[תקציר מתוך המחקר המלא]
טיעונים חוזרים ונשנים מקשרים את המוח הימני, כלומר את פעילות האונה הימנית של המוח, עם חשיבה יצירתית. ה"מיתוסים" הללו הובילו לכך שלציבור מוצעים סדנאות וחוגים שונים ומשונים האמורים ללמד כיצד להגביר את הפעלת האונה הימנית של המוח כדי להגיע לשיפור ביכולות אומנותיות, ניהוליות וכדומה.
למרות שטענות אלו לגבי הקשר בין פעילות האונה הימנית של המוח לבין חשיבה יצירתית נפוצות למדי, אין להן ביסוס מדעי מבוקר. בסדרת מחקרים שפורסמה לאחרונה במספר כתבי-עת בינלאומיים נעשה שימוש בשילוב של טכניקות שונות כדי לחקור את הקשר מוח-יצירתיות על-ידי בניית סימולציות מעבדתיות של פתרון בעיות שפתיות הדורשות הפעלת חשיבה יצירתית.
בכל מחקר נבדקו התגובות של המוח השמאלי ושל המוח הימני לבעיות לוגיות רגילות ושגרתיות ולבעיות תובנה (insight) הדורשות הפעלת חשיבה יצירתית, בלתי-שגרתית כדי להגיע לפתרון. במחקרים הללו, שנערכו הן בעברית והן באנגלית, נמצא שוב ושוב שאכן יש למוח הימני יכולות ייחודיות, שאין למוח השמאלי, להפעיל חשיבה יצירתית, "נועזת" כדי לאתר קשרים בלתי-שגרתיים ובלתי-צפויים בין משמעויות המובילים לפתרון הבעיה. לקישור של דגמים ספציפיים של פעילות מוחית עם חשיבה יצירתית יש השלכות תיאורטיות ומעשיות נרחבות.
אחד האתגרים המרכזיים בחקר המוח הוא איתור ואיפיון ההבדלים בעיבוד מידע בין חלקיו השונים ובמיוחד בין שני חצאיו-המוח השמאלי והמוח הימני. מזה כ-150 שנה ידוע שאצל מרבית בני- האדם, ימניים או שמאליים, האונה השמאלית של המוח שולטת על תפקודי השפה, המזוהים בדרך כלל עם יכולות קוגניטיביות מפותחות בכלל. בהתאם לכך, אנשים שנפגעו באונה השמאלית של מוחם מאבדים במידה זו או אחרת את יכולותיהם השפתיות, בעוד שאנשים שנפגעו באונה הימנית אינם מראים, בדרך כלל, פגיעה ניכרת בתפקודם השפתי.
עם זאת, הצטברו בשנים האחרונות ממצאים מאוכלוסיות קליניות וכן ממחקרי מעבדה עם נבדקים תקינים מבחינה עצבית המצביעים על חשיבות האונה הימנית של המוח בתפקודים קוגניטיביים גבוהים רבים, כולל גם היבטים מסוימים של עיבוד שפה.
אחד הטיעונים המרכזיים המועלים מידי פעם הוא שלמוח הימני תפקיד מרכזי בחשיבה יצירתית. על בסיס טיעון זה מוצעים לציבור קורסים של "ציור בעזרת המוח הימני", סדנאות עסקיות המדגישות דרכי הפעלה, כביכול, של המוח הימני לצורך ניהול ומנהיגות וכדומה.
למרות ההצלחה של "מיתוסים" אלה, המייחסים למוח הימני צורות חשיבה יצירתיות יחודיות, אין כמעט ממצאים מדעיים מבוקרים המקשרים את המוח הימני עם חשיבה יצירתית. הנתונים הרלבנטיים היחידים שיש בנושא זה כיום מצביעים על-כן שרשתות הקשרים בין משמעויות מילים רחבות וגמישות הרבה יותר באונה הימנית של המוח מאשר באונה השמאלית.
