אפתח בשאלה: האם אתם כועסים על התקשורת הישראלית? האם אתם סבורים כי היא זדונית, מגמתית, לא ישרה, בוגדנית והחשוב מכל - לא אמינה? האם אתם סבורים כי התקשורת "מצפצפת עליכם" ועושה מה שבא לה לעשות, ומדווחת על מה שבא לה לדווח - ומצד שני יודעת לדרוש היטב את כספי האגרה ואת הכספים עבור חברות הכבלים?
אם עניתם כן - סימן שזהו המאמר בשבילכם. אם אתם סבורים משום-מה כי לא כך הם פני הדברים - רצוי כי תקראו את מאמרי, בו אפרט על התקשורת או בשמה הנכון יותר - תשקורת, כי אכן היא תשקורת, ועוד איזו תשקורת...
אז מה היה לנו כאן לאחרונה? ענת קם, עיתונאית צעירה (או יותר נכון כתבת לענייני רכילות) באתר השמאל הקיצוני "וואלה!", קמה וגנבה מסמכים סודיים ומסווגים, וזאת עשתה עוד בהיותה חיילת בסדיר - פקידה בלשכת ראש מטה אלוף פקמ"ז. לא מדובר במסמכים בודדים, אלא באלפי מסמכים מסווגים, על תוכניות צבאיות ומבצעים רגישים וסודיים. את אותם המסמכים ניסתה להעביר לעיתונאי יוסי יהושוע (
ידיעות אחרונות) וזאת בכדי שיחשוף את "פשעי המלחמה של צה"ל", אולם משום-מה העברת המסמכים ליהושוע לא יצאה לפועל והיא (קם) בחרה להעביר את המסמכים המסווגים שגנבה לעיתונאי ה"חושב", אורי בלאו, מ"העיתון לאנשים חושבים" -הארץ - ארץ של מי בדיוק?... נשאלת השאלה, מדוע לא הלך יוסי יהושוע למשטרה ולא סיפר על עניין גניבת המסמכים המסווגים? והרי לאחר שהמסמכים לא נמסרו לו, לא היה לו עוד עניין להגן על מקורות המידע, לא נדרש היה לו כבר ה"חיסיון העיתונאי" על מקורות המידע. מדוע אם כן לא הלך להתלונן במשטרה? האם היה זה משום שזו עבירה מצד שמאל? האם זה בגלל שזו עבירה על החוק של "אחת משלנו וממיטב שמאלנינו"?
משום-מה, יש לי הרושם שכן. והרי ידוע כי עבירה מצד שמאל מותרת בשם המצפון, היושר והנאורות המתיפייפת והמזויפת של הנאורים בעיני עצמם! שום שאלה לא נשאלה בנושא זה בתקשורת, שום הרמת גבה - כמה מפתיע הדבר...
מעבר לכך, כתבות שפרסם בלאו בעבר נגד צה"ל ו"פשעי המלחמה" שלו התבררו כמוטעות וכלא נכונות בלשון המעטה, ובכל זאת הארץ ושאר אמצעי התקשורת בחרו לא להזכיר זאת! והרי הוכח כי בלאו הוא שקרן ולא אמין - כל "פשעי המלחמה" של צה"ל שתיאר בעבר הוכחו כשקרים מוחלטים! אז האם עלינו להאמין לכזביו של בלאו ושל הארץ המפמפם את התעמולה של ריצ'ארד גולדסטון ושאר שונאי ישראל? צה"ל, בניגוד לשקריו של בלאו, לא מבצע מעצרים ופוגע בחפים מפשע. אדרבה, המעצרים מבוצעים בדרך-כלל בהפתעה ובשעות הלילה, כאשר ה"חפים מפשע" ישנים. יתר על כן, דווקא החיילים "פושעי המלחמה" נהרגים כתוצאה מהיתקלויות עם "לוחמי החופש" בשעת ביצוע המעצרים. אותו הדין בנוגע ל"
עופרת יצוקה". אל להם לבלאו ולשכמותו לבוא אל צה"ל בטענות ל"הרג של חפים מפשע", בעוד שהאויב החמאסי מנצל בתי חולים, אמבולנסים ובתים פרטיים לשם לחימה בישראל, וזאת במרבית המקרים באמצעות סיוע מרצון של "החפים מפשע"! המטרה - הכפשת צה"ל והמדינה - הרי מקדשת את האמצעים!
