עלות ההון של חברות האשראי כפולה מזו של הבנקים

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החוקר נעם בוטוש, הציג ממצאי מסמך שהכין לדיון ואמר כי מקור ההון העיקרי הוא פקדונות הציבור, שעמדו במרס 2023 על 1.9 טריליון שקל. 28% מתוכם הם כספים שהבנקים לא משלמים עליהם ריבית והעלות היא אפסית. לדבריו, עלות כל מקורות ההון של הבנקים, כולל פקדונות בריבית ואג"ח, היא 1.4%. בעוד שעלות ההון של חברות כרטיסי האשראי היא כמעט כפולה, כ-2.75%, שכן חלק ממהון שלהן מקורו בבנקים. עוד הוא ציין כי רק 60% מעליית ריבית בנק ישראל גולגלה למשקי הבית, בעוד שעסקים גדולים נהנו מ-93% מהעלייה.

היו"ר ביטן אמר כי אין ויכוח שהלוואת כרטיסי האשראי יקרות יותר, והשאלה על-רקע הנתונים היא איך משפרים את מקורות המימון כך שהחברות יוכלו להתחרות בבנקים ולהוזיל הלוואות. "אם הן מקבלות מימון מהבנקים איך יכולה להיות תחרות בכלל? צריכה להיות הסכמה של בנק ישראל, האוצר ורשות שוק ההון להוזיל להן עלויות. זאת העבודה שלהם", אמר.

מנהלת הרגולציה של ישראכרט, אורית ארד כץ, אמרה כי כדי להפחית עלויות צריך לאפשר לחברות לקבל פיקדונות מהציבור. בתגובה לכך אמרה נציגת בנק ישראל, מימי רגב, כי אין התנגדות שהם יגייסו פיקדונות אם יהפכו לבנק. ארד כץ ציינה כי מדובר באסדרה שיש לה משמעויות ועלויות, ואין סיבה שלא למצוא פתרונות ביניים. ח"כ שלום דנינו אמר כי "אם זו תגובת בנק ישראל - זה אומר שזה לא יקרה בחיים".

ח"כ אורית פרקש הכהן שאלה האם אין התייחסות לכך בדוח שטרום. נציג אגף התקציבים באוצר, מיכאל בן דהן, אמר כי קידום תחרות במערכת הבנקאית הוא משהו שהאוצר מוביל במשך שנים, וצריך לראות איך מגבירים את התחרות. ביטן אמר כי הדבר נמצא בידיים של האוצר ובנק ישראל, אבל אומרים תחרות ולא נותנים לחברות כלים להתחרות. "אל תמרחו אותי, תגידו לי אם יש לכם פתרונות או לא", קרא היו"ר לעברם והוסיף כי צריך לתמרץ גם את קופות הגמל לתת הלוואות.

ראש אגף הפיננסים בחטיבת המחקר בבנק ישראל, יוסי סעדון, אמר כי הכסף הכי זול הוא פיקדונות הציבור, והסביר כי זה לא משהו שאפשר לעשות בלי שינוי חקיקה. לדבריו, "מי שמקבל היום פיקדונות זה רק הבנקים, כי אנחנו שומרים עליהם בצורה מיטבית. אם חברת אשראי רוצה לתת אשראי זול מפיקדונות היא צריכה להפוך לבנק".

ח"כ פרקש הכהן אמרה כי חייבים לטפל בבעיה הזו, שכן בהגדרה חברות האשראי נכות כי הן מקבלות מימון דרך צד שלישי שחייב להרוויח. היו"ר ביטן אמר כי הבעיה ברורה, והוסיף: "אל תמרחו אותי שוב, אתם (בנק ישראל) צריכים לתת לנו פתרון מידי ולתת באופן זמני הלוואות גם לחברות כרטיסי האשראי".

סעדון השיב כי הלוואות מוניטריות הן לא פתרון לצורך הזה, ואמר כי צריך לראות מה קורה בעולם. ביטן זעם ואמר: "כשנוח לכם אז העולם מעניין אתכם, וכשלא נוכח לכם, כמו במע"מ על מוצרי מזון, אז מה שקורה ב-OECD לא מעניין אתכם. אותי מעניין הצרכן הישראלי ואל תספרו לי סיפורים". הוא קרא לבנק ישראל למצוא פתרון ביניים אחר מניח את הדעת.

בנוסף פנה לנציגי חברות כרטיסי האשראי ואמר כי גם הן צריכות להוריד ריביות ולבוא לקראת הציבור. הוא הוסיף כי כל הצדדים צריכים להתגייס, ואמר כי אם חברות האשראי לא יעשו גם הן צעדים לטובת הציבור הן לא יוכלו לתת הלוואות בכלל ולא יהיו קיימות. "האיום הוא דו-צדדי, גם על בנק ישראל והאוצר אבל גם על חברות האשראי שצריכות לשתף פעולה עם בנק ישראל".

מנהלת הרגולציה של חברת מקס, ליעד ברזילי, אמרה כי מקס מפוקחת בבנק ישראל ועומדת בכל הדרישות, אך הבעיה היא שהאשראי שלה הוא יד שנייה מהבנק. היא קראה לתקן את החקיקה כך שלא חברות האשראי יוכלו לגייס פיקדונות גם מבלי להיות בנק. נציגת בנק ישראל מדמוני אמרה בתגובה: "אין דבר כזה חצי בנק, שיתכבדו ויגישו בקשה". ברזילי טענה כי היא לא רוצה לתת את כל השירותים של בנק, כמו פנקסי צ'קים ואין סיבה לעבור תהליך רישוי שייקח חמש שנים.

פרקש הכהן אמרה כי בנק ישראל צריך לייצר מסלול רישוי אחר, מקוצר. היו"ר ביקש ממנה לשבת עם הצדדים ולמצוא את הפתרון המוסכם ולהביאו בפני הוועדה. יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי המשימה של בנק ישראל היא להגדיר מה הוא אותו בנק חלקי או קטן, שתהייה עליו רגולציה פשוטה. "אני רוצה אפשרות להקים בנק בקליק", אמר.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הוא מבקש פתרונות בתוך 45 ימים, וכן לוחות זמנים ליישום. "אנחנו רוצים תשובות באשר לחברות כרטיסי האשראי וגם לגבי הגופים המוסדיים שיוכלו לתת הלוואות לציבור. ההגדרה של בנק צריכה להיות ברורה, ואם צריך לתקן את החוק תביאו תיקון לחוק. אני סומך על ח"כ פרקש הכהן ומקווה שעוד 45 ימים יהיו פתרונות. אם חברות האשראי לא ישתפו פעולה נטל גם בהן. ביוקר המחיה אנחנו נילחם, קחו אותנו ברצינות", אמר.