כך, למשל, נמצא במחקרים התנהגותיים שהצגת מילה מסוימת לנבדקים במעבדה נוטה לעורר (activate) רשת אסוציאציות רחבה ו"פראית" יותר במוח הימני מאשר במוח השמאלי, הכוללת גם אסוציאציות רחוקות, בלתי-צפויות, מטפוריות ומשניות.
במוח השמאלי, לעומת זאת, טווח העירור (activation) של מילים קשורות מוגבל בהרבה וכולל בעיקר אסוציאציות חזקות, מילוליות ועיקריות. בנוסף לכך נמצא שבמוח הימני העירור של משמעויות מילים נשמר למשך זמן ארוך יחסית בעוד שהמוח השמאלי ממהר לדכא משמעויות שהתעוררו ולעבור למשמעויות חדשות הרלבנטיות למשימה השוטפת. ההבדלים הללו בין האונה הימנית והאונה השמאלית של המוח בטווח ובמשך השימור של משמעויות הובילו למספר מחקרים עדכניים שבהם קושרו יכולות אלו עם סימולציות מעבדתיות של פתרון בעיות הדורשות הפעלת חשיבה יצירתית.
בסדרת מחקרים שנעשו על-ידי פרופ' מרים פאוסט במעברות המחקר של המחלקה לפסיכולוגיה ושל המרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש גונדה באוניברסיטת בר-אילן ואשר פורסמו לאחרונה בכתבי העת Neuropsychologia ו-Cognitive Brain Research נבדקו היכולות של המוח השמאלי והמוח הימני להתמודד עם בעיות מילוליות שפתרונן דורש הפעלת תובנה (insight) כלומר, ביצוע של "קפיצה" לוגית המצריכה הפעלת חשיבה יצירתית בלתי-שגרתית.
המחקר תוכנן בהתאם להגדרות המקובלות לגבי חשיבה יצירתית ואשר לפיהן פתרון של בעיות תובנה דורש ארגון מחדש או הבניה (restructuring) מחדש של המציאות, ועל-כן הוא מחייב חשיבה יצירתית, המוגדרת כשילוב של משמעויות שלא קושרו זה לזה בעבר.
ככל שהמרכיבים של השילוב החדש רחוקים זה מזה, כך התהליך החשיבתי והתוצר שאליו הוא מוביל הם יצירתיים יותר. הקישורים הללו מתרחשים כאשר הנבדק היצירתי מוצא דמיון בין אלמנטים שהקשר ביניהם אינו מובן מאליו וכך מצליח לקשר בין משמעויות שנבדקים אחרים, פחות יצירתיים, עלולים להיכשל בראייתם כקשורים. מערכת הקשרים החדשה והמקורית משנה את הדרך שבה נתפסת הבעיה ועשויה להוביל לדרך פתרון שונה מזו השגרתית, ולעיתים אף לתגליות מהפכניות.
בסדרת מחקרים, שהתבססו על סימולציות מעבדתיות לפתרון בעיות תובנה, התבקשו נבדקים לבצע טווח רחב של מטלות זיהוי ושיפוט לגבי מילים שהוצגו בעקבות סדרת רמזים שהובילו אליהן. סדרות הרמזים כללו מילים קשורות ביניהן שהובילו באופן לוגי הדרגתי, הניתן בקלות לשיחזור, למילות המטרה המבוקשות כך שתהליך חשיבתי מסודר וסדרתי הוביל לפתרונן.
לעומת זאת, הוצגו רשימות רמזים היו מורכבות ממילים שונות, אשר קשה לזהות את הקשר ביניהן ואשר הובילו למילות המטרה באופן בלתי-שגרתי הדורש איתור קשרים שאינם מובנים מאליהם בין משמעויותיהן, כלומר הפעלת חשיבה יצירתית ומקורית. לדוגמא, כדי להגיע למילה הדו-משמעית "אב" קיבלו הנבדקים סדרת רמזים הקשורים למשמעות העיקרית ("אבא") או המשנית ("חודש") של מילת המטרה כאשר כל רמז מספק מידע נוסף מאותו סוג המוביל באופן ברור ומתכנס אל המילה ("אם, יתום, משפחה" או "תמוז, קיץ, עונה").