ובכלל, אמרו להם מיטב עיתונאינו ופרשנינו, למה להתעסק בדברים שוליים כמו יושר ואמת עיתונאית כאשר אפשר לפברק את העובדות לשם המטרה המשותפת שלנו ושל בלאו? לאחר שענת קם העבירה את המסמכים הגנובים לבלאו, נמלט העיתונאי ללונדון - בה הוא שוהה עד היום וממשיך להיות מועסק בעיתון הארץ, אותו עיתון אשר מימן ומממן את שהותו ועבודתו מלונדון של העבריין שעבר על החוק.
אכן, כאשר קשור העניין לאג'נדה השמאלנית, "המטרה מקדשת את האמצעים" והכל כשר. והחוק? על החוק לא חושבים בעיתון לאנשים חושבים, כאשר מדובר בהם עצמם. על החוק, כידוע, מותר לצפצף כאשר זה פוגע באג'נדה השמאלנית! הרי גם בעבר ציפצפו על החוק כל "אבירי שלטון החוק". בעבר נפגשו כל אותם "אנשי אור" עם המחבלים של אש"ף, התקשורת אז, כמה מפתיע, התעלמה מכך ואף תמכה. אז למה להם לאותם עיתונאים שכה תמכו אז ב"מיטב שמאלנינו" להפר חוק, למה שהם עצמם לא יעשו זאת כעת בשם "האג'נדה הקדושה"? כן רבותיי, כך זה עובד, החוק שווה וחשוב כקליפת השום ברגע שזה לא מתאים לקברניטי עיתון הארץ ולשאר כלי תקשורת חסרי הגינות ויושרה מינימלית.
הרי שערו בנפשכם מה היה קורה לו היה מדובר בעבירה פעוטה בהרבה, אך מצד ימין? ולמה לשער ולהניח? והרי זה כבר היה - ראינו את הטיפול ה"מאוזן" שהתקשורת ה"מאוזנת" נתנה לאותם חיילים בסדיר אשר "פשעם הגדול" היה בהנפת שלטים בהם היה כתוב "שמשון לא מפנים את חומש", איזה מחול שדים פרץ כאן אז? דרשו לגנות מכל איש ימין את "הסרבנות החמורה", דרשו "לסלק את הכיפות הסרוגות מהיחידות הרגישות בצבא", דרשו למנוע את "ההשתלטות של ה
מתנחלים על הצבא" (
יעל דן שאלה זאת בראיון עם דובר צה"ל בגל"צ: 'האם הוא לא מודאג... מהשתלטותם של חובשי הכיפות הסרוגות על הצבא?...', וזאת היא שאלה יום לאחר נפילתו של אלירז פרץ ז"ל). הם, החיילים, לא גנבו אלפי מסמכים סודיים ומסווגים, הם רק הביעו את דעתם. ואילו במקרה קם ובלאו ממלאת התקשורת את פיה מים, מתחסדת ומגלגלת עיניים: "היא, קם, לא ידעה", הם אומרים לנו,"היו לה כוונות מצפוניות טובות"... (להשחיר את פני המדינה, אולי...) ובכלל היא הייתה תמימה... ואפילו עשתה צבא... וואו, בראבו ענת קם, באמת תודה לך שעשית צבא! ומוסיפים הדמגוגים: "בלאו הרי בכלל נסע לטיול בסין ואחר-כך טס לטיול בלונדון כיוון שחשש כי ייענש"... ובעצם, מה כבר יכול לקרות? מקסימום ייתפס על-ידי גורמים עוינים, ומה כבר יוכל למסור להם תחת לחץ פיזי מתון?...
