לא בהכרח היורש יהיה נוח יותר, ואף על-פי כן נבחרה אופציית החיסול הממוקד של עו"ד אורי קורב. גרוע ממנו כבר לא יופיע בזירה, כך מעריכים השותפים בכוח!

סביר להניח שלארגון העלום, לאחר שהגיע למסקנה כי עו"ד אורי קורב אינו סחיט ואינו שחיד, נותרה החלופה השלישית, שהיא הרעה מבין השלוש, וליתר דיוק, הרעה במיעוטה, שכן היא ההפך הגמור מ"חיסול שקט".

• א) עו"ד אורי קורב ממלא את תפקידו ביושר ובאומץ. הוא אינו סחיט ואינו שחיד. הוא אינו מועל בתפקידו הציבורי ומבחינה זו הוא ראוי לאמון שלנו האזרחים. הוכחה לכך קיבלנו מהארגון החשאי המתכנה בשם: "הוועד הציבורי להגנת נאשמי צמרת" שביקש לבצע בו חיסול ממוקד.

• ב) הנכונות לחסל את עו"ד קורב באופן "ברוטאלי" ופומבי מוכיחה כי בדירוג הסיכון - עו"ד קורב מיתמר לגובה רב ומסוכנתו להגנה על אולמרט נכבדה מאוד. המאמץ "לחסלו" שווה את הנזק בחשיפתו. התועלת ב"העלמתו" של האובייקט גבוהה מהנזק בחשיפת המתנקשים.

• ג) דע את היריב - במשפט זה אנו צפויים לניסיונות חוזרים לסכל באופן ממוקד את מי שיכול להשפיע על תוצאות המשפט. מבחינה זו, קבוצת גורמי הסיכון יכולה להכיל את עובדי הפרקליטות, קציני המשטרה ואפילו את השופטים. לכן, שומה על כל ממלא-תפקיד לנהוג בזהירות. חזקה על הארגון החשאי שינסה לגלות את נקודות התורה של כל מי שיכול להשפיע על תוצאות המשפט לרעת הנאשם ולנסות לנטרלו, או להשפיע על תוצאות המשפט. לעניין זה יידרשו גורמי האכיפה להפגין ביטחון ותושייה ולא להירתע מחשיפת אירועים מביכים. לעניין זה טובה התנהלותו של קצין ביון אמריקני בכיר שנשלחה אליו נערת פיתוי מקסימה. כשאנשי הקג"ב חשפו בפניו את התמונות האינטימיות וביקשו לגבות תמורה במטבע קשה של בגידה במולדת, השיב להם הקצין האמריקני שהתמונות מוצאות חן בעיניו והוא מעוניין לקבל עוד סט של תמונות כדי להראות אותן לממונים עליו בוושינגטון.

• ד) האם יש חפרפרות במערכת התביעה? הניסיון עם קורב לא צלח. הפעולה הוכיחה כי למתכנניה יש את החוצפה והתעוזה וגם לוגיסטיקה וסייענים, או משת"פים. אולי כבר הצליחו לגייס סייענים. הפעולה הוכיחה שהגנה משפטית מיוחדת משולבת בפעולות חשאיות בתחום האפור והצהוב והשחור. האם קורב הוא הראשון והאחרון, או שיש חפרפרות שנלכדו בכורי העכביש של הארגון העלום שלא נחשף וניסה לחסל, והצליח לפחות באופן זמני וחלקי לנטרל את ה"מוח" מאחורי התביעה נגד אהוד אולמרט?