מאבק על ניהול כפר הנופש בפארק נאות קדומים בין החברה הנושאת שם זה וחוכרת את השטח מידי רשות מקרקעי ישראל לבין חברות KTH ישראל ולוז הכפר העברי הקדום בנאות קדומים שבשליטת רבקה לוי ובניהולו של
יצחק לוי. לוי ושתי החברות מבקשים (24.5.23) מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע, כי אין תוקף להודעתה של נאות קדומים על ביטול ההסכם ביניהם.
הפארק משתרע על פני 2,000 דונם בשטחה של שמורת הטבע נאות קדומים, ומטרתו להציג את הנוף, הצמחייה, הטבע והחקלאות של ארץ ישראל כפי שהיו בתקופות התנ"ך והמשנה. הוא כולל צמחים המוזכרים במקרא ומתקני חקלאות עתיקים ומשוחזרים. לוי וחברת נאות קדומים הקימו יחדיו את חברת לוז, המפעילה במקום כפר נופש ובו שירותי לינה, הסעדה ואירועים.
לוי אומר כי בשנת 2008 נקלעה נאות קדומים (הרשומה כחברה לתועלת הציבור) למשבר קיומי בשל קיצוץ בתמיכה הממשלתית, וכדי להציל אותה - הוסכם שהוא יקבל 35 דונם להקמת כפר הנופש. בתמורה הוא השקיע סכומים ניכרים שהצילו את חברת נאות קדומים וסייע בתחומי התכנון והבנייה, קבלת האישורים והרשיונות והיחסים עם העובדים.
לטענת התובעים, מערכת היחסים הועכרה מאז נכנס ב-2021 מנשה סמירה (לשעבר מנכ"ל
הרשות השנייה) לתפקיד מנכ"ל נאות קדומים. האחרונה פעלה נגד כפר הנופש, הערימה קשיים מול גורמי התכנון, השתלטה על משרדיהם ועל המטבח שהם מפעילים והביאה לשיתוק של חברת לוז. נאות קדומים אף סיכלה את כניסתם כשותפים לחברת לוז של אריה אלתר ודוד שטרן, שאמורים היו להזרים לה 28 מיליון שקל.
לדברי התובעים, סמירה אף הכפיש אותם כאשר טען שאין להם זכויות בשמורה ואין מקום לשתף פעולה עימם. הם התריעו שנאות קדומים מפרה את ההסכם, וזו השיבה בטענות מצידה שלדבריהם היו חסרות בסיס. בין היתר יצאה נאות קדומים נגד ייצוגן של התובעות בידי לוי, טענה שהתובעים פוגעים בערכיו של הפארק והעלתה טענות בנוגע להסכם מול רמ"י. בפברואר השנה נפגשו נציגי הצדדים בניסיון להגיע להסכמות, אך לפני עשרה ימים הודיעה נאות קדומים על ביטול ההסכם. כאמור, התובעים מבקשים לקבוע שאין תוקף להודעה זו. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד
אשר אקסלרד וטרם הוגש כתב הגנה.