עד כמה צבועים הם בתקשורת יכולים להיות? מדוע שלא יקראו לילד בשמו? מדוע לא יאמרו בקול מלא כי המדובר בבגידה? סיבות מצפוניות? האם שופט מדליף מידע למאפיונרים כיוון שהם אוהדים אותה קבוצת כדורגל? האם מנתח יסרב לנתח פציינט כיוון שהוא, המנתח, לא מסכים עם דעותיו הפוליטיות של הפציינט? האם פורץ אשר פרץ לדירה אמור להאשים את בעל הדירה על כי לא סגר היטב את דירתו? והרי במקום להאשים את קם ובלאו, מאשימים "קומיסרי העדר" את "הצנזורה האיומה", את "מחדלי הצבא", את "רדיפת גורמי הביטחון". הם יאשימו את כל העולם ואחותו, רק את הגנבים והעבריינים שעברו על החוק לא יאשימו! הם, העיתונאים, "אנשי האור והמוסר" בתקשורת, חפים כידוע מכל אשמה! צדק ויושר עיתונאי כבר הזכרתי?
מחר יוכל כל חייל או אזרח לפרוץ למחשב צבאי ולגנוב כאוות נפשו באיצטלה של "סיבות מצפוניות", ומי יקבע מה הן אותן "סיבות מצפוניות"? עיתון הארץ? ואולי קם, בלאו וחבריהם בעדר התקשורתי יקבעו לנו מה הן הסיבות המצפוניות המחייבות עבירה על החוק וגניבה "מוסרית"?
לפי ההיגיון העקום של השמאל, שטען כי "יש לזרוק את הכיפות הסרוגות מהצבא" בגלל ש"הם מטיפים לסרבנות" (כידוע, רק סרבנות מימין נחשבת אצל "אנשי האור והמוסר" בתקשורת), וכי "צריך למנוע מהם שירות ביחידות רגישות, ובכלל צריך לסגור את ישיבות ההסדר"... לפי אותו היגיון, מה צריך לעשות כעת? האם צריך לאפשר לצפונבונים משינקין ומרחביה לשרת ביחידות רגישות? לפי ה'עליהום' התקשורתי על המתנחלים ("העשבים השוטים") ניתן לומר בפרפראזה כי "כל השמאלנים בוגדים ושטינקרים עלובים"! כידוע, על-פי ההיגיון העקום של השמאל, החוק מוצדק במקרה שמדובר במתנחלים, ו"איום דרקוני" כאשר מדובר ב"עיתונאים אמיצים" ובוגדים... והרי על-פי אותם קומיסרים בתקשורת, גם אנשי בצלם, מחסום וואטש,
שלום עכשיו ו
הקרן החדשה לישראל המקבלת כספים מגורמים עוינים ואנטישמיים באירופה - הם לא בוגדים. לא שטינקרים. אלא "רק רוצים את טובת המדינה". לעומתם, המתנחלים ואנשי הימין הם "לאומנים פשיסטים המסכנים את הדמוקרטיה ושלטון החוק".
מזכיר לכם משהו? ברית המועצות אולי? את אלה שלא שייכים ל"מחנה הנכון" יודעים בתקשורת להאשים בכל חולאי החברה, את זאת הם עושים כמיטב המסורת הבולשביקית בשיטת ה"הפוך על הפוך". וכיצד עובדת שיטת ה"הפוך על הפוך? - פשוט מאוד! צאו מתוך הנחה (די מבוססת) שמתנחל חייל בסדיר היה גונב מסמכים על תוכנית ההינתקות וההערכות של הצבא לפינוים וגירושם של יהודי יו"ש. תארו לכם איזה מחול שדים היה פורץ כאן. היו דורשים לזרוק את כל המתנחלים מהצבא, היו דורשים לסגור את כל ישיבות ההסדר, היו דורשים גינוי מצד כל הרבנים נגד "המעשה החותר תחת אושיות הדמוקרטיה". ומה במקרה שלנו? ובכן, כאשר מדובר ב"עיתונאות הלוחמת בעלת המצפון והמוסר" ענת קם, וב"עיתונאי האמיץ" שברח ללונדון ומפחד לשלם את המחיר על פשעיו - ובכן, כאשר מדובר בהם, הכל הפוך! הם - קם ובלאו אשר עברו על החוק - מוצגים כ"צדיקים וקורבנות נרדפים".