בתנאי אחר קיבלו הנבדקים סדרת רמזים המורכבת לסירוגין ממילים הקשורות באופנים שונים למילת המטרה הרב-משמעית דרך המשמעויות השונות שלה ("אם, קיץ, משפחה" או "תמוז, יתום, עונה"). בתנאי זה, כדי לזהות את הקשרים בין מילות הרמז ולהגיע אל המשמעות המשותפת להן לפני שיודעים מהי מילת המטרה, צריך להפעיל חשיבה גמישה, מתפזרת ויצירתית, שתאתר קשרים בלתי - צפויים.
סדרות הרמזים הוצגו במרכז מסך מהשב ואילו מילות המטרה הוצגו למשכי זמן קצרים מאוד, פחות מ-150 אלפיות שניה, לשדה הראיה הימני או השמאלי. טכניקה זו, המכונה "הצדדה" מאפשרת הפניית המידע באופן סלקטיבי למוח השמאלי, הקשור מבחינה עצבית לשדה הראיה הימני או למוח הימני, הקשור מבחינה עצבית לשדה הראיה השמאלי. ההצגה המהירה של הגירויים מונעת מהנבדקים להסיט את מבטם ולשנות את מיקום שדות הראיה וכך את המיקום המוחי אליו מגיע המידע הקריטי תחילה.
במחקרים הללו שנערכו בעברית, עם תלמיד המחקר אלון כהנא וגם באנגלית עם ד"ר מיכל לבידור מאוניברסיטת Hull באנגליה, שונו בכל פעם סוגי המטלות, סוגי המילים ומשכי זמן של המשימות ונמצאו ממצאים חזקים ועקביים לגבי ההצלחה של הנבדקים להגיע למילות המטרה בעקבות רמזים שונים.
נמצא שהיה יתרון גדול למוח השמאלי כאשר הרמזים הובילו בצורה לוגית הדרגתית למילות המטרה ובמיוחד כאשר הם היו קשורים למשמעויות הבולטות יותר שלהן. לעומת זאת, כאשר היה צורך להפעיל חשיבה יצירתית כדי להגיע למילות המטרה מכיווני משמעויות שונים, הנראים במבט ראשון כבלתי-קשורים, היה יתרון גדול למוח הימני ואילו המוח השמאלי התקשה מאוד בביצוע המטלה.
הממצאים הללו היו דרמטיים במיוחד כיוון שהיתרון הגדול של המוח הימני נמצא בביצוע מטלות שפתיות, שלגביהן יש בדרך כלל עדיפות מוחלטת של המוח השמאלי, וזאת רק כאשר המטלות השפתיות דרשו הפעלה של תהליכים יצירתיים. היתרון של המוח הימני אף גדל כאשר ניתן יותר זמן לפתרון הבעיה, כנראה כיוון שהזמן הנוסף העלה את הסיכוי להתגברות על קבעונות חשיבתיים מוקדמים שנוצרו על-ידי חיפוש מיידי של קשרים ברורים וגלויים ואשר לא הובילו לפתרון של בעיות התובנה.
כמו-כן, היתרון של המוח הימני גדל כאשר נדרשה מהנבדק משימה מורכבת יותר, הדורשת הפעלת תהליכים יצירתיים מורכבים יותר, כמו שיפוט גלוי של קשרים בין מילים שקשה לזהות את הזיקה שבין משמעויותיהן.
בסדרת מחקרים אחרת, שנערכה בשיתוף עם פרופ' כריסטין שרלו מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, הוצגו לנבדקים משפטים מסוגים שונים והיה עליהם להבין את משמעותם כדי לזהות ולהבין את המילים הסופיות של המשפטים הללו שהוצגו לשדה הראיה הימני או השמאלי בנפרד.