היא, ענת קם, אשר גנבה מסמכים מסווגים מתוארת כעיתונאית מצפונית הפועלת למען "אידיאלים נשגבים" (חשיפת "
פשעי מלחמה" של צה"ל...), והוא, אורי בלאו, אשר שיתף עימה פעולה ועבר על החוק, מתואר כ"עיתונאי שסך הכל עשה את עבודתו". העבריינים הפכו לקורבנות ושמירת בטחון המדינה ואזרחיה הפכה לשם נרדף ל"רדיפה חשוכה נגד חופש העיתונות". איזו בדיחה עלובה! שיטת הפיכת היוצרות הקיימת בתקשורת הישראלית זכורה רק מימי התקשורת של "פראבדה" בברית המועצות; גם בברית המועצות תפרו תיקים למתנגדי המשטר, סינגרו על עבריינים המשתפים פעולה או השייכים ל"אנשי שלומנו", ופרסמו מידע בצורה סלקטיבית לפי נוחות אידיאולוגית, כשם ששיקרו ובילפו על-פי צרכי האידיאולוגיה הקומוניסטית. מזכיר לכם משהו מדרך ההתנהלות של התקשורת במדינת ישראל?
אותם אלה אשר הטיפו לעצור ילדות בנות 13-12 מגוש קטיף ולהחזיקן במעצר, אותם אלה אשר הטיפו לא לגייס צעירים שפעלו ומחו בצורה דמוקרטית נגד תוכנית ההינתקות הדורסנית, וכן אלה שטענו בזמנו כי יש לעצור את מרגלית הר-שפי על כי "ידעה על כוונתו של עמיר לרצוח את רבין". אותם צבועים שותקים עתה ולא אומרים כי צריך לעצור את העיתונאי יוסי יהושוע כי ידע על מעשיה של קם ושתק... אותם עיתונאים שמונחים כשלטון החוק, וחוקי המדינה מתגלגלים בפיהם השכם והערב - נאלמים דום כעת! אדרבה, הם מצדיקים את קם ובלאו באמצעות הסברי הבל כ"לחימה למען המוסר ולמען פני המדינה". ובכן, מי קבע כי מותר להפר חוק ולגנוב למען "המוסר ופני המדינה"? האם גם לאנשי ימין מותר להפר חוק למען "לחימה למען פני המדינה"? האם גם עליהם יסנגרו אז יפי-הנפש מהתקשורת כפי שהם עושים במקרה קם ובלאו? השאלה כמובן רטורית!
עיתונאים עלובים וחסרי יושרה קמו וחתמו על עצומה למען העיתונאי אורי בלאו, ומי בחותמים?
רזי ברקאי,
בן כספית, עפר שלח,
מיקי רוזנטל,
ירון דקל,
גאולה אבן, ברוך קרא ועמית סגל (דתיים מחמד),
רביב דרוקר ואחרים... המשותף לכולם הוא הצביעות וההתחסדות. אחר-כך יטיפו לנו אותם גרפומנים על שלטון החוק, סרבנות (מצד ימין כמובן), הסתה (שוב כמובן רק מצד ימין), סכנה לדמוקרטיה ועוד ערב-רב של הבלים ודברי שטות, שבינם לבין המציאות אין שום קשר מלבד דמגוגיה זולה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.
אותם צבועים שתקפו וגינו את דבריו של בוגי יעלון בגנות "הווירוסים של שלום עכשיו", מילאו פיהם מים נוכח דברי הבלע של
אהוד ברק כאשר כינה את המתנחלים "גידולים ממאירים עם גרורות סרטניות". להפך, הם אף חזרו וציטטו את "אימרותיו השנונות של המוח האנליטי" - ממש כתורה מסיני... הם, הבולשביקים מהתקשורת, מסרבים להביא ידיעות על זריקת אבנים וירי על מתנחלים (למרבה הצער, רק כאשר יש פיגועים, רק אז הם כבר לא יכולים להסתיר זאת...), אך מאידך-גיסא מעשי תגובה של מתנחלים שעוקרים עצים בכדי להתגונן מהירי (דבר שצה"ל היה אמור לעשות...) זוכים לכותרות של "חוליגניזם של המתנחלים" - תשקורת בנוסח פראבדה הזכרתי כבר?
לפני זמן לא רב היכו ערבים בחברון חיילי צה"ל שנקלעו לשם ללא נשק. מעבר למעשה האיוולת שחיילים מסתובבים ומפטרלים ללא נשק באזור חברון (אולי ההוראות החדשות מצד שר הביטחון ברק הן להסתובב ללא נשק בכדי לא לעורר פרובוקציות?...), מצמררת העובדה כיצד כל התקרית עברה לסדר היום כאילו היה מדובר במכת טבע או בתופעת טבע שכיחה, והרי אם יהודים היו מכים ערבים - האם גם אז היו עוברים על כך לסדר היום בתקשורת? הרי המקרה היה עלול להסתיים באסון! היכן הדרישה המתבקשת כלפי הרשות הפלשתינית ה"מתונה" לגנות את הכאת החיילים? וכמובן שמפקד האוגדה, במקום להילחם בטרור הפלשתיני, בוחר להילחם במתנחלים. הוא, אשר מרגיש לאן נושבת הרוח בתקשורת ובפרקליטות, מסמן לעצמו מטרה קלה: מלחמה נגד המתנחלים, "אשר מגיבים על הטרור ועושים פרובוקציות לא נדרשות". והרי הצבא היה אמור להילחם בטרור, הלא כן? כמובן שהוא זוכה לרוח גבית ולגיבוי מוחלט של התקשורת אשר מצידה מספקת לו כותרות וכתבות אוהדות. הם, המתנחלים, הרי הבעיה העיקרית, הלא כן?
הבנתם את השיטה? אנחנו בתקשורת מייצרים חדשות על-פי האג'נדה שלנו - מה שנראה לנו מתאים לאג'נדה שלנו, עליו נדווח. מה שלא מתאים לאג'נדה - לא קיים! לא דיווח תקשורתי נדרש יש לנו כאן, כי אם מעילה במקצוע העיתונות! העיתונות במדינת ישראל הפכה לעיתונות מופקרת המתנהלת בצורה זנותית ובזויה! עיתונות הבזה לקוראים, משקרת ומבלפת, מונעת את פרסום האמת וחושבת כי אנו האזרחים אכן מטומטמים ותמימים, ונמשיך לקבל את שקריה והבליה.
כאשר בסופו של דבר קמים ומתלוננים האזרחים ההגונים נגד גופי התקשורת השונים, הם זוכים לתגובה המזלזלת באינטליגנציה שלהם במקרה הטוב, או להתעלמות אלגנטית במקרה הרע. התלונות והתגובות באתר "האגודה לזכות הציבור לדעת" ממחישות תופעה בזויה ומתנשאת זו היטב.
ירון דקל ו
קרן נויבך, כמו גם יעל דן,
מיכה פרידמן ורזי ברקאי מסנגרים ללא בושה על קם ובלאו, אך מעבר לכל זה - יודעים באמצעי התקשורת להסוות את הנושאים ה"לא נעימים למחנה השלום" בנושאים אחרים אשר "מאוד נעימים למחנה השלום"; נושאים כמו "לחיצותו של רה"מ נתניהו והתקפלויותיו החוזרות ונשנות מול ליצמן והחרדים", "ישיבתו הנמשכת והבלתי מוסברת של ברק בממשלת הימין נוכח הקיפאון המדיני" ועוד... הם, בתקשורת, ינסו להשכיח מכם את הפרשיות ה"לא נוחות" לתקשורת ולשמאל, וזאת יעשו באמצעות בחירת נושאים "נוחים יותר" והסחה אלגנטית של הדיון ל"נושאים שיותר מעניינים את הציבור". ובכן, מי החליט מה מעניין את הציבור ומה לא? מי יחליט עבור הציבור על מה לשים דגש ועל מה לא? האם שלושת המנדטים של מרצ, הזוכים ל-100% ב"תקשורת האובייקטיבית" יחליטו בשביל הציבור הרחב על מה לשים דגש ומה מעניין את הציבור? ובכן, על-פי השיטות הבולשביקיות בתקשורת וכמיטב המסורת הבולשביקית התשובה לכך היא - כן!