נמצא שכאשר הנבדקים נדרשו להבין משפטים רגילים, היה יתרון גדול למוח השמאלי, כצפוי במשימות שפתיות. לעומת זאת, כאשר הם היו צריכים להבין משמעויות של משפטים בלתי-שגרתיים המעבירים מסרים בעזרת צרופים מקוריים, בלתי-שגרתיים של מילים (כמו משפטי שירה או משפטים מטפוריים) היה יתרון גדול למוח הימני.
במחקר של תלמידת המחקר עינת כץ בשיתוף עם ד"ר אברהם גולדשטיין שוחזרו הממצאים הללו בעזרת טכניקה של מדידה ישירה של הפעילות האלקטרופיזילוגית באזורי מוח שונים (Evoked potentials). שוב נמצא כי רק במוח הימני יש פעילות חשמלית המעידה על הבנה ו"קבלה" של משפטים המעבירים משמעות בעזרת צרופי מילים בלתי-שגרתיים (להבדיל ממשפטים חסרי משמעות, שנדחו על-ידי שתי האונות המוחיות) בעוד שהמוח השמאלי מגיב בעיקר למשפטים רגילים.
במחקר עדכני נוסף שנערך על-ידי תלמידת המחקר נירה משעל ובשיתוף עם ד"ר תלמה הנדלר וצוות המכון להדמיה מגנטית תפקודית של המוח במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי נבדקה באופן ישיר, על-ידי "צילום" המוח בעת פעולה, רמת הפעילות המטבולית בצד הימני והשמאלי של המוח כאשר נבדקים התבקשו לבצע מטלות הדורשות הפעלת חשיבה יצירתית, כלומר זיהוי קשרי משמעות בין מילים הנתפסות, לכאורה, כבלתי-קשורות.
נמצא שכאשר נבדקים התבקשו לזהות קשרים בין צמדי מילים הלקוחים מתוך קטעי שירה והיוצרים ביטויים מטפוריים חדשים, בלתי-צפויים, הופיעה פעילות ייחודית רבה באזורים במוח הימני המקבילים לאזורי השפה הקלאסיים במוח השמאלי, כלומר באונות הקדמיות והצדעיות.
לעומת זאת, נמצאה פעילות רבה יותר במוח השמאלי כאשר המטלה דרשה זיהוי קשרים ברורים וישירים בין צמדי מילים, כמו למשל במקרה של ביטויים מטפוריים שגורים או צרופים מילוליים מוכרים.
המחקרים הללו, המשלבים טכניקות התנהגותיות וכן טכניקות המודדות באופן ישיר פעילות מוחית, תומכים, לראשונה, באופן ישיר, בקשר בין המוח הימני לבין הפעלה של תהליכי חשיבה יצירתית אפילו כאשר מדובר בעיבוד גירויים שפתיים שלגביהם יש, בדרך כלל, יתרון מוחלט למוח השמאלי. למרות שקשר זה דורש עדיין ביסוס בהקשרים נרחבים יותר של הפעלת חשיבה יצירתית, המחקרים מהווים צעד ראשון בנושא אשר עשויות להיות לו השלכות חשובות לגבי ההבנה של מנגנוני החשיבה היצירתית בבני אדם.
במחקרי המשך תיבדק גם השאלה האם אנשים השונים ביכולות היצירתיות שלהם נבדלים בדגמי הפעילות המוחית בעת התמודדות עם בעיות הדורשות הפעלת חשיבה יצירתית והאם "חלוקת העבודה" בין האונה הימנית לבין האונה השמאלית של המוח בפתרון בעיות שונה אצל אנשים ברמות שונות של יכולות יצירתיות.
אם אכן ימצא קשר בין יכולות יצירתיות לבין דגם הפעילות המוחית בעת ביצוע בזמן אמיתי של מטלות כדוגמת אלו שתוארו כאן, ניתן יהיה, אולי, לדעת מראש את רמת היצירתיות של אדם המבקש להתקבל, למשל, לתפקיד מסוים, על-ידי דגם הפעילות המוחית שהוא מראה במבחן המבוסס על מטלות אלו.