אפילו דברי הבלע של סגן עורך הארץ, אורי תובל, נגד אמו ואלמנתו של רס"ן אלירז פרץ ז"ל ("פשיסטים וג'יהאדיסטים") לא זכו לגינוי ב"תקשורת האובייקטיבית" שלנו. ירון דקל, שראיין את מו"ל הארץ
עמוס שוקן, לא מצא לנכון לשאול אותו על התייחסותו לדבריו הנלוזים של תובל. דקל ראיין אותו בחלביות על פרשת אורי בלאו (וזאת לפני שרץ בעצמו לחתום על עצומה למען בלאו...), אך לשאול את שוקן על דברי הבלע של תובל לא שאל. למה לקלקל ולהעכיר לשוקן את מצב הרוח? הוא, שוקן, הרי טרוד כל-כך...
דברים כה "זניחים" לא מעניינים את התקשורת שלנו, ו"את מי מעניין בכלל אלירז פרץ?", יוסיפו הכתבלבים בתקשורת לעצמם. כנראה שסוגיית אלירז פרץ ז"ל ומשפחתו תעלה על הפרק רק כאשר יחליטו בתקשורת, בפרקליטות ובבג"צ להרוס את ביתו של אלירז ז"ל, כלומר את בית אלמנתו וילדיו (כמו גם את בית אלמנת רועי קליין ז"ל)
- אז אולי יתעניינו במשפחתו ובזכרו, שהרי ידוע כי את ביתו יש להרוס! לעומת זאת, בתים של מחבלים שביצעו פיגועים אסור להרוס! זה פוגע באלמנות ובילדים שלהם. להן, אלמנות המחבלים, מגיע אף תשלום חודשי מביטוח לאומי! ככה ייעשה במדינת הצדק החלמאית הקרויה מדינת ישראל - מדינת העם היהודי!!!
ומה בנוגע ל"גברת היושר", נשיאת מועצת העיתונות
דליה דורנר? היא הרי בכלל טוענת כי יש לתת לאורי בלאו לחזור ארצה ללא עונש, ובלבד שיחזיר את המסמכים הגנובים. היא, הצבועה אשר הגנה על
אילנה דיין, היא דליה דורנר המטיפה על "דמוקרטיה ושלטון חוק" - נותנת יד להפרת חוק! את החוק, כידוע, מותר להפר, ובלבד שההפרה היא של "אנשי שלומנו מהמחנה הפוליטי הנכון"! אותו הדבר טענה השופטת
אילה פרוקצ'יה: "אין להעניש את ענת קם אלא רק להחמיר את תנאי מעצר הבית". מעניין אם זורק הנעליים פיני כהן גם זכה למעצר בית על כל נעל שזרק לעבר "שמש העמים",
דורית ביניש? הרי, כידוע, פשעו היה חמור יותר ממעשיה ה"מוסריים והמצפוניים" של ענת קם.
כל הקמים לאיים עלינו בדמגוגיה זולה על "סכנה לחופש העיתונות" מדברים דברי הבל, הם שכחו כנראה את מה שקרה בארה"ב לג'ונתן פולארד, לג'ודית מילר ולאחרים, וזאת רק על כך שנחשפו למסמכים סודיים והדליפו אותם. האם "לוחמי חופש" דגולים כטלי פחימה, מרקוס קלינברג, אודי אדיב ומרדכי וענונו גם נפגעו עקב הצנזורה ה"נוראית" והרדיפה ה"מקארתיסטית" של גורמי הביטחון? הרי לדידם של אותם עיתונאים, הם היו צריכים לקבל פרס ישראל. עובדה, הרי עוכר ישראל כזאב שטרנהל כבר קיבל פרס כזה. ומה בנוגע לישעיהו לייבוביץ בזמנו? כל דמעות התנין של אותם עיתונאים הן הצביעות בהתגלמותה. ואם כבר מדברים על "סכנה לדמוקרטיה", אז הסכנה האמיתית היא אותם עיתונאים עלובים, אשר בעצמם עוסקים בציד מכשפות ובסתימת פיות! אותם עיתונאים עלובים הפועלים נגד מתן חופש ביטוי לאנשים שדעותיהם לא מוצאות חן בעיניהם - הם הסכנה האמיתית למדינה. אותם אלה הפועלים להשחרת המתנחלים מחד-גיסא ולהלבנת בוגדים ומרגלים מאידך-גיסא - הם אלה המהווים את הסכנה האמיתית למדינת ישראל!
ומה בנוגע להסתה של פרופסורים מהאקדמיה נגד צה"ל ומדינת ישראל? נו טוב, להם הרי מותר, הם לא רבנים, הם "משלנו". ומה בנוגע למפגינים "המוסריים והמצפוניים" המפגינים באלימות נגד חיילי צה"ל בבילעין ובנעלין? טוב, הם הרי "משלנו", להם מותר!
לא מזמן צוין יום השואה. ובכן, מהו הלקח מהשואה? הלקח הוא לסמוך אך ורק על עצמנו! למרבה הצער, קמים לאחרונה אנשים (מהשמאל בעיקר) הטוענים כי "אובמה והעולם רוצים את טובתנו" וכי "יש לשתף פעולה עימם פעולה". ובכלל, "יש לוותר ולתת מחוות לערבים", "לתת להם שטחים ובתמורה נקבל שלום" (גם צ'מברלין בזמנו סמך על הגרמנים - את התוצאות כולם זוכרים...). כך הם משלים את עצמם, ובכלל, הם אומרים "למה להרגיז את הפריץ האמריקני, הטורקי, המצרי וכולי". אומנם לאנשים הללו יש מדינה, אך את המנטאליות הגלותית המבוהלת והמתרפסת קשה להוציא מהיהודים הללו. במקרים הגרועים הם הופכים לגיס חמישי למדינה, לשטינקרים ולבוגדים בעבור אידיאולוגיה הזויה ובצע כסף. שטינקרים ובוגדים כשלום עכשיו, מחסום וואטש והקרן החדשה לישראל המקבלת כספים ובעצם ממומנת על-ידי כספים מגורמים עוינים באירופה - ממחישים את התופעות הבזויות שציינתי. קאפואים, שטינקרים ויודנראט מודרניים הרי אף פעם לא יחסרו לנו. לא מפתיע אם כן כי דווקא הארגונים הבזויים הללו מקבלים חשיפה ובמה ראשית לתעמולת הכזב שלהם בכל כלי התקשורת. והרי כפי שכבר ציינתי, הם בתקשורת ובשמאל המצטמק והולך יודעים כי העם לא איתם, ולכן כמיטב המסורת הבולשביקית מנסים לשקר, להסתיר מידע "לא נוח" על ה"מתון" אבו מאזן, על ה"מתון" פיאד (שורף הסחורות הישראליות), על "הקרן החדשה לישראל", על שחיתויותיהם של "מיטב שופטינו", על שחיתויותיו ומתנותיו של יקיר התקשורת והשמאל
שמעון פרס ועוד. והכל בכדי לעשות שטיפת מוח ו"לעבוד על התמימים שבינינו".
ובכן, מה למדנו מפרשה זו?:
1) אין גבול לעיתונאי ישראל ואין גבול למעשים שיעשו למען רייטינג, בצע כסף או אידיאולוגיה שמאלנית קיצונית.
2) שאר עמיתיהם בעיתונות יתמכו בהם, ובמקום להגן על החוק יתקפו הן את החוק ה"לא הוגן" והן את גורמי הביטחון "הרודפים את לוחמי החופש". זאת יעשו במטרה שלהבא יוכלו שטינקרים ובוגדים כקם ובלאו "לצאת נקי" ממעשיהם הבוגדניים אשר גורמים נזק למדינה.
3) עיתון הארץ הוכיח שוב כי הוא עיתון המשתף פעולה באופן גלוי עם האויב. משום-מה, העיתון ועובדיו לא נענשים על כך.
4) הימין הוכיח שוב כי אינו יודע לשלוט - התקשורת חוגגת נגד הימין, נגד נתניהו ומאידך-גיסא מסנגרת על בלאו וקם.
יובל שטייניץ בא לאולפן ומתבכיין על כך שהתקשורת מתייחסת ומסקרת בצורה לא אובייקטיבית את פרשת קם ובלאו. וכי "אם היה מדובר באנשי ימין הסיקור היה שונה". בוקר טוב, מר שטייניץ! וכי לשם מה בחרנו בכם? בשביל מה אתה שר בממשלה, אם לא בשביל לשלוט ולבצע שינויים נדרשים? להתלונן ולבכות בטלוויזיה וברדיו גם אנחנו האזרחים יכולים!
5) שוב הוכח מעבר לכל ספק כי התקשורת מעדיפה את האינטרסים של אויבי ישראל, וזאת אף במחיר בגידה ופגיעה בבטחון המדינה ואזרחיה. מעבר למעשה הבוגדני שנעשה במטרה להכפיש את המדינה, ולפגוע בבטחונה במסווה של אידיאולוגיה שמאלנית הזויה ומנותקת מהמציאות, נשאלת השאלה - כמה עוד "חובבי ציון" מסוגם של קם ובלאו קיימים בתקשורת הישראלית? על-פי מספר העיתונאים שחתמו על עצומה למען אורי בלאו, המצב בהחלט מדאיג! ובכלל, מדוע ממנים באופן אוטומטי צעירים "צפונבונים" ממשפחות מיוחסות לתפקידים רגישים ב"גלי צה"ל", ב"קול ישראל", באתרים באינטרנט ובעיתונים? האם הייחוס והסטטוס המשפחתי הוא העיקר ומה שעושה את ההבדל? ומה בדבר רמה מקצועית ואישית? מה בדבר הנאמנות למדינה? ואיך היא בכלל התקבלה לתפקיד כה רגיש בצבא? האם לא ידעו את עברה השמאלני-קיצוני של ענת קם כפעילת שמאל עוד מימיה כתלמידה בתיכון? או שמא דווקא משום כך היא נבחרה לתפקיד כה רגיש? אכן סימני שאלה מדאיגים ביותר!
האם לאור המקבילים של קם ובלאו בעולם התקשורת, המתבססים על קשרים אישיים, ייחוס משפחתי וקומבינות עלינו להיות בטוחים כי "גורלנו וגורל המדינה" בידיים מהימנות? לאור "הסכין בגב" שתקעו קם ובלאו למדינה - התשובה לכך כנראה שלילית. מי שרצה עוד הוכחה לבוגדנות של האליטה התקשורתית קיבל אותה במקרה דנן.
לצערי, כל עוד נותנים לעיתונות השמאל ולשאר האליטות בבתי המשפט ובאקדמיה להשתולל ולהשתלח השכם והערב במדינת ישראל ובצה"ל - והכל בשם "הדמוקרטיה וחופש הביטוי" - מצבנו בארץ ובעולם רק יחמיר! "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו". כל עוד יימשכו ההפקרות התקשורתית והאנרכיה הזו במסגרת הדמוקרטיה החלמאית והמתאבדת שלנו - מקרים כאלה ישובו ויחזרו ביתר שאת וכולנו נשלם את המחיר על כך!
